מהפך אסטרטגי - היבטים כלכליים

Thank you for rating this article.

במאמר קודם הסברנו באופן כללי את יתרונותיה של תפישת שלום וביטחון שחותרת לשוויון חברתי-כלכלי בין יהודים וערבים בארץ ישראל עד נהר הירדן, לא כולל עזה, במדינה פדררלית בעלת מבנה קנטונלי שמכילה כ-10 מיליון תושבים, 65% יהודים ו-35% פלשתינים. כאן נפרט היבטים כלכליים של ההצעה הנ״ל, שמשמעותה ״הקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה״ כפי שנקבעה במגילת העצמאות.

הקמת המדינה הפדרלית עד לנהר הירדן ייצור שוק בן 10 מיליון צרכנים ומשק תעסוקתי מדינתי מאוחד עם למעלה מ-4 מיליון עובדים ועובדות בכל רמות המיומנות. הפניית משאבים לשיקום מחנות הפליטים, הקמת תשתיות לאומיות ובאופן כללי, הקמת מדינה מאוחדת תגרום לצמיחת משק רחב היקף, תחרותי, פחות ריכוזי ופתוח יותר. כל זה יקדם את הורדת יוקר המחיה, הגברת התעסוקה ושעור ההשתתפות בכוח העבודה. השוק המקומי יגדל ויפתחו שווקים בינלאומיים ליצוא מוצרים ישראלים כולל שווקים ערבים ומוסלמים. החרמות הבינלאומיות תפסקנה והשיתוף של האוכלוסיה הערבית בפיתוח המשק הישראלי יאפשר בניה רחבת היקף ללא יבוא עובדים זרים. היקף האבטלה בגדה המערבית יצומצם, קשרי הסחר בין המשק הישראלי למשק הפלשתיני יתרחבו וכמובן גם קשרי הסחר עם העולם המוסלמי והתיירות הבינלאומית בדגש על ירושלים וחבלי יהודה ושומרון.

כחלק מהרפורמה במבנה הממשל בישראל שעיקרה כינון דרג ממשל אזורי (קנטונים), יופקדו הקנטונים על קידום וניהול הפיתוח החברתי והכלכלי האזורי, כל קנטון באזור שלו. קרקעות הלאום עד נהר הירדן יוכרזו כמשאב לאומי-חברתי שלא ניתן למיסחור על ידי הממשלה, קרן הקייימת וגופים אחרים. הקצאת קרקעות לאום ליהודים וערבים למגורים במסלול כפרי ועירוני ולשימושים אחרים בכל שטחי המדינה תהיה בדמי חכירה נמוכים. בחבלי ארץ בפריפריה רוב הבניה למגורים תהיה בסגנון כפרי שיוקצו למתיישבים על מנת להבטיח איכות חיים גבוהה שתביא למשיכה של מאות אלפי אזרחים לאזורים אלה. לצורך כך יוקמו מאות כפרים חדשים על בסיס תוכניות מתאר קנטונליות שתאושרנה על ידי מוסדות הקנטון. קבלת אישורי הבניה תותנה בבניה ירוקה וסולרית.

החלוקה לקנטונים תאפשר פיתוח עצמאי גם בתחומי ההשכלה הגבוהה, המדע והמחקר בכל חבלי הארץ. מערך אוניברסיטאות המחקר יורחב על ידי הסבת מכללות מוכרות להשכלה גבוהה לאוניברסיטאות מחקר בכל חבלי הארץ, כולל קידום אוניברסיטאות מחקר בשפה הערבית בערי האוכלוסיה הערבית. יוצע שליד כל אוניברסיטת מחקר ערבית יוקם פארק תעשיות מדע ומרכז רפואי אוניברסיטאי.

חינוך: מיזוג מערכת החינוך הערבית עם מערכת החינוך בישראל לכדי סקטור חינוכי מאוחד. זה אומר ומחייב החלת תכניות למודים הנהוגות בישראל במקצועות הליבה בבתי הספר יסודיים ועל יסודיים ערבים עד נהר הירדן, עידוד מורים ערבים להצטרף לארגוני מורים ישראלים, השוואת רמת שכר המורים והעובדים הערבים במערכת החינוך לרמת השכר במערכת החינוך בישראל, הנהגת לימודי ערבית מדוברת ועברית בבתי ספר יהודים וערבים כשעור חובה, פיתוח החינוך הטכנולוגי לכדי זרם חינוכי רחב היקף ומרכזי במערכת החינוך העברית והערבית עד נהר הירדן.

תרבות וספורט: הקמת קריית תרבות וספורט בכל עיר יהודית וערבית. הליבה של כל קריית תרבות וספורט זו, אצטדיון ספורט רב תכליתי והיכל תרבות. כמו כן, מתן סיוע נדיב לאגודות ספורט, עידוד בניית גני משחקים צבוריים, מסלולי הליכה ואופניים בכל עיר ועיירה יהודית וערבית.

קרקעות לאום תופשרנה בדמי חכירה נמוכיםלהקמת פארקים לתעשייה על כל סוגיה, מסחר, מתחמי בתי מלון ואטרקציות תיירות ומוזיאונים, תחנות כוח לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. פסולת ואשפה ילקחו כמשאב כלכלי שיש למצות את הפוטנציאל הכלכלי והתעסוקתי הטמון בו. יוקמו ויפעלו מרכזים לטיפוח ועידוד יזמות עסקית. תנתנה הטבות והקלות מס נדיבות לעסקים קטנים ובינוניים, חברות רב לאומיות תעודדנה להשקיע בהקמת שלוחות ומרכזי ייצור ופיתוח בכל אזורי הארץ. הממשלה תעודד בנקים ישראלים ובינלאומיים לפתוח סניפים בערים הערביות ביהודה ושומרון. הסקטור החקלאי יעודד בהיקף רחב בכל הארץ.

המשק הישראלי יחובר לחבלי יהודה וצפון ים המלח ורמת נגב באמצעות מפעל אסטרטגי שיאיץ את צמיחתה המשקית והאנרגטית של ישראל עד הירדן: יוכרתו 2 מובילי מי ים מים תיכון לצפון ים המלח ורמת נגב. מוביל מי ים לצפון ים המלח נועד להצלת ים המלח, לייצור חשמל הדרו אלקטרי, להמתקת מי ים למפעלי חקלאות, תיירות והתיישבות כפרית במרחב ים המלח, מדבר יהודה ובקעת הירדן. מוביל מי ים לרמת נגב נועד לצורך כריית ימת נגב ליד שדה בוקר שתהווה מפעל פיתוח אסטרטגי כלכלי למשיכה וקליטת מאות אלפי תושבים ברמת נגב. פריסת רשת כבישים מהירים ורכבות מהירות לאורך ורוחב הארץ מים תיכון ועד נהר הירדן.

הגישה החדשה תאפשר פיתוח של רצועת השבר הסורי אפריקאי כרצועה כלכלית תעסוקתית בציר אילת – בית שאן, כמפעל פיתוח רב מדינתי ובעיקר משותף לישראל וירדן. לאורך רצועה זו יוקמו מפעלי חקלאות, עיר קזינו ביריחו, נמל תעופה בינלאומי במזרח יריחו בשטח ירדן, קניונים, פארקים תעשייתיים, אטרקציות תיירות, מוסדות תרבות ואומנויות.

אין ספק שהפיכת נושא השוויון בין יהודים וערבים בכל השטח בין הים לנהר הירדן לנושא המרכזי של אסטרטגיית שלום וביטחון ישראלית חדשה תאפשר שגשוג כלכלי שלא היה כדומגתו למדינות האזור. גישה זו תהפוך את ישראל למדינה מוסרית ושיוויונית ותסיים את הכיבוש.

מאת: אריה הס ועמנואל שחף, מראשי התנועה לממשל אזורי

"עם שאינו מכבד את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"
יגאל אלון, “מסך של חול”

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין - 2014 B

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי