עמוד הבית

דיונים אחרונים בפורום מפלגת העבודה

עוד נושאים »

הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

 
 

הנשיא רבלין, ציונות ומתק שפתיים

הפרולטר {אסף הלחמי}    שני, 10 אוגוסט 2015 11:16

מילה על הנשיא ריבלין - מתק שפתיים אינו מכסה על תמיכתו ברעיון 'מדינה אחת' שמשמעו שליטת עם אחד באחר ומהווה ובפועל כר-רעיוני למעשי הימין הלאומני-משיחי! אותם מעשים שהנשיא נתפס כחומה הדמוקרטית האחרונה מולם.

ריבלין היה ונראה כי נותר 'איש ארץ ישראל השלמה' ומקדם רעיון מדינה אחת לשני העמים (כקונפדרציה או אחרת). רעיון שהדרך לממשו ללא 'שליטת עם אחד באחר', נדמית כהעמדת פנים מתחסדת. שהרי מי רואה את דניאלה וייס ואיסמעיל הנייה יושבים באותה ממשלה או מדינה? או איך ישמר חזון 'בית לעם היהודי' במדינה שתדרש לשמר גם 'בית לעם הפלסטיני'? כך שבפועל, ריבלין המקדם רעיון של מדינה אחת רואה בחזון הציוני של ישראל כמדינת הלאום היהודי ודמוקרטית כמי שאבד עליו הכלח.

ראובן ריבלין"אינני רואה שום אפשרות שיבוא שלום אם לא יהיו גבולות פתוחים בינינו לבין שכנינו ... כדי שנוכל להתקיים יחד, בקונפדרציה" (Ynet 2015) אמר לאחרונה. בשום מקום בתקשורת הנשיא רבלין, שלא מפסיק להתבטא בכל נושא שעל סדר היום, לא נמצאת הסתייגות אחת בעניין החשוב מכולם - הסדרת יחסינו עם הפלסטינים. ולכן אין אלא לצטט את נאומו בכנסת ב2012 ושמאז לא הסתייג ממנו:

"חלקתי על רבין אז, ועודני חולק עליו ... היום בציבוריות הישראלית, הולכים וגוברים הקולות, מימין ומשמאל, שסודקים את הקונצנזוס המדומה סביב רעיון ההיפרדות. בין הירדן לים, תוכל להתקיים רק מדינה אחת. אני סבור שהקונספציה של אוסלו יסודה בטעות, והיא כלל איננה ישימה בין הירדן לים. כיום ממרחק הזמן, כמעט 20 שנה מאז אוסלו, ניתן לטעון בברור כי רעיון ההפרדות בין העמים – כשל. הוא מעולם לא הצליח להתנחל בלבבות של שני העמים, ולא הבשיל לכדי פתרון מדיני ארוך טווח. רעיון ההפרדות לא הצליח עם הכרזת האו"ם, לא בהסכמי שביתת האש, ולא בניסיונות של אוסלו א' ו-ב', בהסכם חברון, בטאבה, בוואי פלנטישן ובאנאפוליס. הוא נכשל משום שהפרדיגמה שעמדה בבסיסם של כל אותם ניסיונות יסודה בהתכחשות למציאות החיים שלנו כאן". כאמור, בהתייחסות החלקית שלו מה2015 מוכן ריבלין לבחון 'קונפדרציה' (מגפון, 2012) ותו לא - שתי מדינות לשני עמים, החזון הציוני של מדינת הלאום היהודי כבר מזמן אינן על הפרק.

 

דניאלה וויס לפרלמנט!!!

אריה גל    שני, 10 אוגוסט 2015 10:46

כולכם זועמים על דניאלה וויס אבל אני אומר שהיא חייבת להיות חברת פרלמנט. כי חוץ מלטומנים ראשם בחול ברור לכולם שהדרך האחת והיחידה להישאר במדינה עם רוב יהודי היא "שתי מדינות לשני עמים",- אבל איזה "עמים"? כי הנה אפילו במדינה המיועדת להיות "שלנו", "העם" כולל עשרים אחוז אזרחים ערביים?

כמובן שזה בלית ברירה.

בזמן שהוקמה ישראל כל מי שגר בה ביום הקמתה,- בין אם חמישה דורות ובין אם חמישה שבועות,- כל מי שגר בה ביום הקמתה, "בלי הבדל דת, גזע, ומין", לא היה מנוס אלא שיקבל אזרחות שלה וזכות לבחור ולהיבחר לכנסת.

 

הסכם הגרעין - מצמצם את האיום הגרעיני

עומר בר-לב    שישי, 07 אוגוסט 2015 22:09

לאור העדר ההיכרות של הציבור, בפרטי הסכם הגרעין עם איראן והציניות, בה משתמש ראש הממשלה בעניין הזה, כתבתי טור דעה לעיתון. לצערי אף אחד מהעיתונים המובילים בישראל לא נאות לפרסמו. מעניין למה ... ???

mk bar-levאז למי מכם שמעוניין להקדיש מספר דקות, להכיר על קצה המזלג, כמה מן הפרטים בהסכם, להלן הטור שלא פורסם:

שוב, אנחנו ניצבים בפני הריטואל הקבוע, במסגרתו ראש הממשלה מפיץ לכל עבר, אמירות אימים, בנוגע להסכם הגרעין עם איראן ואגב כך, מכניס את היושבים בציון להיסטריה. אז נכון, ההסכם איננו אופטימלי והוא נושא עמו מספר נקודות תורפה חמורות שאין לפקפק בהן, עם זאת, לאחר שנחתם - והוא נחתם, אם מישהו במקרה אינו זוכר - צריך להודות שתוכנו, דווקא מצמצם את האיום הגרעיני הישיר על המדינה בשנים הקרובות, אעז לומר, באופן דרמטי.

צריך להגיד זאת באופן חד משמעי: האיום הגרעיני על ישראל בעוד שנה ולמשך מספר השנים הקרובות, יהיה קטן משמעותית מזה שרובץ עליה נכון להיום. כמו בדוגמה הבאה: כיום, איראן מחזיקה בחומר בקיע, המספיק ללמעלה מחמש פצצות גרעין, יחד עם זאת, על פי ההסכם, היא מחויבת לפרק את האורניום המועשר, לייצא אותו לרוסיה ובכך, להיוותר במשך 15 שנה רק עם 300 ק"ג מועשר, זאת בזמן שפצצה אחת מצריכה כטון וחצי מועשר. ובאשר למעקב ופיקוח, מעבר למנגנונים בהסכם, לסוכנויות המודיעין של ישראל וארה"ב, ישנה יכולת משמעותית לגלות מבעוד מועד רמזים להפרת ההסכם מצד האיראנים. וזה, כמו שאומרים, רק על קצה המזלג.

לאור זאת, מי שטוען כי ההסכם מגביר את הסיכון שהיה עד כה בוודאי מהאיום הגרעיני, עושה זאת מתוך בורות או לחלופין, בהכירו את התנאים היטב, הטעייה ביודעין של ציבור שלם. לאפשרות השניה, הטעיה מכוונת שמגיעה דווקא מתוך היכרות ענפה עם הנושא, יש דוגמה כלל לא רעה, היא יושבת בבית ראש הממשלה בירושלים.

 

צדק חלוקתי

עמנואל שחף    שישי, 31 יולי 2015 18:03

אתמול הייתה לי הזכות להשתתף (בירוחם) בכנס של השדולה לצדק חלוקתי של ח״כ פרופ׳ יוסי יונה, ח״כ מיקי זוהר ואחרים.

עמנואל שחףהוזמנתי (יחד עם עמיתי אריה הס) להציג את הצעת ״התנועה לממשל אזורי״ בדיונים על חלוקת משאבים צודקת, קרקעות, גבולות משאבים וארנונות. הייתה זאת הזדמנות יוצאת מן הכלל לשמוע באופן מרוכז את אותו שיח שנשמע כבר שנים רבות במדינת ישראל, שיח שנרדם ומתעורר לסירוגין ואינו בא לידי מימוש לשביעות רצונם של כולם. השיח מתנהל בין שני צדדים, הצד של יוצאי עדות המזרח שטוען בצדק, בלהט ובגיבוי החלטות בית המשפט העליון, לקיפוח שיטתי בהקצאת משאבי הקרקע של המדינה, מול התגוננות מנומקת וצדקנית, בלא פחות להט של הצד האשכנזי שחוזר ומביא טיעונים צודקים בהחלט למה זה לא בדיוק ככה, בניסיון לדחות את רוע הגזירה ולנסות לשמור על כמה שיותר נכסים.

 

מתווה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני

חיליק בר    רביעי, 29 יולי 2015 10:22

חיליק ברהמתווה המוצע מהווה בסיס איתן להסכם קבע של 'קץ כל התביעות' בנינו לבין הפלשתינים. התכנית שומרת על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, שומרת על ירושלים מאוחדת, פותרת את בעיית הפליטים מחוץ לגבולות ישראל, משאירה את מרבית המתנחלים בביתם, מחזקת את מעמדה של ישראל בעולם ומעניקה לישראל רוח גבית למלחמה חסרת פשרות בטרור. התוכנית מחזקת את ביטחון ישראל, וכל צעד בתוכנית ייושם רק לאחר שתינתן לו תמיכת צמרת הממסד הביטחוני.

חשוב לא פחות, תכנית זו פותרת את הסכסוך באמצעות פתרון של שתי מדינות לשני עמים, שומרת על הדמוגרפיה הישראלית עם רוב יהודי מוצק ומורידה מהשולחן סופית את האפשרות למדינה דו-לאומית, אפשרות אשר תסכן את המפעל והחזון הציוני. ישרא-סטין? לא בבית ספרינו.

המתווה המוצע הוא תוצר של שנתיים בהן כיהנתי כיו"ר השדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי בכנסת ("שדולת שתי המדינות"). שנתיים בהן נפגשתי עם עשרות גורמים ישראליים, פלשתינים, בינלאומיים, וכן עם גורמים רבים בעולם הערבי. אני סבור כי בכוחו של מתווה זה לשמש כהצעה ישראלית-ציונית הולמת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני, ובמידה לא מבוטלת להיות צעד משמעותי לקראת פתרון חלקים נרחבים בסכסוך הישראלי-ערבי.

להורדת המתווה מתווה מדיניכמסמך PDF לחצו כאן.

זה אפשרי, וזה בידינו.

ח"כ יחיאל (חיליק) בר

יו"ר השדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי, סגן יושב ראש הכנסת, מזכ"ל מפלגת העבודה


מצורפת כתבת חדשות ערוץ 1 המסקרנת את כנס השקת המתווה שהתקיימה בכנסת ישראל בתאריך 27.7.2015.

 

הצעת החוק לשכירות הוגנת

סתיו שפיר    שני, 27 יולי 2015 16:16

שכירות הוגנתהצלחנו! אחרי שנה וחצי של עבודה - התייעצויות, מסעות שכנועים ואינספור דיונים במשרדי הממשלה - ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק לשכירות הוגנת.

את הצעת החוק הזו כתבתי בעזרת מומחים לדיור, אבל חשוב בהרבה: כתבתי אותה איתכם, שוכרי הדירות. היא מבוססת על מאות פניות שקיבלתי אחרי ששאלתי אתכם מה הכי מפריע לכם כשוכרי דירות ומה הייתם רוצים לתקן במצב הקיים. זו היתה אחת מהצעות החוק הראשונות שהגשתי כשנכנסתי לפוליטיקה, ביחד עם חיליק בר ו אורלי לוי-אבקסיס, ובכנסת הזו הגשתי אותה מחדש ביחד עם רועי פולקמן שאני חייבת לו אלף תודות בקידום החוק הזה מול הכוחות בקואליציה.

איך ישפיע החוק לשכירות הוגנת על החיים שלנו? אז ככה:

 

על החטיבה להתיישבות

גלעד קריב    חמישי, 23 יולי 2015 08:00

החטיבה להתיישבות עושה הרבה דברים שנויים במחלוקת. היא גם עושה הרבה דברים טובים וחשובים. דבר אחד ברור - את מה שהיא עושה, לטוב ולרע, היא עושה בחוסר שקיפות ובעקיפה של כללי מינהל תקין.

החטיבה להתיישבותממשלת ישראל צריכה לתמוך בהתיישבות. זהו מרכיב חשוב ומכונן באופיה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, אבל את הפעולה הזו היא צריכה לעשות ישירות, בכפוף לכל הכללים, ולא דרך התחמקות מהם באמצעות הזרמת תקציבי עתק להסתדרות הציונית, שמשמשת כאן רק ככיסוי והסוואה. המוסדות הלאומיים של העם היהודי בהחלט יכולים ליטול חלק במפעלי ההתיישבות באמצעות תרומות מן הארץ ומהתפוצות, ובמיוחד באמצעות נכסי הקרקעות שעומדים לרשותם, אבל את ההשקעה הממשלתית בהתיישבות צריכה הממשלה לבצע בעצמה - "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח".

 

אנחנו חייבים להוביל אלטרנטיבה

איתן כבל    שבת, 18 יולי 2015 22:38

השתתפתי הערב בפגוש את העיתונות והתייחסתי לקולות שחזרו השבוע בדבר הקמת ממשלת האחדות. זה מדהים איך בכל פעם שיש איזו מתיחות ביטחונית מדומה או אמיתית (ברוב המכריע מדומה) עולה עניין האחדות. הפעם חזר לסדר יומנו הנושא הכל כך אהוב על נתניהו ודורשי האחדות - צנטריפוגות, גרעין, איום קיומי, אירן ... צירוף מילים המסב עונג לכל משתוקקי האחדות וחבריהם.

אז בואו אעשה לכם סדר בעניין ממשלת האחדות. אתחיל בכך שאומר אנחנו לא מצטרפים לשום ממשלה של נתניהו, והרצוג לא צריך לעלות על מטוס ולצאת למסע הרצאות למען נתניהו, אלא להשאר בארץ ולפעול מכאן - אם בכלל יש מה לעשות עוד נגד ההסכם. בבקשה די עם הסיפור שחייבים אחדות כי ישראל נמצאת תחת איום קיומי... האיום הקיומי היחיד שיש באיזור זה האיום על חייה של הקואליציה הרעועה של נתניהו... ומעבר לכך לכל מפנטזי האחדות אומר - אין לכם מושג כמה שאני רוצה להיות שר ובוודאי שר משפיע... אני הרי עוד תחת הטראומה של ההתפטרות שלי מהממשלה של אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה, שמסתבר שרק אני זוכר זאת, ורק אני נשארתי לפרגן לעצמי על כך.

ולמרות זאת, אני אומר בקול רם, צלול וברור שאסור לנו לחשוב על כניסה לממשלה עם נתניהו, לא רק כי עד לרגע זה (כן, מה לעשות) לא הונחה שום הצעה שאדם סביר יאמר עליה שהצעה כזו מצריכה עיון, אלא חברות וחברים יקרים, ״אכלנו אותה״ כשקיבלנו 24 מנדטים, שזה לתפיסתי מספר מחייב כי זה מספר שהופך אותנו לאלטרנטיבה … אז אני מתנצל שלא קיבלנו שוב 13 או 15 מנדטים כי אז אני מניח שלא הייתה התלבטות וכמיטב המסורת היינו שמחים לשרת את נתניהו תחת הכותרת המביכה להשפיע מבפנים.

לסיכום: אנחנו לא מצטרפים לשום ממשלת אחדות, לא רק כי אף אחד לא הציע לנו באמת, אלא כי אנחנו חייבים להוביל אלטרנטיבה. חברי הרצוג, חברי כאח לי, חייב להתעשת ולהאמין שסיכוייו להיות ראש ממשלה גדולים לאין שיעור מסיכוייו להשפיע מבפנים ... ובבקשה די לתחושות הנחיתות שלנו כשמדברים על אהבת הארץ - לא הרגשתי ואינני מרגיש יותר שום צורך להתנצל או להסביר עד כמה אני אוהב את ארצנו!

 

אני מרכז-שמאל, רביניסטית

איילת נחמיאס - ורבין    שבת, 18 יולי 2015 21:45

שבוע טוב לחברי שלשמאלי, לימיני, וגם במרכז. תמיד התקשיתי לסווג אנשים רק לפי שמאל וימין. בכל מקום, אבל בישראל במיוחד, יש גוונים רבים יותר. תמיד הטרידה אותי ״ההאשמה״ בשמאלניות. כאילו זה לא בסדר להיות שמאלני. לכן אף פעם גם לא ״האשמתי״ אנשים בימניות. גם להיות ימני זה בסדר. להיות בשמאל, אין פרושו להיות נגד המדינה; להיות ימני, אין פרושו להיות גזען ולאומני.

בעיני, הדבר היחיד שהוא לא בסדר, זה לא להיות בן אדם; ״א מנש״ כמו שסבתא שלי אומרת באידיש.

אני מרכז-שמאל. תמיד הייתי. פעם קראו לזה נצים ויונים; אני רביניסטית. לדעתי ישראל חייבת להציב אלטרנטיבה מדינית אמיתית, ובד בבד לשמור על בטחון אזרחיה ולתת גיבוי לחייליה. לטעמי זוהי מפלגת העבודה שבה גדלתי, והמחנה הציוני כשמו כן הוא - ציוני, על כל המשמעויות וכובד המשימה והאחריות המוטלת בצידה של הציונית.

 

עלינו להתמודד עם תוצאות הסכם הגרעין כאתגר לאומי, ביטחוני, משותף לכולנו

יצחק (בוז'י) הרצוג    חמישי, 16 יולי 2015 11:24

היישות הציונית – מכנה אותנו נשיא איראן בהופעותיו בפני אומות העולם אתמול, כאילו שום דבר לא השתנה. כאילו מדינת ישראל לא קיימת.
עלינו להתמודד עם תוצאותיו של ההסכם כאתגר לאומי, ביטחוני, משותף לכולנו, הן לטווח הקרוב והן לעתיד לבוא.
ואני אומר זאת גם לחברתי זהבה גלאון: אפשר לעשות את כל זה גם מן האופוזיציה. הביטחון הלאומי שלנו אינו נתון למחלוקת, גם לא מן האופוזיציה, ולעיתים, אפילו ביתר שאת.

צפו בדברים שאמרתי היום במליאת הכנסת.

 

אסור לנו לעבוד אצל נתניהו

שלי יחימוביץ    חמישי, 16 יולי 2015 09:17

הי זאת שלי. להלן סטטוס לא פופולרי. האסטרטגיה של נתניהו בנושא איראן נכשלה כישלון מהדהד, ואני לא מזדהה עם גישתם של הרצוג ולבני שמתייצבים עכשיו לימינו ללא תנאי ומחזקים את אותה אסטרטגיה ממש שהביאה אותנו עד הלום.

נתניהו: שגיאהההליכה על הראש של נשיא ארה"ב ברק אובמה, ההתערבות הבוטה בפוליטיקה האמריקאית, הזיקה הגלויה והגסה לרפובליקנים, הנאום בקונגרס שנרקם מאחורי גבו של הבית הלבן. כל אלה היו כישלון מוחלט.

כן, אני יודעת שיש רבים שרואים בזה הפגנת פטריוטיזם. אבל פטריוטיזם הרי אמור להיות למען המדינה, נכון? אז אם בסופו של סבב ההופעות היהיר הזה, אנחנו נמצאים בנתק מוחלט והיעדר השפעה טוטאלי על הסכם שבו האויבת החזקה והמרה ביותר שלנו מקבלת לגיטימציה, והממשלה שלנו קוראת על ההסכם הזה באתרים באינטרנט – האם זה לטובת המדינה?

על שגיאות לא חוזרים. שגיאות מתקנים.

אנחנו בפתחו של עידן חדש. במידה רבה זה היה הסיוט שלנו: ארה"ב ואיראן מתקרבות, איראן הופכת ממוקצה ומוחרמת למעצמת על אזורית שמקבלת לגיטימציה, אליה יבואו אוטוטו להיות מסדירה, מפשרת, ולה יודו על מאבקה בדעאש. בעצם, הלגיטימציה לאיראן היא נשק רב עוצמה בידיה יותר מכל צנטריפוגה.

אלא שההסכם הוא עובדה מוגמרת. אין שום אדם בר דעת שבאמת מאמין שרוב של שני שליש בקונגרס יגוייס לצורך מלחמה בוטו של הנשיא אובמה, ולפיכך קריאות המאבק בממשל, הקמפיין הגלוי נגדו, כתבי האישום הפומביים נגד אובמה ותרחישי האימים על קץ העולם המתקרב – אולי מביאים איזה קתרזיס, אבל זו חזרה אומללה ומסוכנת על השגיאות שכבר נעשו.

ארה"ב היא הנכס האסטרטגי החזק ביותר שלנו. עכשיו נדרש נתניהו להתעשת במהירות ולנסות לסלול מחדש מסלול של הידברות אל הבית הלבן. שיח של ידידים עם ארה"ב הוא חיוני לנו כמו אוויר לנשימה בשנים הארוכות שצפויות לנו עכשיו במהלך יישומו של ההסכם.

לא מסכימה עם עמדתם של הרצוג ולבני שמתייצבים באופן מוחלט לימינו של נתניהו. ולא רק בגלל שאנחנו אופוזיציה, אתם יודעים שאין לי שום בעיה לפרגן ולשתף פעולה עם הקואליציה כשזה נדרש לטובת המדינה ולטובת אזרחיה, אלא משום שזו שגיאה עניינית.

 

טופס מפקד למפלגת העבודה

מפלגת העבודה    חמישי, 30 אוקטובר 2008 18:49

טופס מפקד למפלגת העבודה, נדרש על מנת להבטיח חברות במפלגה ועמה זכויות שונות הכוללת בחירת מועמדים לתפקידים שונים, השתתפות בדיונים וכו'.

התפקדות למפלגת העבודה יכולה להתבצע בתקופת שגרה או בתקופת מפקד חברים. בכל מקרה, הנוהל זהה אם כי יש להקפיד על תאריכי מפקד חברים מסויימים הקובעים זכאות בהשתתפות בהצבעות שונות (כגון בחירות יושב ראש מפלגת העבודה, המועמדים לרשימת מפלגת העבודה לכנסת וכדומה).

עמוד זה כולל הדרכה וטפסים להליך התפקדות למפלגת העבודה וכמו כן הצגה כללית של זכויות החבר לאחר סיום הליך התפקדות למפלגת העבודה.

 

מדריך כיס לחבר תנועת העבודה

הפרולטר {אסף הלחמי}    שלישי, 01 נובמבר 2005 23:44

הקדמה

חוברת זו באה לסייע לחבר תנועת העבודה הישראלית בהבנת החזון הציוני והסוציאל דמוקרטי‚ המשמש כדגלה הרעיוני של התנועה. בדרך‚ של פירוק החזון לסדרת עקרונות יסוד פשוטים המאפשרים דיון מעמיק‚ הרחבה ופיתוח. מטרתה הנה הצגת בסיס רעיוני לחברי התנועה בכדי לסייע בהתמודדות מול רעיונות וביקורת חיצוניים לתנועה.

לסדר העקרונות המוצגים כאן חשיבות‚ כמו גם למבנה הפנימי שלהם. כל רעיון מתבסס על‚ ואסור שיבטל את‚ העיקרון הקודם לו מתוך הבנה כי סתירה פנימית בין חלק מהרעיונות יכולה להתקיים ולתרום לחוזקם. תנועת העבודה דוגלת במציאת נקודת האיזון העדינה שתביא למיצוי מרבי של כל העקרונות ביחד ומבלי להביא לפגיעה מהותית בכל אחד מהם בנפרד.

עיקרון היסוד: ציונות סוציאל דמוקרטית

תנועת העבודה הישראלית רואה בחתירה למימוש החזון הלאומי הציוני ומורשת העם היהודי והחזון החברתי הסוציאל דמוקרטי כיעוד של מדינת ישראל.

ציונות כמתבססת על שני נדבכים, 'חיצוני' כתנועה לאומית השואפת לקיים בית ללאום היהודי ומקלט ואזרחות לכל יהודי באשר הוא, 'פנימי' כתנועה אזרחית המקדמת את עקרון מדינת כל-אזרחיה השומרת על זכויות אדם ואזרח באופן מלא ושיוויוני.

 

קישורים מומלצים

משאלים

הרצוג יהיה ראש ממשלה?
 
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר

עוד מאמרים ודעות באתר דעות