כשלנו זה אתם, ניצחתי זה אני

שמעתי בתדהמה את נאום התבוסה של אהוד ברק. יו"ר המפלגה לא מוכן לקבל אחריות. מזכ"ל המפלגה לא מוכן לא לקבל אחריות. שרת החינוך לא מוכנה לקבל אחריות. שרי החקלאות, התשתיות, המדע והתרבות והרווחה גם הם. חברי הכנסת בעשירייה הראשונה , או יותר נכון ב-שלושה עשר הראשונים חפים מכל אשמה.

לא ניתן להאשימם בחוסר הבנה.

הרי לכל הדעות כולם מנהיגים, אינטליגנטים, מנוסים. אף אחד מהם לא ח"כ חדש. כולם בעלי ניסיון פרלמנטרי של שלוש שנים והרבה יותר.

המסקנה העגומה היא שאנו חברי מפלגת העבודה כשלנו בשכנוע המצביעים, בעבודת השטח, בבזבוז תקציבי עתק, בחוסר הבנה של גודל השעה. אנו חברי ופעילי מפלגת העבודה, רובינו ככולנו מתנדבים כשלנו. אין ברירה צריך להחליף את חברי המפלגה הכושלים ולהותיר "שלד" של נבחרים מנצחים.

אני מבקש מחברי המפלגה רק דבר אחד פעוט: קחו אחריות. כי "מנהיגנו" לעולם לא יקחו אותה על עצמם.

בשנים האחרונות סניפים רבים נסגרו. האחרים עברו למשכנות עלובים. כל רפורמה שהצענו נדחתה בבוז וביהירות על-ידי המנהיגים. הם יודעים טוב יותר. הם ניצחו אנחנו כשלנו. וזו האמת. הענקנו לעצמנו רשימה שאין בה חידוש. אין בה הנהגה או אידיאולוגיה, אין בה לקיחת אחריות דמוקרטית, אין ולא יהיה בה אומץ ומוסריות לומר לנו, חברי המפלגה, קחו את המפתחות ותודה רבה על שנים נפלאות של רביצה בקואליציה ובכנסת.

אז מה עושים , ישאלו החברים האמיתיים. אלו שקיימו את הסניפים ואת הפעילות הפוליטית-קהילתית כל השנה וכל השנים, אלו שקמו בגשם בשעה שלוש בלילה ותלו שלטים בכל פינה בישוביהם, אלו שביום הבחירות עשו מאמץ עליון אחרון , רבים מהם ללא הרבה אמונה במנהיג המפלגה?

התשובה היא פשוטה: אנחנו בחרנו ואנחנו נשנה. אנחנו עד היום הותרנו את האחריות המוסרית והפוליטית להנהגה שכשלה ואנחנו נשלח אותה הביתה.

העשייה הראשונה היא פשוטה וברורה: הפעילות הפוליטית הקהילתית היא המפתח לזו הארצית. רק אם נשיב אותה לעצמנו נתחיל את מסע השיקום הארוך. עלינו לפקוד קהלים חדשים , את מרבית כספי ההתפקדות נותיר לשיקום הסניף בכל מקום, במקום לבזבז אותו על מנגנון כושל.

כאשר בשלוש שנים הבאות כל סניף יכפיל את מספר המתפקדים שלו, כאשר נבחר רשימה המבוססת על הפעילים האמיתיים ולא המוצנחים, רק אז נבוא לציבור מחדש , נקיים, מוסריים, רעננים ועם מסרים אמיתיים של שלום, חמלה חברתית-כלכלית ואחריות לאומית!