למה לה פוליטיקה עכשיו? סתיו שפיר מסבירה

Thank you for rating this article.

רוח סתיו: רגע לפני הפריימריז, סתיו שפיר זונחת את פאזת פעילת המחאה ולומדת להיות פוליטיקאית. והכל על כוס סחלב לא מגניב.

כוס ראשונה: ויכוח עקר על זהות ראש הממשלה הבא

כ-20 דקות חיכיתי לסתיו שפיר ב"קלמנטיין" החדש, אשר בשדרות בן-גוריון בתל אביב, עד שהיא הגיעה. שתיתי בירה כהה וחביבה ביותר בשם "ניוקאסל". כשכבר הופיעה, בילתה עוד עשר דקות בכניסה עם איזה בחור בשיחה שנראתה חשובה למדי. ואז היא נכנסה, התיישבה והזמינה סחלב. אין ספק שזה מגניב מאוד מצדה.

איך תהיי מגניבה בלי לשתות אלכוהול בריאיון שהקונספט שלו מבוסס על אלכוהול? 
"יש לי עוד המון עבודה להיום", היא צוחקת. 

אני חושב שהרגע איבדת את קולות הסטלנים והשיכורים. 
"זה בסדר, אני מניחה שהם לא התפקדו לעבודה". 

יחד עם השתייה אנחנו מקבלים פיצה עם שרימפס, אבל היא לא אוכלת "יצורים", כהגדרתה, אף שאינה שומרת כשרות. אז אני אחראי על ניקוי השרימפס מהפיצה והיא על הפיצה עצמה. פיצה טעימה, אגב. 

"הייתי טבעונית", היא מדווחת, "אבל הפסקתי אחרי הרבה שנים". 

מה קרה? 
"יש בזה משהו חסר הנחות". 

סתיו שפירשלא לדבר על מוציא את החשק לחיות. 
"אתה פשוט חייב לעבוד בזה כל הזמן ולחשוב על זה כל הזמן ולהתעסק בזה כל הזמן ואיכשהו, תוך כדי המחאות והעשייה החברתית, פשוט לא הצלחתי למצוא את תעצומות הנפש להישאר בזה. זה כאילו מטופש לחתוך מהמוסריות מצד אחד מפני שאני עושה טוב במקום אחר, אני יודעת, אבל פשוט לא הצלחתי. 

זה ריאיון ל'זמן תל אביב' של 'מעריב', נכון? כי 'מעריב' עדיין חייבים לי כסף. עשיתי להם כמה כתבות כשגרתי בלונדון בזמן הלימודים".

בינתיים מגיע הצלם, ושפיר מתוודה: "אני מצטלמת פחות טוב מאיך שאני נראית בחיים. לפחות ככה אני רוצה להגיד לעצמי. אני שונאת להצטלם". 

אז להיות חברת כנסת זה המקצוע בשבילך... 
"תשמע, יש שם הרבה כאלה שאנחנו לא יודעים איך הם נראים". 

אל תדאגי, שלי תוביל אתכם לממשלה של נתניהו, ואז כולם יכירו אתכם וידעו איך אתם נראים. 
"שלי תהיה הממשלה". 

את באמת חושבת? 
"כן, בהחלט. במיוחד אחרי השטות שביבי עשה עם ליברמן. נמאס לי לשמוע איך כל הזמן אנשי תקשורת מביאים אותנו לשאלה אם היא תיכנס לממשלה של ביבי. למה לא שואלים אותו אם הוא ייכנס לממשלה של שלי?" 

כי לפי כל הסקרים, המפלגה שלו תהיה הגדולה ביותר. 
"במרווח קטנטן, לפי הסקר שקראתי אתמול". 

למה שלי לא מתחייבת לא להיכנס לממשלת ליברמן-נתניהו? 
"כי זו שאלה לא רלוונטית. היא צריכה לעסוק בלנצח, לא בתירוצים. אתה מצביע לשלי כדי שהיא תהיה ראש ממשלה. זה כל מה שחשוב". 

זו התעלמות מהמציאות. 
"לא זו לא. היא תהיה ראש ממשלה". 

ואם לא? 
"ואם כן? אי אפשר לרוץ לבחירות ולהיות כל הזמן בגישה תבוסתנית". 

זו גישה ריאליסטית. יש אופציה ששלי לא תהיה ראש ממשלה. 
"אין אופציה כזאת. שלי תהיה ראש ממשלה".

 
כוס שנייה: מדמיינים גוש חוסם

וככה זה ממשיך. ניכר ששפיר לומדת להיות פוליטיקאית: היא לא עונה תשובות ישירות, היא חוזרת על סיסמאות גם כשהן לא בהכרח רלוונטיות, היא עקשנית ולוחמנית. 

"תדמיין", היא אומרת, "שגוש השמאל מקים גוש חוסם. שביבי וש"ס באופוזיציה. תדמיין. זה מרגיש נעים. תנסה". 

אני מנסה. זה באמת מרגיש נעים. לרגע אתה שוכח להיות ציני. לרגע. ואז זה עובר. 

שפיר מספרת על אחת הפעמים הראשונות שבהן הגיעה לכנסת, עוד בימי המאבק החברתי, איך דרשה מחברי הכנסת לעבוד למען העם, איך הסתכלו עליה כאילו נפלה מהירח. "בבחירות האלה יש הזדמנות להכניס לכנסת אנשים שיעבדו בשבילנו", היא אומרת, "ולדרוש את זה גם מחברי הכנסת הנוכחית. זה מה שדרשנו במחאה החברתית וזה מה שנדרוש בבחירות האלה". 

אבל זה לא קורה. הרי גם המחאה החברתית לא שינתה כמעט כלום. 
"זה לא לגמרי נכון. היו דברים שכן עבדו וכן עזרו, כמו חינוך חינם מגיל שלוש והיו עוד כל מיני דברים קטנים שהשתנו בשטח בעקבות המחאה. נכון, זה יושם בצורה מעוותת כי לא באמת רצו לעשות את זה, אז פתחו גני ילדים של 40-35 ילד על גננת אחת או שתיים. זה לא עובד וזה דוחף כל הורה שמסוגל להמשיך לשלם לגן פרטי ללכת לשם בכל זאת וכך הלאה. מבחינתי, זו הצלחה אבל לא מלאה, והיו עוד הצלחות לא מלאות. 

"אני לא נמצאת פה עכשיו כי הצלחנו בכל מה שרצינו, אבל השיח השתנה. היה ברור שמחאה היא עניין זמני שלא יימשך לנצח, והיה ברור שברמה הטכנית של שינוי בשטח, מהפכות זה לא דבר שעושים בדמוקרטיות בתוך כמה חודשים, אלא מתחילים תהליכים שלוקחים שנים ודורשים פשרות, אחרת צריך להסתער על הכנסת בטנקים. אבל בהקשר החברתי נעשה בהחלט מהפך. אין עיתונאי או פוליטיקאי היום שלא התייחס לנושא. נכון שזה אולי מס שפתיים, אבל הם לפחות יודעים שהם צריכים לשלם אותו אז הם יעשו משהו. וזו כבר הצלחה. אנשים בכל הארץ - ואתה בטח לא יוצא מתל אביב אבל תנסה פעם, יש עולם בחוץ - אומרים לי שהם הצביעו נתניהו, והפעם הם לא יצביעו לו". 

הם רק אומרים שהם לא יצביעו לו, ברגע האמת הם ישתפנו. 
"אז איך אתה מאמין שאפשר להביא שינוי?" 

האמת? אני כנראה לא מאמין שאפשר. 
"אז למה לנסות? 

אין שום סיבה לנסות. 
 "אז למה אתה עיתונאי?" 

כי אני ברמן גרוע.

כוס שלישית: מעבר חד מרבין לשלי יחימוביץ'

ייאמר להגנתה שהיא איחרה לריאיון כי הייתה בעצרת לזכר רבין. כשאני שואל איך היה, היא נראית לרגע באמת נוגה. ויפה, אגב. יפה לה נוגות יותר מפעלתנות. "בעצרת היה עצוב", היא אומרת. "תחושה של עצבות בקהל למרות מפגן כוח די מרשים. היו כמה נאומים חזקים. אבל היה עצוב. אי אפשר להפריד בין המאבקים השונים: דמוקרטיה, שלום, סוציאל-דמוקרטיה. לפי כל הסקרים, הישראלים רוצים לראות את עצמם כדמוקרטים, אבל המילה שלום כבר כמעט לא מוזכרת, וזה חבל. כשרבין נרצח זו הייתה שנה של הבטחות ונראה שהדור ההוא פשוט ויתר". 

גם יחימוביץ' נזהרת מהמילה הזו כמו מאש. 
"לדעתי, זה התפקיד שלנו כדור, הדור שלך ושלי, להניח מחדש את האפשרות ולהשתמש בשפה בדברים שנעלמו מהלקסיקון. וגם זה חלק מהדברים שהמחאה החברתית עשתה לדור שלנו". 

המחאה החברתית גם עשתה אותך, מבחינה ציבורית. 
"ביום השלישי של המחאה הייתי עדיין כתבת ב'ידיעות אחרונות'. הייתי מעורבת בכמה פרויקטים אקטיביסטיים ובשלבים ראשונים של כתיבת התזה שלי, שרציתי שתעסוק בתפקיד המוזיקה בפתרון סכסוכים. עמדתי מול השדרה והתקשרתי לעורך שלי ואמרתי לו 'תשמע, אין לי כתבה למחר, אני בארגון של הדבר הזה שהתפתח'. והוא עורך הכי קשוח והיה מאוד לא נעים להגיע לשלב הזה. אבל הוא שתק רגע ואז ענה לי 'אתם התחלתם מהפכה, תישארי לעשות אותה'. הוא נתן לי כמה ימים חופש, ואחרי כמה ימים פשוט התפטרתי כי היה לי ברור שהתקופה הזאת בחיי נגמרה. ראיתי מול העיניים את הדבר הזה, השינוי הזה, שכל החיים רציתי בו, יכול לקרות עכשיו, כלומר אז, אם כולם יאמינו וילכו על זה". 

את פוחדת מהפוליטיקה? 
"כן, יש דברים שמפחידים אותי. בעיקר מפחיד אותי העולם של השוק קח-תן שיש בפוליטיקה - העובדה שאתה לוקח את האינטרס שלך ושם אותו על השולחן, חשוף, וגם הפרטיות שנפגעת והבדידות. אני מוקפת בחברים שעובדים איתי, מעודדים אותי, נותנים לי כאפה כשאני סוטה מהמסלול ומעירים אותי בבוקר אחרי שעה וחצי שינה (חלק מהחברים גם גרים איתה. כידוע, שפיר חולקת דירה עם שותפים בתל אביב, והבדיחות על חברת הכנסת שגרה עם שותפים כבר רצות מהיום שהודיעה על התמודדות, י"א) ועם זאת, בהרבה פינות אתה חשוף לגמרי ומרגיש בודד. זה מפחיד אותי וזה קשה לי אבל זה שווה". 

ותגובות שליליות נגדך, כמו אחרי העימות שלך עם חברת הכנסת מירי רגב? 
"אין לי בעיה עם זה, שיכתבו מה שרוצים. בדברים האלה יש לי עור של פיל". 

כוס רביעית: דפני ליף, אגו וגברים

המבקרים כמובן יגידו ששפיר רוכבת על המחאה כל הדרך לשדרוג משמעותי במעמדה, באורח חייה ובתנאי השכר שלה. אבל שפיר מבטיחה שכסף הוא בכלל לא העניין. "לפני המחאה חשבתי שהקריירה שלי תהיה אקדמית בעיקר, והציעו לי בעקבות המחאה כל מיני מלגות מאוד מפתות ותנאים מאוד טובים", היא מספרת. "בנוסף לכך, בתחומים אחרים הציעו לי כבר בזמן המחאה וגם אחריה כל מיני משרות - החל ממשרות ייעוץ ותקשורת וכלה בכל מיני דוברות ויחסי ציבור, ואפילו סוג של קמפיינים ותוכניות ריאליטי ומה לא. יכולתי כבר ללכת לשם בלי להיות חברת כנסת באמצע, אבל זה לא מעסיק אותי. 

"אני רוצה להיות מסוגלת לגמור את החודש, אני רוצה לא להיות מודאגת מכסף ושלא יהיה אוברדראפט, ואני רוצה שכשיהיו לי ילדים אני אוכל לתת להם חינוך טוב. אני לא חושבת שזה כל כך הרבה לרצות, ומעולם לא רציתי להיות מה שנקרא 'מסודרת' או עשירה. זה לגמרי לא משחק תפקיד מבחינתי. אני רוצה לחיות סביר, אבל אני אוהבת לנסוע על האופניים שלי בתל אביב, אני לא רוצה משהו אחר". 

אגב מנהיגות מחאה שנוסעות על אופניים ברחבי העיר - דפני ליף, עבר שם חתול שחור. איך זה ששלושה אנשים - את, דפני ואיציק שמולי - שכוונתם המקורית הייתה טובה, לא הצליחו להסתדר זה עם זה משיקולי אגו? 
"הסיבה לא הייתה אגו אלא חילוקי דעות. איציק שמולי הגיע מראש למחאה כמנהיג של ארגון סטודנטים, משהו שהוא הרבה יותר ממסדי בבסיסו, ולכן הוא מראש היה חלק מהעניין אבל יותר אד הוק. ולגבי דפני, יש בינינו אהבה גדולה ולצדה חילוקי דעות גדולים. אני מהתחלה אמרתי שהמחאה היא פוליטית והיא צריכה לקבל ביטוי פוליטי, ששם יתקבלו ההחלטות, וצריך בסופו של דבר בשלב השני של המחאה לפעול בתוך העולם הפוליטי, אפילו אם זה אומר להתפשר במקומות מסוימים. אלה החיים. דפני מאמינה במחאה שהיא אישית יותר, מהשטח יותר, שינוי אנושי ואישי ולא ממסדי. אני מעריכה את זה, אבל יש חילוקי דעות". 

חוץ מ"אהבה גדולה" לדפני, שפיר היא כנראה היחידה בכל שדרות רוטשילד שלא תפסה בחור באוהלים. וכן, היא רווקה גם היום. "אני רווקה למדי כרגע, למרבה הצער", היא מחייכת. "אין סיכוי לשום מערכת יחסים בקצב הזה של החיים. מתחילים איתי מדי פעם, אבל הפרופיל הציבורי מרתיע בחורים, או לפחות מסנן טוב, כי אתה ישר קולט מי מתחיל איתי רק בגלל הקטע של להתחיל עם סתיו שפיר. זה בדרך כלל די שקוף. זה גם מסנן את כל אלה שחוששים מנשים חזקות ודעתניות. בכלל, האינסטינקט שלך במי לבטוח ומי לטובתך ומי משקר אותך וכך הלאה, זה משהו שמאוד מתחדד בעשייה ציבורית". 

אז נעשית חשדנית? 
"לא. אני אופטימית חסרת תקנה".

------------------------------------------------------------------

הראיון המלא, פורסם במקור באתר NRG.

"ממשלה ... יכולה להדפיס כסף או ללוותו מהציבור ... החוב הענק שיוטל על הדורות הבאים הוא אגדה. הגדלת גרעון הממשלה במצב של מיתון היא לצורך צמיחה שמשרתת את הדורות הבאים במקום להותיר להם משק בלתי מפותח."
ד"ר אסתר אלכסנדר

מאז 2004

כבר מעל 18 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי