צה"ל בסכנת התפרקות

Thank you for rating this article.

מנהיגים חברתיים ופוליטיים רבים הזהירו מזמן, שהמציאות החברתית והכלכלית שלנו מסכנת את קיומה של המדינה, ועכשיו ניתן לראות שהשבר הכלכלי-חברתי, שהולך ומעמיק בחברה הישראלית, מאיים גם לשבור את הארגון האחרון שעדיין נשאר בקונצנזוס- צה"ל. בשבוע האחרון שמעתי אזרחים רבים שכבר לא מוכנים לתרום עבור המדינה וללכת לצה"ל, כאשר הקריאות מגיעות מכל חלקיה של האוכלוסייה ולא ממגזר כזה או אחר. לא מדובר כבר בחרדים ובערבים שנמצאים בקצבות, אלא בקבוצות אוכלוסייה ציוניות ממעד הביניים והמעמדות הנמוכים שמרגישות ניקור, ולכן לא מוכנות יותר להקריב את חייהם למען המדינה. מכתב המילואימניקים שהוגש לכנסת השבוע מייצג בעיה אמתית בחברה, שנובעת מאובדן הערכים ואימוץ ערכים חומרניים, שמעודדים אינדיבידואליזם ערכי אגואיסטי. צעירים ממגזרים שונים לא רוצים להתגייס לצבא, ומילואימניקים כבר לא מוכנים ללכת למילואים, מאחר והם מרגישים מנוצלים ופגועים מהמדינה, שלא נמצאת שם כדי להגן עליהם מפני "תרבות ההון".

נוער מנוכר

השבוע במפגש עם נערים מקהילת יהודי אתיופיה עלתה טענה מאחד הילדים שהוא לא מרגיש חובה לעשות צבא, בגלל שהמדינה פוגעת בו ובמשפחתו. האתיופים הם אזרחים למופת שהולכים ליחידות קרביות וממלאים את החובות שלהם באומץ רב, אבל ניתן להבחין גם בסדקים בסולידאריות בקרב הקהילה המפוארת הזאת, שחשה ניקור מהמדינה ומהחברה הישראלית. מסתבר שהנערים האתיופים הם לא היחידים, וניתן לראות ירידה מתמדת באחוז המתגייסים לצה"ל, כאשר הרבה מהנערים לא רוצים לבזבז זמן על הצבא ורוצים "להתקדם" בחיים. הבעיה היא הרבה יותר רחבה,  והנתונים מצביעים על כך שבכל המגזרים ישנה ירידה במוטיבציה של הנוער לעשות שירות צבאי. בעוד בעבר השירות היה נעשה בגאווה, היום השירות נתפס בקרב הנוער כנטל מיותר. האשמה במצב היא המדינה שכשלה בהעברת הערכים הנכונים לנוער ובמקום לקדם ערכים של הקרבה וערבות הדדית, היא מעודדת רק ערכים חומרניים שרומסים את רוב האוכלוסייה. כך קורה שתרבות ההון שגורמת לניקור, עוני ומצוקה גורמת לניתוק של הנוער הישראלי שאינו מוכן לקחת חלק אפילו בהגנה על המדינה.

תרבות ההון

הנערים ששוקלים לא ללכת לצבא והמילואימניקים שכתבו את המכתב לכנסת בו הן מזהירים מפני התפרקות של הצבא הם לא האשמים במצב, כי הם בסך הכול קורבנות של תרבות ההון שהשתלטה על המדינה. במקום לקדם ערכים חברתיים של סולידאריות ועזרה הדדית, המדינה מקדמת רק ערכים חומריים שהורסים את הדבק שבעבר חיבר את החברה הישראלית. מה הפלא שילדים אתיופים שמופרדים מילדים לבנים רק בגלל שהם חלשים יותר בלימודים "ומעקבים" את ילדי הלבנים, מרגישים ניקור כל חייהם ומסרבים לתרום למדינה. באותו האופן מה הפלא שמילואימניקים כבר לא רוצים לעשות מילואים, כאשר המעסיקים שלהם מפטרים אותם מעבודתם, ולעיתים אף בוחרים לא להעסיק אזרחים שצפויים לעשות ימי מילואים רבים. מה הפלא שהאזרחים כולם כבר לא רואים בשירות ערך עליון, אם המדינה החזירית שלנו מאפשרת לבעלי ההון ברכבת לא להעלות חיילים בשעות העומס, בגלל שיקולים כלכליים אינטרסנטיים. המדינה הפסיקה להגן על האזרחים שלה ועל החיילים שלה, ולכן מה הפלא שפחות אזרחים מוכנים להגן עליה ולהקריב את חייהם למענה?

קפיטליזם אינדיבידואליסטי שמקדש אך ורק את ההון ורומס את ההמון, בסופו של דבר ישבור גם את הגוף הממלכתי ביותר במדינה, את הצבא.

"'היד הנעלמה' של אדם סמית איננה יכולה להאכיל פעוט, לחנכו ולדאוג לצרכיי היום יום שלו"
השופט אלכס שטיין, בג"ץ 12.1.22

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר 20 שנה, הבמה הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

מצב מפקד

חברי.ות מפלגה פעילים: כ-38,000 (ועוד כ-4,600 ממתינים לתשלום).
לנתונים המלאים | התפקדות

העבודה בסקרים

נכון לתאריך 26.4.24, העבודה-מרצ עם 9 מנדטים (בראשות יאיר גולן), מרצ 4 והעבודה 0 מנדטים.
למעקב סקרים

יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי