מפלגת העבודה - הטרילוגיה

Thank you for rating this article.

הקדמה

א. -הכותב הינו עם ותק של כ-48 שנות חברות ופעילות אקטיבית במפלגה ללא הפסק.

-פעיל מרכזי גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית וחבר כמעט בכל מוסדות המפלגה.

-מקים ויו"ר חוג "הארבעה בנובמבר" למורשת וזכר יצחק רבין ז"ל.

-בכל שנות פעילותי ,מעולם לא התמודדתי על תפקיד ומעולם לא ביקשתי דבר.

-מכיר היטב את המפלגה ,את המנהיגות וחלק רב מחברי המוסדות.

-אין לי דף ב"פייסבוק" ובערוצים האחרים, כותב ומגיב לעיתים רחוקות.

ב. אין ספק שבזמן האחרון ובעת הזו, מצב המפלגה בקרב חלק מחבריה ובכלל בציבור, אינו טוב ויש התרחקות גם בחלק ממצביעה הצעירים והמבוגרים כאחד.

ג. מרבית הציבור ומסיבות שונות ,אינו רואה בה תחליף שלטוני.

ד. לחלק רב מהציבור וגם לפוטנציאל המצביעים הרלוונטים , לא ברורות לו עמדות המפלגה במיוחד המדיני והביטחוני.

ה. בקרב מצביעי הימין ואף בקרב אוכלוסיות ה"פריפריאליים" או דומיהם המפלגה נתפשת כמפלגת "שמאל" שעל פי "הז'רגון" והתפישה שלהם הינו חמור ופסול.

הטרילוגיה והדיאגנוזה – לדעתי!!

  1. 1."השעטנז"

  • הרכב סיעת העבודה/המחנה הציוני בכנסת כיום ,הוא אחד מההרכבים הפחות הומוגניים בסיעות המפלגה מאז ומתמיד.(למיטב זכרוני)
  • אין ספק שבחלקים עיקריים מנושאי הליבה והוויית המפלגה קיים לפעמים שוני וקיטוב מובהק (מכצנלסון עד ז'בוטינסקי) בין חלק מחברי הכנסת ובכלל בסיעה.
  • השוני הרב הינו במיוחד בהקשר לחשיבה המדינית.
  • אמירות ושיח של חלק מחברי הכנסת נדמה כי לא תמיד הינם בטווח "המצע" ודיברות המפלגה.
  • גם באמירות וחשיבות אלה יש פער, אי הסכמה ואף כעס בין חברי הסיעה.
  • בחלק מהקשר וההתנהלות של חברי הסיעה יש לפעמים סוג של "ריחוק" שלעיתים מגיע לכמעט עויינות.
  • כל אלה ועוד.......... יוצרים מצב של "שעטנז" שהוא צמר ופישתים יחדיו= כלאיים וההמשך ידוע......
  1. 2."האנומליה"
  • -בטרם בחירות 2015 ואף בתקופה לפני כן , מרבית הציבור הישראלי היה (עודנו) מאוכזב בחלק גדול מתחומי החיים: יוקר וקושי המחיה, מחירי הדיור, החינוך, "המתנות" לטייקונים, מתווה הגז, המצב המדיני,החרמות בעולם ועוד...
  • מלחמת "צוק איתן" הייתה לאכזבה וכאב לחלק רב מהציבור ולתושבי הדרום במיוחד והם הביעו זאת בהתקפות קשות על הממשלה ובמיוחד על ראש הממשלה.
  • חברי ומתפקדי ליכוד תקפו את ראש הממשלה ואף קרעו את כרטיס חברותם בעת הפיטורים שנעשו במקומות עבודה שונים.
  • ראש הממשלה-מר נתניהו גרם והביא לסכסוך ויחס רע בינו לבין הנשיא אובמה ובכלל בין ישראל לארה"ב, דבר שלא היה כדוגמתו מאז ומעולם.
  • תקופה זו היתה רעה מאד לראש הממשלה באופן האישי והמשפחתי , פרשות אב הבית והיחס לעובדי בית ראש הממשלה, הבית בקיסריה, ההוצאות ע"ח המדינה וכו' וכו', אין ספק שהתרחשויות אלה היו לצנינים וכעס מצד חלקים רבים מאד בציבור.
  • גל הטרור וחוסר הביטחון האישי.
  • תהליך מדיני קפוא וללא כל יוזמה ועשייה, שגורם לנזקים רבים ומצטברים למדינה.
  • כל הנאמר לעיל ועוד סיבות נוספות היו בודאי "שטר בטוח" שדמות כמו נתניהו או כל בעל תפקיד בכל מקצוע היה אמור להיות מפוטר/מסולק ובטח לא להיבחר שוב.
  • באנלוגיה לכדורגל הקבוצה הנגדית שיחקה ללא שוער ואנחנו לא הבקענו גול.

על כל האמור לעיל ועוד, אין ספק שזו "אנומליה"!! שנתניהו נבחר שוב.

  1. 3.היאך ולמה?:

האם התרחשויות ומציאות זו היא צו עליון?, בוודאי שלא!!! לכן הסיבות, חלקן אובייקטיביות אולם רובן סובייקטיביות שנובעות מביצועי , אמירות, שידורי והתנהגות המפלגה:

  • רוח העם:
  • חלק רב מהמצביעים "המבוקשים" והרצויים להצביע למפלגת העבודה ("הפריפריאליים",מגזר רוסי,שומרי מסורת וכד') מצויים בציבור זה ואכן זה מה שקרה בבחירות 1992(רבין) ו-1999 (ברק) ,כאשר אחוזים ניכרים מציבור זה הצביע למפלגת העבודה, אולם במציאות של השנים האחרונות ובעת הזו,בעיני מצביעים אלה נתפשת עדיין מפלגת העבודה כשמאלנית, "אשכנזית" בחשיבתם המובהקת. (בהתייחס לבחירות 92 ו-99, דמות המנהיג/המוביל הייתה לגורם חשוב בהצבעתם למפלגה.
  • דרך ודעות המפלגה גם במישור המדיני וגם במישור החברתי, נשמעים בצורה עמומה וללא עוצמה וגם אם נאמר או מופץ נושא או רעיון, מופיעה סוג של אי הסכמה וחוסר הומוגניות מצד אחר של מנהיגות המפלגה , דבר שגם הוא יוצר החלשה וזלזול מצד הציבור ואף בקרב חברי המפלגה.
  • בחלק רב מאותו ציבור ובחשיבה כמעט "סטיגמטית" עדיין נתפשת המפלגה בדימוי כ- "מפלגה לא שלנו, לא בדרכנו" וחסרת יחס לדת ולמסורת ונוטה לשמאל .
  • גם בציבור הערבי וציבור יוצאי ברית המועצות (זאת בנוסף לציבור "הפריפרייאלי") התמיכה וההצבעה עבור המפלגה/המחנה הציוני הייתה דלה ובאחוזים נמוכים.
  • בקרב האזרחים בעלי זיקה לדת ולמסורת,עדיין לא צלח הניסיון לקירבה ואמון, דברים שנאמרו ע"י גורמים שאינם חברי מפלגה, שוייכו אוטומטית ל"אזורי וחלקות המפלגה", כמו כן, חלק גדול מציבור זה רואה בחלק ממנהיגות המפלגה ודימוי המפלגה כשונים ממנו מהווייתו הדתית והמסורתית ואף חש כנלעג ומזולזל לאמונתו ודרכיו, (נישוק מזוזות, עליה לקבר צדיק, ברכות מצדיקים , וכד'..)על כן, בשיקולי הצבעתם יש גם מרכיב אמוציונאלי. (קוד שצריך לפצח).
  • כנאמר, חלק מחברי הסיעה ומנהיגות המפלגה מצטיירים בעיניהם של חלק רב מהציבור הנ"ל כ "שמאלנים" מדי, זאת, ע"פ ה"קונוטציות" ודרך מחשבתם ולכן לא יצביעו למפלגה כזאת.
  • לחלק מהציבור אף מקרב אוהדיה ותומכיה, נתפשת המפלגה כמיושנת, ללא מסרים חזקים ואחידים ועד כדי לא רלוונטית, (יתכן ויש צורך בתעודת זהות והגדרות חדשות).
  • המנהיגות: זה שנים רבות שאפקט הבחירה העיקרי לאיזו מפלגה להצביע הינו מי המוביל ומי ראש הרשימה ודבר זה היה לחלק רב מהמצביעים, ל"פקטור" העיקרי בהצבעתם. יחד עם כך לחלק מציבור המצביעים השייך לפריפלייאלים ,מסורתיים וכד' המרכיב האמוציונאלי והסטיגמטי על המפלגה, היה לגורם חשוב לאי הצבעתם למפלגה בלי קשר לדמות המנהיג.

לסיכום:

  1. 1.מניח כי אפשר להוסיף דברים לכל אחד מהחלקים הנ"ל.
  2. 2.אין בנאמר להאשים או לייחס דברים לאף אחד (כל אחד ומסקנותיו).
  3. 3.איני מתיימר במסמך זה לתת תשובות ומסקנות ,אלא להביע ולומר דברים ...., אולם ולדעתי יש להקים צוות/פורום מיוחד, שיהיה מורכב מפעילי מפלגה ותיקים ואובייקטיביים, הדור החדש , נציגות חיצונית מכל המגזרים וכמובן אנשי מקצוע. (עבודה רבה מאד, כגון: הגדרת גזרות המצע המדיני ,הביטחוני והחברתי, שיטות הבחירה,הפריימריז, אורך כהונת היו"ר הנבחר, מהות ועוצמת המוסדות, איזה מוסדות צריך, בחירת מנהיגות אוטנטית מקומית באזורי הבחירה ובמגזרים השונים, איתור ומשיכת מנהיג/ות מוביל/ים איכותי/ים ברוח העם והחזון...........)
  4. 4.בהתייחס לכל יו"ר ומנהיג נבחר במפלגה, יש לתת גיבוי,סיוע ותמיכה, "מנהיג אינו חליפה שמחליפים אותה בכל פעם..." כדברי זלמן ארן.
  5. 5.ראוי לציין כי בבחירות 2015 שיעור המצביעים הכללי עבור המפלגה גדל ריאלית ב-2.29% לעומת בחירות 2013, אולם בחישוב של הגידול בתוצאה הספיציפית/פנימית למפלגה גדלנו ב-14% (18.67 ב-2015 לעומת 16.38 ב-2013 =2.29% לחלק ל-16.38=13.98%).
  1. 6.הארות והערות יתקבלו בברכה.

בברכה,

אשר זנזורי

054-4201367

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

"עם לא יזכה לחירות אם לא יבטיח חרות שכניו"
קארל מרקס

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין - 2014

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי