כפיים: ראיון עם סתיו שפיר

דירוג משתמשים: 5 / 5

Star activeStar activeStar activeStar activeStar active
 

בשנה הראשונה שלה בכנסת סתיו שפיר הוכיחה שהיא התלמידה המצטיינת במחזור המחאה החברתית. בוועדת הכספים היא נכנסה בקלות לתפקיד הקוץ בתחת של יאיר לפיד ועכשיו היא מרכזת את האנרגיות הג'ינג'יות שלה לטובת קידום חוק שיגן על שוכרי הדירות מגחמות המשכירים. על הדרך היא גם מצליחה להצחיק את מירי רגב.

סתיו שפירמשוטטות במסדרונות הכנסת אתה למד שיש בבניין הזה הרבה מאוד נשים. אמנם רובן אינן חברות כנסת אלא עוזרות, דוברות, מנהלות לשכות, מזכירות ומוכרות מזון, אבל יחד הן חוברות למאסה קריטית. בניגוד לגברים, שנראים ולבושים די אותו הדבר (צבע הז'קט עשוי לנוע בין שחור לכחול כהה, וצבע החולצה שמתחת – בין לבן לתכול. יוצא דופן העוזר של אורלי לוי אבוקסיס שמעז לייצר אמירה אופנתית כלשהי) – האופנה של נשות הכנסת מגוונת למדי. הדתיות לוקחות עד הקצה את מנעד האפשרויות שאישה שמקפידה לשמור על צניעות מרשה לעצמה, בולט במיוחד ריבוי החצאיות והסוודרים שמשולבים בהם ריצ'רצ'ים אלכסוניים ולא פונקציונליים. בגזרת החילוניות יש שתי אסכולות: אלה החנוטות בחליפות נשיות (מכנסי סיגר או חצאית סטייל ג'קי מ"בית הקלפים" וז'קט בצבע סולידי) כמו ציפי לבני, פנינה תמנו־שטה ומיכל רוזין, ואלה שהולכות על פרי סטייל, כל אחת וסגנונה. סתו שפיר נמנית עם הקבוצה השנייה ונוהגת לפקוד את הכנסת בג'ינס, אם כי בתחילת הקדנציה היא בדקה את עולם החליפות הנשיות. הירידה לביגוד יותר קז'ואלי כללה גם חזרה לתלתלים המוכרים, אלה שגרמו ליוסי ורטר מ"הארץ" לכתוב עליה, כמה חודשים לפני הבחירות, את המשפט: "היא ג'ינג'ית וזה אומר הכל".

אם נשׂים בצד את האובססיה הישראלית לייחס שובבות וממזריות לבעלי שיער כתום, השינוי בחזות של שפיר – מעבר להיותו חומר גלם לפשניסטיות שמחלקות ציונים למפורסמות – בא במקביל למהפך תודעתי שהיא עברה עם עצמה כפוליטיקאית מתחילה. "נלחמתי הרבה כדי לשבת בוועדת הכספים, ובחודשים הראשונים שלי שם הייתי צנועה ובעיקר שתקתי מתוך מתן כבוד לוותיקים ממני והכרה בחוסר הניסיון שלי", היא סיפרה השבוע, כשנה לאחר שנבחרה לכנסת בגיל 27. "ניסיתי ללמוד מוותיקים ובעלי ניסיון כמו ריבלין, ליצמן וגפני שהיו גם יו"ר הוועדה בעבר. זו הייתה תקופה שבה כמעט גם לא התראיינתי. למדתי המון מצפייה במנוסים ממני, ובערבים קראתי ספרים בבית כדי ללמוד. אף אחד לא מלמד אותך איך לעשות את העבודה הזו, ואני הרי באתי בלי ניסיון של חברת מפלגה או עוזרת פרלמנטרית".

הנקודה שהוציאה את שפיר מהלם הבקו"ם שלה וגרמה לה לחזור לכור מחצבתה עוד מימי הוויכוח הטלוויזיוני עם מירי רגב בימי המחאה: התעוזה והחוצפה לדרוש לקבל תשובות – הייתה ההצבעה על תקציב המדינה ביולי האחרון.

"נותנים לחברי הכנסת את ספר התקציב הענק למשך איזה שבועיים", היא מספרת, "לא מספיק זמן כדי ללמוד אותו, ואז הם נדרשים להצביע. חודש וחצי אחרי ההצבעה בכנסת הזמינו אותנו לדיון מיוחד בוועדת הכספים בנוגע ל'העברות תקציביות', שזה העברות כספים בין משרדים שונים במסגרת התקציב החדש שרק עכשיו אושר. קיבלנו המון עמודי טבלאות של העברות בין משרדיות, חלקן של מיליונים וחלקן של מיליארדים, וביקשו שנצביע באותו הרגע. אמרתי ליו"ר הוועדה, ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי, שאנחנו צריכים זמן לעבור על זה אבל הוא אמר שהנוהל הוא שמצביעים עוד היום. לאף אחד אחר זה לא היה נראה מוזר שמצפים שנצביע על העברות שאין לנו מושג מהן, ולמה בכלל צריך להעביר כספים אם רק לפני חודש אושר תקציב המדינה?".

שפיר, אלעזר שטרן וכמה חברי כנסת חדשים נוספים בוועדה נאבקו נגד הנוהל החצוף הזה ובסופו של דבר קיבלו דחייה של שבוע כדי ללמוד את רשימת העברות הכספים הבין משרדיות. "שלחו לנו למיל סריקה של הטבלה, לא מסמך אקסל או משהו שבו אתה יכול ללחוץ על הסכום, לראות מאיפה הוא הגיע, לראות את ההיסטוריה של ההערה הזו בשנים קודמות וכו'. ביקשתי לקבל דבר כזה מהאוצר והם קשקשו שיש להם בעיה במייל. אז גייסנו המון מתנדבים בגילים שונים שעברו על טבלאות העברות הכספים ועזרו לנו לנתח את הנתונים. פשוט הדהים אותי איך הדבר הזה קורה כל שנה ואף אחד לא יצא נגד זה, גם הכתבים שמסקרים את ועדת הכספים באופן קבוע לא חשבו שזה יוצא דופן ונתנו לי את התחושה שזו השיטה ובלתי אפשרי לשנות אותה. הרי מדובר בשני תקציבים שונים – אחד זה הרגיל והשני זה תקציב הקומבינות, שזה כל ההעברות האלו. יש בזה גם ממד לא חוקי, כי לפי חוק יסוד משק המדינה האוצר חייב להכניס לתקציב שמובא בפני הכנסת את כל הסעיפים שהוא יודע עליהם, ופה האוצר השמיט במכוון סעיפים מהתקציב וחיכה איתם להצבעה על ההעברות בוועדת הכספים. שתבין, ההעברות האלה הן, למשל, תוספת של 5 מיליארד לתקציב הביטחון, 1.4 מיליארד מהם מתקציב הביטוח הלאומי, אחרי שהיו דיונים ארוכים עליו בדיוני התקציב והגיעו לסכום מוסכם. דוגמה אחרת היא מענק על ההקפאה בבנייה שמועבר להתנחלויות מאז 2009 מדי שנה. במהלך הדיונים בוועדה באו כל הזמן נציגים של משרד הביטחון, וכששאלתי אותם שאלות הם ענו דברים כמו 'תסמכו עלינו'".

יצא לך לדבר על זה עם שלי יחימוביץ', בוז'י הרצוג וחברי כנסת מנוסים אחרים מהעבודה ולשאול איך הם נתנו יד לשכונה הזאת במשך השנים?

"האמת שלא יצא לי, בין השאר כי כשהתחלתי להבין מה קורה בוועדה אז חזרתי לפרוטוקולים שלה מהעבר וראיתי שגם חברי אופוזיציה שיתפו פעולה עם השיטה הקלוקלת הזו".

על יהלומים ורומנים

ועדת הכספים מתכנסת שלוש־חמש פעמים בשבוע, ושפיר מקדישה לה אנרגיות רבות. ביום שני השבוע היא יצאה מתל אביב בשבע בבוקר כדי להתכונן בלשכתה בכנסת לישיבת הוועדה שנקבעה לעשר בבוקר. על הפרק היה הגעתו של אלי אלאלוף – מי שעומד בראש ועדה לבדיקת תופעת העוני שמינתה הממשלה – לשיחה עם חברי ועדת הכספים. באופן פרוזאי, מה שקדם לשיחה על העוני היה דיון בבקשה של השר לענייני כלכלה, נפתלי בנט, להוריד את היטל המס של יבוא יהלומים לארץ. נציגי יבואני היהלומים – גברים בשנות ה־50 לחייהם עם שיער אפור מלא ומבטא רומני שאומרים משפטים כמו "אופְנים, זה החלק שמלטש את המה שמו של היהלום, למי של יודע" – הגיעו לדבר בפני הוועדה וזכו ליחס של כבוד מהיו"ר סלומיאנסקי. תוך רבע שעה של הצהרות על האיכות התוצרת ואיומים מרומזים בפיטורי עובדים – הם קיבלו את הפחתת המס שחיפשו והתחפפו משם.

סלומיאנסקי ניסה להתחיל לנהל את הדיון לגבי ועדת העוני אבל חטף משתי חזיתות: הראשונה הייתה של שפיר, אורלי לוי אבוקסיס, מיכל בירן ודב חנין, שהטיחו בו שהיעדרותם של נציגי האוצר והרווחה מהדיון היא ביזיון; והשנייה מכיוונו של יעקב ליצמן, היו"ר הקודם של הוועדה. מי שמבין עניין מקפיד לצחוק מהבדיחות של ליצמן (הדי מוצלחות, יש לומר) שמשלבות ציניות ותסכול אופוזיציוני עם הקנטות כלפי אופן הניהול של סלומיאנסקי. ליד ליצמן יושב רובי ריבלין. הוא מריץ דחקות, קורא לאילן גילאון "מותק" וממתיק סודות עם שפיר ("רובי הפך לחבר טוב שנותן טיפים"). הדינמיקה בוועדה מטעה וגורמת לחשוב כאילו סלומיאנסקי הטרחן (חופר עם מדרשי חז"ל וסיפורים על חכמי חלם) הוא החלש וחברי האופוזיציה הנשכניים והשנונים הם החזקים, אבל אחד החברים בוועדה הבהיר לי ש"ניסן אולי נראה קלולס אבל הוא אדם שיודע לקדם את המטרות שלו ושל הסקטור שלו מצוין".

שפיר וסלומיאנסקי מנהלים יחסים מתוחים ומרבים להתווכח, כשאחד הכתבים שמסקר את הוועדה באופן קבוע טוען ש"סלומיאנסקי לא אוהב את הנטייה שלה לשאול שאלות נוקבות את האורחים שמגיעים לוועדה, כמו שהיה עם שלמה מור יוסף שהגיע לדבר על המצב של הדסה אבל מרוב שסתו הציקה לו בשאלות קשות, הוא הפסיק לדבר וסיפק הצהרה לקונית". גם בשיחה עם אללוף הלכה שפיר על אותו הקו, כשהביעה בפניו את חששה שהוא יגמור כמו טרכטנברג 2 וביקשה להבין אם ועדת העוני קיבלה הבטחה למסגרת תקציבית כלשהי שבאמצעותה יהיה אפשר לממש את המלצותיה (אללוף אמר בדיון אמר שימליץ על חינוך חינם מגיל אפס במקום מגיל 3, על העלאת שכר המינימום ל־5,000 ש"ח ועל הגדלת הקצבאות).

"אני מעריך אותך מאוד אבל יש דבר בעולם שנקרא טקטיקה", השיב לה אללוף. "אני לא יכול פשוט לבוא לדרוש משר האוצר הבטחה למסגרת תקציבית, זה לא עובד ככה". ולמה אין לכם פרוטוקולים גלויים לציבור של דיוני הוועדה? שאלה אותו, והוא הסביר שאין לזה תקציב. "אז אם אני מארגנת לך מישהו שיכתוב פרוטוקול בהתנדבות, תיקח?", שאלה, ואללוף השיב שכן. כתב אחר מספר שהוא לא מסכים בכלל עם הדעות של שפיר אבל בכל זאת מעריך מאוד את העמידה שלה על עקרונותיה ואת העובדה שהיא תמיד באה מוכנה.

"מפני שאני אישה צעירה וחסרת ניסיון, אני יודעת שאני צריכה להיזהר מפדיחות של חוסר בקיאות יותר מכל אחד אחר", היא טוענת. "בתחילת דרכי בוועדה בהחלט הסתכלו עליי בחשדנות וזלזול, אבל עם הזמן ראו שאני יודעת על מה אני מדברת, ועובדה שהגענו להישגים ויצרנו תקדים כשנתנו לחברי הוועדה זמן לעבור על רשימת ההעברות ולא הצבענו עליה ברגע שקיבלנו אותה ליד. המטרה שלי היא שבעתיד העסק הזה יתנהל רק עם מסמך מסודר שמראה את כל ההיסטוריה של כל העברה, ושהכל יהיה שקוף וזמין לציבור באינטרנט".

שקיפות היא דבר חשוב, אין ספק, אבל יש מצב שהפכת אותה מאמצעי למטרה? אולי עדיף לך טקטית פחות לריב עם סלומיאנסקי ואחרים אלא לשחק את המשחק ולנסות במסגרתו להשיג העברות תקציבים שיטיבו עם הציבורים שאת מייצגת?

"אני חושבת ששקיפות יכולה לשנות את השיטה. עובדה, אני גיליתי העברות של 420 מיליון ש"ח להתנחלויות במסגרת תקציב ההעברות הזה. הגילוי הזה יצר באזז תקשורתי וגרם ללפיד להקפיא את המענק בגין הקפאת הבנייה בהתנחלויות (הסיפור של מענק הקפאת הבנייה קיבל הד גדול בזכות פרסום של אמנון אברמוביץ' ב'אולפן שישי' בערוץ 2)".

חולדאי להשכיר

במוצ"ש האחרון נפגשה שפיר עם נציגים מוועד שוכרי הדירות ומקבוצת פייסבוק בשם הכיכר המרכזית בבר ברברה פריי בפרישמן־דיזנגוף. היא הגיעה באופניים מדירתה החדשה, לאחר שעזבה את דירתה הקודמת ביפו שאותה חלקה בין השאר עם עוזרו הפרלמנטרי היוצא של דב חנין, אלון־לי גרין. שפיר נפגשה איתם לגבי הצעת חוק להסדרת שכירות למגורים שהיא מקדמת יחד עם חיליק בר ואורלי לוי אבוקסיס וצפויה להיות מובאת בפני הכנסת להצבעה ראשונה במאי הקרוב. זוהי הצעת חוק שמהווה המשך ישיר לתכנים ששפיר וחבריה פמפמו מעל הבמות במחאה החברתית, ובהתאמה לבש הדיון עם הפעילים במוצ"ש אופי של רב שיח על מחצלות ברוטשילד, קרי הרבה פורקן של תסכולים ושימוש תדיר במשפט "אני מסכים איתך מאוד".

הצעת החוק אמורה להסדיר את דיני השכירות הפרוצים בישראל בעזרת תקנות כמו הגבלת אחוז העלאת שכר הדירה שמותר מדי שנה, מתן זכות לדייר לחתום על חוזה לשלוש שנים, העברת התשלום עבור המתווך למשכיר, ניסוח חוזה סטנדרטי מומלץ מטעם הכנסת ועוד. לא ברור מה בדיוק תכלול הנוסחה הסופית של החוק, אבל שפיר הבהירה בפגישה שלא יהיה מדובר ב"Rent control" גורף אלא במודל מודרני ומתקדם יותר שמתחשב בשוכר ובמשכיר במקביל.

"חשוב שהחוק לא יהיה דרקוני ומסורבל, כי זה יקטין את סיכוייו לעבור", היא הבהירה לפעילים. "זה ששוכרים ירגישו שיש להם פתאום זכויות – זו כבר תהיה התקדמות גדולה".

מרבית הפגישה הוקדשה לחשיבה על הדרכים לקידום החוק שיתחיל מעתה ועד להצבעה עליו בכנסת, קידום שצפוי לכלול קמפיין בפייסבוק שילחץ על חברי כנסת להצביע בעד החוק ("אתם לא מבינים איך חבר כנסת נלחץ כשבאותו היום כמה אנשים מדביקים לו את אותו הטקסט בדיוק על הוול"), פרסום שמות חברי הכנסת שמשכירים דירה ואלה ששוכרים דירה, חלוקת חוזים מומלצים לאנשים שבאים לראות דירות להשכיר ועוד. מאחר שבשביל שהחוק יעבור שפיר, בר ולוי אבוקסיס חייבים להשיג את תמיכתם של כמה מחברי הקואליציה, לא ברור מה הטעם בקמפיינים שישכנעו את הציבור והתקשורת בנחיצות החוק, מה גם שסביר שאלה ממילא קהלים די משוכנעים. "מיהם חברי הכנסת, אם לא אנשים שמושפעים מדעת הקהל", מסבירה שפיר. "לכן, שכנוע הציבור בנחיצות החוק תביא גם לשכנוע חברי כנסת".

ליאיר לפיד לא אכפת מה הציבור חושב, אפילו לא ציבור המצביעים שלו.

"נכון, לפיד באמת הבטיח לבוחריו דברים ועשה ההפך הגמור מהם, ואני מאמינה שהציבור גם יעניש אותו על זה בקלפי. מעבר ללפיד, רוב חברי הכנסת לא מודעים בכלל לבעיות האמיתיות של שכירת דירה ולניואנסים של העולם הזה".

לפני שתשכנעי חברי כנסת מהקואליציה, יש לך איזשהו ביטחון שחברי האופוזיציה, נגיד חנין זועבי, יגיעו ביום ההצבעה לכנסת ויתמכו בחוק?

"אני מתכוונת להתקשר לאנשים וגם להפעיל לחץ ציבורי דרך קמפיינים כדי שהציבור של חברי הכנסת האלה יגרום להם לתמוך בחוק. תבין, אי אפשר בחיים להעביר חוק רק בזכות התייצבות מלאה של האופוזיציה, כי יש את מזכירות הסיעה שתפקידן לבדוק כמה חברים מהאופוזיציה נמצאים במליאה לקראת הצבעה על חוק ואז לזמן כמה חברי קואליציה כדי שהוא לא יעבור".

מי שעשוי לעזור לשפיר לשכנע חברי כנסת להצביע בעד החוק הוא רון חולדאי, שלטענת חבר המועצה מיקי גיצין (מרצ) – יו"ר הוועדה למדיניות השכירות העירונית – מכיר בצורך של עיירית תל אביב לשמש שחקן במאמץ להסדיר את נושא השכירות בחקיקה, מאחר שחלק גדול משוק השכירות נמצא בעיר.

"העירייה לא מחויבת בהכרח להצעת חוק כזו או מאחרת", מבהיר גיצין, "אבל סתו נמצאת בקשר עם גורמי מקצוע בעירייה, ולא מן הנמנע שעיריית תל אביב אף תשמש שדכנית בינה לבין גורמים בממשלה".

קשה להעריך מהם הסיכויים המדויקים של שפיר לשכנע חברי כנסת מהקואליציה לתמוך בהצעת החוק, עם או בלי חולדאי, אבל הם בכל מקרה לא גבוהים. עם זאת שפיר נוהגת לשתף פעולה עם כמה חברי קואליציה, בין אם מדובר בלוי אבוקסיס (שעל פי כמות שיתופי הפעולה שלה עם השמאל, היא עוד עשויה להפוך לטבעונית), יריב לוין או מירי רגב. כן, אותה מירי רגב שעל גב ההתלהמות שלה באולפן "ערב חדש" בשבוע הראשון של המחאה החברתית בנתה שפיר את יסודות הקריירה הפוליטית שלה. השבוע היא נכנסה לישיבת ועדת הפנים בראשותה של רגב כדי להשתתף בדיון על תיקון לחוק תאגידי המים ששתיהן חתומות עליו. שפיר אמנם לא מורשית להצביע כי אינה חברה בוועדה אבל מותר לה להשתתף בדיון.

הצפייה במירי רגב מנהלת את הנעשה בוועדה הוא חוויה יוצאת דופן, בטח בהשוואה לחיוורון שבהופעתו של סלומיאנסקי. האישה הזאת נולדה בשביל לנהל דיונים רבי משתתפים ואין לה שום בעיה להשתיק את מי שצריך ולרדות במי שמגיע לו. היא מחזיקה את הדרג הפקידותי קצר, דורשת מנערי האוצר תשובות תמציתיות ומזכירה שוב ושוב שתפקיד הפקידים הוא לספק מידע עבור חברי הכנסת ולא מעבר לכך. השמירה האיתנה על הפרדת הרשויות גורמת לתהות לאן נעלמת הבנת המערכת הבריאה של רגב כשמדובר בדמוקרטיה הישראלית השברירית, למשל. בכל מקרה, רגב ושפיר לא רק חתומות על אותו החוק אלא אפילו יודעות להכיל זו את זו ברמת הסתלבט. כשרגב שאלה "מי נוכח? ומי מחליף את נחמן שי?", שפיר ענתה לה ששי נוכח אבל היא תשמח להחליף חבר כנסת אחר בהצבעה, למשל את אחד מאלה של יש עתיד. רגב זרקה לעברה שמינית חיוך והמשיכה בענייניה בלי לעורר מהומה או להבריח אותה משם בקריאות "אנרכיסטית". כנראה שנה שלמה בכנסת – כולל דלת עם שמך חקוק עליה ועוזר ודוברת ותקציב קשר לבוחר – קונים לך קצת כבוד.

-------------------------------------

פורסם במקור באתר טיים-אאוט.

הרשמה לעדכונים

"ביטחוננו תלוי בשלום בין יהודים לערבים בארץ ישראל ובינינו לבין מדינות ערב ... ולשם כך מוצדק לשלם מחיר כבד."
ברל כצנלסון, 1938

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2014 B

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית