עמוד הבית

דיונים אחרונים בפורום מפלגת העבודה

עוד נושאים »

 

הם פחדנים?

הפרולטר {אסף הלחמי}    שישי, 29 יולי 2016 12:27

מפלגת העבודה סובלת מפיחות במעמדה בקרב ציבור הבוחרים, והיא עצמה האשמה העקרית בכך.

מפלגת העבודהאבל ובנוסף יש לדבר על "הפיל בחדר" - האינודקטרינציה של השיח הפרשני בתקשורת הישראלי המציגה אותה כמפלגה "פחדנית" ואת חברי-הכנסת שלה "כפחדנים". שיח הנובע לא מעט מאותם גופי שמאל וימין סהרורי שעבורם כל מי שאינו מיישר שורה, כאילו בוגד בדרך וברעיון ויש להוקיע אותו כפחדן ושאינו ראוי. התקשורת בישראל והנמצאת במרדף חסר סיכוי אחר המוני הפייסבוק שעבורם תרבות השיימיניג קובעת את סדר היום, מיישרת קו עם שיח שחור-לבן זה וכושלת בתפקידה לזהות את גווני האפור שמקיימים דמוקרטיה באשר היא.

אז האם חברי הכנסת של מפלגת העבודה אכן פחדנים, או פשוט עושים? בואו נבדוק ...

יצחק הרצוג: יו"ר העבודה שלמרות הלחץ מבית ומהרוב בקרב ציבור המצביעים הפוטנציאלי אליו הוא שואף (שמאל ומרכז וימין מתון), לא נכנס לממשלת נתניהו ולמרות האתנן הקורץ וזאת כי בחר לעמוד על הרעיון והדרך ולוותר על מנעמי השלטון.

חיליק בר: מזכ"ל המפלגה פעל ופועל לשמר ערוץ הדברות פתוח עם הפלסטינים ובראשם יו"ר הרשות אבו-מאזן והציג תוכנית מדינית נועזת אך שנמצאת בהסכמה רחבה בציבוריות הישראלית (ולא בשמאל הסהרורי).

איתן כבל: כיו"ר ועדת הכלכלה, ניהל שימוע שתרם משמעותית לבלימת מתווה הגז במתאר המקורי שלו ופעל בתחומים רבים אחרים ולמרות הזלזול בעבודותו בתקשורת ובכלל כגחמה אופיזציונית.

סתיו שפיר: האופן בו הביאה את דיוני התקציב בחזרה לשליטת הכנסת וכנגד כל הסיכויים והפיכת ועדת השקיפות לכלי אופוזיציונרי רלבנטי, וזאת כנגד הביטול וההשמצות להן זוכה.

רויטל סוויד: פעילותה למען שלטון החוק ובתוך הועדה למינוי שופטים, וכנגד הביקורת מבית ומחוץ לה.

מרב מיכאלי: ניהול האופוזיציה הפך אצלה לכלי יעיל בהבכת וטרפוד מהלכי קואליציה וזאת אל מול הביקורת בדרכה האגריסיבת להעביר מסר שלה לא הורגלו בתקשורת (אירוני, נוכח הכינוי "פחדנים")

איציק שמולי: נלחם בדימוי, הפך ללוחם החברתי המוביל בכנסת ובחקיקה חברתית שאין שנייה לה.

עומר בר-לב: כדמות הבטחונית המובילה, לא חשש להציג תפיסת עולם מרכזית שאינה מבטלת את הצורך של חלקים גדולים בעם לבטחון אך בגישה שפויה של מחנה שלום מציאותי.

איילת ורבין-נחמיאס: עמדה על תפיסת עולם ציונית, כנגד גורמים בשמאל הסהרורי שעבורם כל אמירה המבטלת לאומיות מהווה נצחון.

קסניה סבטלובה: למרות שנתפסת כנטע זר במפלגה ומייצגת מגזר שאינו נוטה להצביע עבודה, מדבררת את המפלגה ומייצגת תפיסת מדינית ראלית שאינה אהודה גם בשמאל וגם בימין הסהרורים.

 

בן-גוריון: הראיון האחרון

עורך ראשי    שבת, 23 יולי 2016 13:09

"לו יכולתי לבחור בין שלום ובין כל השטחים שכבשנו, הייתי מעדיף את השלום".

בן גוריוןהראיון האחרון עם יו"ר תנועת העבודה, דוד בן-גוריון שהובא על-ידי ציון נאנוס בחדשות ערוץ2.

"ראיון גנוז שהעניק בן גוריון בגיל 82, חמש שנים אחרי שהתפטר מראשות הממשלה לצוות בריטי שהפיק סרט על חייו הופך כעת לסרט. הראיון, שנערך בקיבוץ שדה בוקר ונמשך 6 שעות והתגלה רק לאחרונה, הוא מסע בזמן והזדמנות חד פעמית לחזור ולפגוש את ראש הממשלה הראשון ומי ששמו מוזכר בימים האלה בערגה רבה - דוד בן גוריון. הסרט "דויד בן גוריון, אפילוג" ... מספק לא מעט אוצרות היסטוריים, אבל אולי הדבר המעניין ביותר הוא האפשרות לראות בו את בן גוריון האנושי. לא המיתוס שהקים את המדינה והנהיג אותה באירועים היסטוריים, אלא דווקא האדם שירד לשדה בוקר ועבד כמו כולם.

...

המראיין של בן גוריון היה קלינטון ביילי, אז עולה חדש מארה"ב, שהגיע לארץ ופגש את בן גוריון ורעייתו די במקרה כשרצה לחפש עבודה בת"א, ויום אחד כשצעד בעיר הזמינה אותו פולה בן גוריון לכוס תה. ביילי שהיה חדש בארץ לא זיהה במי היה מדובר. בן גוריון הציע לביילי שחיפש עבודה ללמד במדרשה שהקים בשדה בוקר, וכך הפך ביילי לשותפו של בן גוריון לצעדות הארוכות בנגב.

בזכות הקשר ביניהם, בחרו המפיקים בקלינטון להיות המראיין בסרט. בראיון הרבה בן גוריון לצטט מהתורה ומדברי הנביאים ודיבר רבות על המונח עם סגולה. "הסגולות שנתבקשנו לעמוד בהן על ידי נביאינו הן להיות עם הגון, נאמת לאמת, לסייע לכל מי שזקוק לסיוע ולאהוב את הזולת כפי שאתה אוהב את עצמך, אך ישראל עדיין לא מקיימת זאת", אמר בן גוריון למראיינו.

 

וועידת מפלגת-העבודה 31.7.16

מפלגת העבודה    חמישי, 21 יולי 2016 13:04

מזכירות הלשכה של מפלגת העבודה התכנסה היום (חמישי) בצהריים והחליטה לאמץ את הצעת יו"ר המפלגה ח"כ יצחק הרצוג ומזכ"ל המפלגה ח"כ חיליק בר לקיים את וועידת המפלגה ביום א' ה- 31.7.16.

מפלגת העבודהוועידת המפלגה שתתכנס תקבע תהליכי בחירות פנימיים למוסדות המפלגה ותפקידים בה.

בוועידה תעלה הצעת יו"ר ומזכ"ל המפלגה *שאושרה על ידי מזכירות הלשכה פה אחד, ללא מתנגדים או נמנעים* לקיום הפריימריז לראשות בחודש יולי 2017 (שנה מתאריך הוועידה) ולתפקיד מזכ"ל המפלגה בחודש דצמבר 2016.

הרצוג ובר הבהירו כי הם סומכים לחלוטין על וועידת המפלגה ומאמינים כי היא הריבון המייצג את כלל חברות וחברי המפלגה וצריכה להכריע בכל הנושאים הפנימיים.

הצעת היו"ר, המזכ״ל ומזכירות המפלגה צפויה לזכות ברוב גדול בוועידה כיוון שיש בה תמיכה ברורה של מרבית חברות וחברי הכנסת וגורמים רבים מרכזיים בתוך מפלגת העבודה.

 

יעל סיני נבחרה לראשת המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה    חמישי, 23 יוני 2016 23:42

יעל סיני היא ראשת המשמרת הנבחרת ... יש יו״ר למשמרת הצעירה של מפלגת העבודה!!!

יעל סיני

מפלגת העבודה מברכת את יושבת ראש המשמרת הצעירה הנכנסת יעל סיני, ומודה לאורי קידר, יו"ר המשמרת היוצא. תודות לעובדי /ות המפלגה, לספקים, ועדת בחירות, פעילים, ובכלל לכל מי שהיה היה בדבר להצלחת הבחירות ושמירה על תקינותן.

ברכות ליעל שנבחרה הערב לתפקיד המחייב. אנו בטוחים כי היא תוביל את המשמרת להישגים רבים. מזל טוב! גאים בך!

התוצאות

מס' בעלי זכות הבחירה: 355

סה"כ מצביעים: 337 (שהם 95.2% הצבעה)

סה"כ קולות פסולים: 0

סה"כ קולות כשרים: 337

נמנעים: 2

תוצאות ההצבעה:

יעל סיני – 168 קולות

נעמה לזימי – 167 קולות

 

במקום סכינים ופיגועים — דיון בסכסוך הישראלי-פלסטיני מעל דפי העיתון

שלמה הילל    שישי, 03 יוני 2016 10:44

חבר ויו"ר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה, שלמה הלל במאמר תגובה לזה של סאיב עריקאת מזכ"ל אש"ף ושהתפרסם בעיתון הארץ ("ישראל חייבת להכיר בנכבה").

שלמה הילל"... המאמר בבחינת חידוש מרנין: במקום סכינים ופיגועים — דיון בסכסוך הישראלי־פלסטיני מעל דפי העיתון ...

עלי להודות שנושא הפליטים הפלסטינים מעציב ומטריד אותי. מי שמכיר את מחנות הפליטים הפלסטינים ועליבותם אינו יכול להתעלם מחומרת הבעיה מבחינה מדינית, ויותר מכך — מבחינה אנושית. לכן קראתי וחזרתי וקראתי בעיון רב ובתקווה גדולה את המאמר של עריקאת, אחד המנהיגים הוותיקים והמוכרים של הפלסטינים.

תמצית מאמרו היא באמירתו: "אם ישראל רוצה להביא לפיוס בין הישראלים לפלסטינים, היא חייבת להכיר במה שעשתה לעם הפלסטיני"; ניסיתי להיזכר, והצלחתי. בעקבות החלטת עצרת האומות המאוחדות מכ"ט בנובמבר 1947 הודיעו מנהיגי ערב כי יזרקו אותנו לים. בהחלטה שנתקבלה קודם לכן, בספטמבר 1947, בישיבה של הוועדה המדינית של הליגה הערבית בעיירה הפסטורלית צופר בלבנון, נקראו ערביי ארץ ישראל להילחם ללא רחמים נגד החלטת החלוקה, באם תתקבל, והובטחה להם כל עזרה אפשרית, בכסף, בנשק ובלוחמים. הבטיחו ועשו, והחל מ–15 במאי 1948 אף פלשו הצבאות הסדירים של מצרים, ירדן, עיראק, סוריה ולבנון לארץ ישראל. ניצחון הערבים נראה מובטח. הרמטכ"ל הבריטי, שהיה מצוי היטב בזירה המזרח־תיכונית, קבע: "לאורך ימים לא יהיה בכוחם של היהודים להתמודד, והם ייזרקו מארץ ישראל".

אלא שישראל קילקלה את התוכנית, ולכן עליה להכיר "במה שעשתה לעם הפלסטיני". אמת, אלמלא "עשתה" מה שעשתה, לא היתה מתרחשת הנכבה הפלסטינית. היתה נכבה יהודית, אך אין זה חשוב כל כך. בסך הכל היינו אז בארץ כ–650 אלף איש. בשואה, שהתרחשה שנים ספורות קודם לכן הושמדו 6 מיליון יהודים. אם לא היינו "עושים" את מה שעשינו לפלסטינים, כי אז מספר היהודים המושמדים היה גדל ל–6,650,000.

אבל המאמר של עריקאת אינו מתחיל במה ש"עשינו" לפלסטינים ב–1948. הוא מתחיל בקביעה בדבר חוסר הלגיטימיות של עצם הקמת מדינת ישראל, שנולדה לטענתו כתוצאה מ"עסקה חשאית ואפלה", הלא היא "הצהרת בלפור", שהיתה "ההבטחה הקולוניאליסטית של הבריטים". נראה שעריקאת אינו מודע לכך שהתוקף הפורמלי של ההחלטה על הקמת "בית יהודי בארץ ישראל" מעוגן היטב בהחלטות בינלאומיות. ב–24 ביולי 1922 המועצה העליונה של "חבר הלאומים" העניקה לבריטניה מנדט להקים בית יהודי בארץ ישראל. "הצהרת בלפור" מצהירה כי ממשלת הוד מלכותו "רואה בעין יפה" הקמת בית יהודי בארץ ישראל. התוקף והמעמד הפורמלי והבינלאומי של ההחלטה על הקמת המדינה היהודית באו לה מ"חבר הלאומים" ומהחלטת החלוקה של עצרת האו"ם ב–1947.

 

מפלגת העבודה צריכה לבנות עצמה מחדש

אלדד יניב    חמישי, 19 מאי 2016 11:44

יותר משזה מבאס לקום הבוקר ולגלות שאיווט ליברמן הוא שר הביטחון, שביבי ניגב איתנו את הרצפה, ושאין ערך יותר למילה של פוליטיקאים, גם מהמחנה שלי, גם מהמפלגה שלי, שמילה של פוליטיקאים זו לא מילה, שמילה הפכה סמרטוט רצפה.

יצחק רביןיותר מבאס לגלות שמנהיגי המפלגה שאני חבר בה, חזרו אחרי שנה של גמילה לתחביב האהוב עליהם: קניבליזם.

בהנאה גדולה חזרו מנהיגי המפלגה שלי לאכול אחד את השני.

תחשבו מה יצא לרבין ופרס שאכלו אחד לשני את הכבד עשרים שנה ואיזה ממשלה מדהימה הובילו בשלוש שנים כשהחליטו
לעבוד יחד.

שנה חלפה מהבחירות בהן הפסדנו. שום חשבון נפש. שום דיון אידיאולוגי על הדרך שלנו ועל עיוורון לחברה הישראלית שהשתנתה מול עיננו.

שום פתיחת שורות למנניגים ומנהיגות צעירים. חדשים. טריים.

יאללה, בואו נמרח את בוז׳י עוד קצת בבוץ. נבעט לו עוד קצת בראש. בוז׳י אשם. בחירות קודם הרי הבאנו ניצחון. 15 מנדטים. ובחירות קודם 13. ובחירות קודם 19. ובחירות קודם 19. ובחירות קודם? זה היה ממש מזמן, לפני עשרים שנה.

אבל בואו נאכל לבוז׳י את הכבד. זה הפיתרון. בוז׳י ניהל את המשא ומתן הזה - שהתנגדתי לו בפומבי מהרגע הראשון, לבד.

באמת?

ואתם מנהיגי מפלגת העבודה לא ידעתם? ברור שעודכנתם. במו עיני ראיתי אסמסים ששלחתם אחד לשני ולהיפך. הרי כל אחד מכם נהנה לסכסך את חברי המפלגה זה בזה.

ומה עשיתם עם העדכון הזה על המשא ומתן שניהל בוז׳י? דיווחתם לציבור?

למה שתדווחו. על כל דבר אתם מדווחיים בטוויטר ובפייסבוק אבל על משא ומתן עם ביבי? שקט, זוחלים. אולי ייצאו תיקים. אולי ייצא מזה משהו, לא?

אתם רוצים לאכול אחד את השני? בתאבון. רק אל תקחו אותנו בחשבון.

מפלגת העבודה צריכה לבנות את עצמה מחדש.

 

מפלגת העבודה זקוקה לריסטארט

סתיו שפיר    חמישי, 19 מאי 2016 09:28

החל מהבוקר המשימה היחידה שצריכה להעסיק את הנהגת השמאל והמרכז בישראל היא החלפת שלטון נתניהו. לא קידום אישי. לא פוליטיקת סכינים מאוסה. נגמר לנו הזמן לטעויות. צריך להציל את ישראל מהשיגעון המשיחי והקיצוני ואין לנו הרבה זמן לעשות את זה.

stav-shaffirשבע שנות נתניהו השאירו את החברה הישראלית חבולה ומדממת. הטרור הפך לחלק משגרת חיינו. היחסים עם בעלות הברית שלנו מעבר לים במשבר חסר תקדים. אין שום פתרון באופק למשבר הדיור. קרע עמוק מפריד בין הקבוצות השונות שמרכיבות את החברה שלנו. ועכשיו אנחנו גם מקבלים את אביגדור-בואו-נפוצץ-הכל-ליברמן בתור המפקד העליון של צה"ל.

לכל אלה אחראית ממשלת נתניהו.

אבל – ויש פה אבל גדול – המצב העגום הזה נובע גם מכישלון מתמשך של הנהגת מפלגת העבודה.

במקום לטפל בבעיות שמעסיקות מיליוני ישראלים בחיי היומיום שלהם, הנהגת המפלגה בחרה בעסקנות. במקום להציג חלופה מדינית, כלכלית ואזרחית ברורה למדיניות הכושלת של הימין, היא בחרה בעמימות. במקום להנהיג, להפיח תקווה ולגרום לאנשים להיות גאים במחנה הפוליטי שלהם, היא בחרה בפחדנות.

מפלגת העבודה זקוקה לא סתם למנהיגות חדשה אלא לריסטארט. זה הזמן לנטוש את דרך הפחדנות והעסקנות. זה הזמן למנהיגות ישראלית גאה, חדה וברורה.

 

באו נשמור על כבוד הדדי ונשמור על המחנה הציוני

עמיר פרץ    רביעי, 18 מאי 2016 22:53

עמיר פרץאני גאה בכל הוויכוחים האידיאולוגיים שניהלתי בחיי על נושאים כמו צדק חברתי ושלום. על המריבות שהייתי חלק מהן, שהגיעו לעיתים לטונים צורמים, אני מתחרט. הן לא הובילו לכלום ואין בזה שום בשורה.

כשזורקים בוץ על הבית לא זוכרים מי הראשון שעשה זאת. גם אם הבוץ לא נדבק כתם תמיד ישאר והבית יראה מלוכלך.

אני פונה לכל חבריי במחנה הציוני להפסיק את המריבות הפנימיות. את המשבר הקשה שנקלענו אליו עלינו לנהל מתוך כבוד הדדי, כי שפה מתלהמת והשמצות הדדיות זו לא דרך - זו דרך ללא מוצא.

יש לנו מספיק סיבות טובות לאחד את השורות בעת הזו, כי הממשלה בהרכבה החדש מחייבת אותנו להתעשת ולמצוא את המכנה המשותף האידאולוגי במאבק על דמותה של מדינת ישראל.

באו נשמור על כבוד הדדי ונשמור על המחנה הציוני.

 

מפלגת העבודה עוברת תהליך חשוב של ניקיון

דניאל הרוש    רביעי, 18 מאי 2016 21:22

ההיסטריה מיותרת. אין צורך בהספדים ובגינוני האבל הרגילים של השמאל שמגיעים ברפלקס מותנה לאחר כל אירוע כזה.

אין גם צורך להתעסק בקרבות הרחוב שמנהלים הרצוג ויחימוביץ', זה פשוט משעמם. אין דבר יותר קל מלכתוב עכשיו סטטוסים סרקסטיים על הרצוג ועל הפארסה הפוליטית של הימים האחרונים, להיסחף אחר הכותרות על הסכינים הנשלפות ולשתף טורי דעה על פי האינטרסים המחנאיים שהם משרתים. אבל אז נחמיץ את הסיפור האמיתי.

והסיפור האמיתי הוא שמפלגת העבודה עוברת תהליך חשוב של ניקיון.

מה שקרה בשבועיים האחרונים הוא לא פחות ממדהים. חבורה מעוררת השראה של צעירות וצעירים שהבינו את ההשלכות הרות האסון של כניסה לממשלה, עמדו מהרגע הראשון מול הנהגת המפלגה ואמרו - עד כאן. אתם לא תמכרו את העתיד שלנו כאן בשביל סידור עבודה, אתם לא תחסלו את הסיכוי של המחנה שלנו לכבוש את השלטון רק כי אתם החלטתם שאתם לא מסוגלים, אתם לא תגרמו לנו להפסיק להילחם על לבו של הציבור הישראלי רק בגלל שאתם עייפים. והקול הזה היה כל כך צלול ואותנטי שהוא סחף אחריו כמעט את המפלגה כולה, מבכירי הח"כים ועד אחרוני הפעילים.

 

הרצוג חייב ללכת הביתה

סתיו שפיר    רביעי, 18 מאי 2016 14:55

הרצוג חייב ללכת הביתה.

labor-org-il stav-shaffirעכשיו כבר ברור שביבי השתמש בהרצוג כדי להכניס את ליברמן לממשלה. רק אתמול הרצוג עוד ניסה לשכנע אותנו שביבי השתנה ושהוא מוכן לנצל "הזדמנות היסטורית" להגיע להסדר מדיני. אותו נתניהו שכבר עשור מנסה לעבוד על כל העולם שהוא מחויב לחזון שתי המדינות. אותו נתניהו ששותפיו הטבעיים הם בנט, סמוטריץ', אלקין וחזן. כל מה שהפריד בין נתניהו הזה להסכם מדיני זה בוז'י הרצוג אחד לצדו?

את זה שראש הממשלה עושה שימוש ציני בתקווה של כולנו לשלום ולעתיד טוב יותר אנחנו כבר יודעים ומכירים. העובדה שיו"ר מפלגת העבודה החליט לעשות איתו יד אחת רק כדי להצדיק את המהלכים העסקניים שלו – זה כבר בלתי-נסלח. מנהיג שלא מצליח לזהות את ההבדל בין ביבי של הסכם שלום לביבי שנותן את תיק הביטחון לליברמן, לא ראוי לעמוד בראש מפלגת העבודה.

זה כבר לא משנה אם הרצוג יזחל לתוך הממשלה או לא. התוצאה בפועל היא שהוא איבד את אמון הציבור ואת האמון של רוב חברי מפלגתו – ועכשיו הוא חייב ללכת.

איך יוכל יו"ר האופוזיציה הרצוג לעלות לדוכן הנואמים ולבקר את מדיניות הממשלה, רגע אחרי שהוא עשה הכל כדי לחבור אליה? מי יאמין לנו שאנחנו מייצגים תפיסת עולם הפוכה מזו של נתניהו, כשיו״ר המפלגה הסכים לוותר על הדרך שלנו רק כדי לקבל ג'וב בממשלה הקיצונית שלו?

מי שמתנגד לדרך הרעה של נתניהו, לא מצטרף לדרך הרעה של נתניהו. מי שמגיע כל בוקר לכנסת כדי להילחם בכל הכוח למען עתיד טוב יותר – לא נפטר מהשליחות הזאת תמורת תיק בממשלה שעסוקה בעיקר בלפורר את החברה הישראלית.

ברגעים של כניעה וזחילה צריכים לעמוד זקוף כל מי שלא מוכנים לרדת על הברכיים. ויש בינינו רבים וטובים כאלה. למעשה, אני משוכנעת שרוב חברי המפלגה – ורוב המצביעים שלנו – מתנגדים נחרצות לזחילה לתוך הממשלה. זו הסיבה שהם הצביעו לנו. אנחנו, שלא מוכנים לוותר, רבים מהם.

הימים האחרונים הוכיחו שיש כאלה שהתעייפו והתייאשו, אבל יש גם כאלה שלא אבדה תקוותם ועדיין נכונים למאבק על דמותה של מדינת ישראל – כי אין לנו מדינה אחרת.

מי שהיה שותף לזחילה המביכה לתוך הממשלה הגרועה בתולדות ישראל, צריך לשים את המפתחות על השולחן וללכת הביתה.

 

הבחירה היא בין טירוף לבין שפיות

יצחק (בוז'י) הרצוג    רביעי, 18 מאי 2016 14:46

מסיבת העיתונאים של ליברמן, חידדה לנתניהו את הבחירה ההיסטורית שכעת מונחת על כתפיו! או לצאת למסע של מלחמה והלוויות בניצוחם של ליברמן ובנט, או לצאת למסע של תקווה עבור כל אזרחי המדינה הזו.

אני לא עובד לפי סדר היום או הגחמות של ליברמן. לא ננהל משא ומתן במקביל לליברמן.

כעת, יותר מאי פעם הבחירה היא בין טירוף לבין שפיות. הבחירה היא בין מצור מדיני וכלכלי לבין שגשוג.

צפו בסרטון המצורף מתוך מסיבת העיתונאים שנערכה היום.

 

ביטחון תזונתי - הכרח

אליס גולדמן    שלישי, 17 מאי 2016 15:12

מהי חקלאות אוטרקית –

או במילים אחרות האם אנחנו, כמדינה מוקפת "אוהבים", יכולים להרשות לעצמנו להסתמך כמעט באופן בלעדי על יבוא מזון? משמעות המונח אוטרקיה הוא אספקה עצמית.

מודה, בעבר לא נתתי על כך את דעתי, אך בשנים האחרונות, בעיקר לנוכח המצב הכלכלי העגום שלנו ובשים לב למצב הביטחוני-מדיני, אני מרבה לשוחח על כך עם חקלאים וללמוד את הנושא.

ובתוך כך, גיבשתי מספר תובנות -
גם בהתייחס למאבקים של ארגוני זכויות בעלי החיים (המשלוחים החיים, הורדת מכסים על יבוא ביצים וכו' – שמזעזעים אותי) שבהם אני פעילה, גם בהתייחס למצב העגום של החקלאים והחקלאות במדינת ישראל, (בל נשכח את העובדה, שהם אלה שנמצאים בקו הראשון של גבולותינו), וכאמור – תוך התייחסות אלינו, כמדינה וכתושביה, שצריכים לראות את הנולד ולתכנן לטווח ארוך.

ולמרות שהסיבות של כולם שונות, מסתבר שרובנו מגיעים לאותה התוצאה - אסור לנו להסתמך על טוב ליבו של העולם, על מזג האוויר או על האקלים הפוליטי העולמי (בטח לא על טורקיה!)

מדינת ישראל חייבת לדאוג לעצמה בכל המובנים.

 

מפלגת העבודה - הטרילוגיה

אשר זנזורי    שלישי, 17 מאי 2016 08:47

הקדמה

א. -הכותב הינו עם ותק של כ-48 שנות חברות ופעילות אקטיבית במפלגה ללא הפסק.

-פעיל מרכזי גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית וחבר כמעט בכל מוסדות המפלגה.

-מקים ויו"ר חוג "הארבעה בנובמבר" למורשת וזכר יצחק רבין ז"ל.

-בכל שנות פעילותי ,מעולם לא התמודדתי על תפקיד ומעולם לא ביקשתי דבר.

-מכיר היטב את המפלגה ,את המנהיגות וחלק רב מחברי המוסדות.

-אין לי דף ב"פייסבוק" ובערוצים האחרים, כותב ומגיב לעיתים רחוקות.

ב. אין ספק שבזמן האחרון ובעת הזו, מצב המפלגה בקרב חלק מחבריה ובכלל בציבור, אינו טוב ויש התרחקות גם בחלק ממצביעה הצעירים והמבוגרים כאחד.

ג. מרבית הציבור ומסיבות שונות ,אינו רואה בה תחליף שלטוני.

 

זה גם הדגל שלי!

יריב אופנהיימר    שלישי, 10 מאי 2016 16:37

יריב אופנהיימרלמרות שחלקים בימין מנסים לקחת עליו בעלות ולהשתמש בו כדי לטפח לאומנות ושנאת האחר.
למרות שמירי רגב הפכה אותו לכלי ניגוח נגד ערביי ישראל וביזתה אותו מעל כל במה אפשרית.
למרות שלהב״ה ולה פמיליה משתמשים בו כדי להצדיק גזענות ואלימות.
למרות שבשטחים הוא הפך לסמל של כיבוש ושליטה על עם אחר.
למרות שכל הזמן יש מי שמנסה להיאחז בו רק כדי להפגין כוחנות ונאמנות.
ולמרות שבעולם הוא כבר לא פופולרי כמו פעם.
עדיין, זה גם הדגל שלי!

 

השנאה ברשתות החברתיות

ערן חרמוני    שישי, 06 מאי 2016 11:32

בכל ארבע דקות מתפרסמת ברשת הודעת נאצה הקוראת לנהוג בערבים באותן שיטות בהן השתמשו הנאצים בזמן השואה.

ערן חרמונילמרות התגובות הקשות מצד חברי הכנסת וההבהרה שפורסמה על ידי סגן הרמטכ"ל הבוקר כי "ההשוואה אבסורדית ומשוללת כל יסוד" בדיקה שנערכה ע"י פרוייקט דוח השנאה של קרן ברל כצנלסון בשיתוף חברת המחקר ויגו, מראה כי ההשוואה שנערכה אתמול איננה תלושה מהמציאות.

דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון, היוצא כנגד תופעות של הסתה וגזענות מנטר אחר השיח ברשתות החברתיות בנושא ביטוי נאצה המתפרסמים ברשת. מבדיקה שערכה הבוקר עולה כי בשנה החולפת, מציון יום השואה התשע"ה ועד היום, התפרסמו ברשת 140,000 קללות ונאצות הקוראות לנהוג בערבים באותן שיטות בהן השתמשו בנאצים בזמן השואה. בין התגובות שניתן למצוא ברשת "לעשות לערבים שואה, להשמיד ילדים נשים וזקנים", "הייתי מכניסה לעזה משאית עם ציאניד" ו"מצווה גדולה לשרוף ערבי".

 

מדריך כיס לחבר תנועת העבודה

הפרולטר {אסף הלחמי}    שלישי, 01 נובמבר 2005 23:44

הקדמה

חוברת זו באה לסייע לחבר תנועת העבודה הישראלית בהבנת החזון הציוני והסוציאל דמוקרטי‚ המשמש כדגלה הרעיוני של התנועה. בדרך‚ של פירוק החזון לסדרת עקרונות יסוד פשוטים המאפשרים דיון מעמיק‚ הרחבה ופיתוח. מטרתה הנה הצגת בסיס רעיוני לחברי התנועה בכדי לסייע בהתמודדות מול רעיונות וביקורת חיצוניים לתנועה.

לסדר העקרונות המוצגים כאן חשיבות‚ כמו גם למבנה הפנימי שלהם. כל רעיון מתבסס על‚ ואסור שיבטל את‚ העיקרון הקודם לו מתוך הבנה כי סתירה פנימית בין חלק מהרעיונות יכולה להתקיים ולתרום לחוזקם. תנועת העבודה דוגלת במציאת נקודת האיזון העדינה שתביא למיצוי מרבי של כל העקרונות ביחד ומבלי להביא לפגיעה מהותית בכל אחד מהם בנפרד.

עיקרון היסוד: ציונות סוציאל דמוקרטית

תנועת העבודה הישראלית רואה בחתירה למימוש החזון הלאומי הציוני ומורשת העם היהודי והחזון החברתי הסוציאל דמוקרטי כיעוד של מדינת ישראל.

ציונות כמתבססת על שני נדבכים, 'חיצוני' כתנועה לאומית השואפת לקיים בית ללאום היהודי ומקלט ואזרחות לכל יהודי באשר הוא, 'פנימי' כתנועה אזרחית המקדמת את עקרון מדינת כל-אזרחיה השומרת על זכויות אדם ואזרח באופן מלא ושיוויוני.

 

קישורים מומלצים

  • תנועת דרור ישראל
    תנועת דרור ישראל הנה תנועה ציונית חלוצית של מחנכים הפועלים בכל המגזרים לחיזוק האמון והפעולה בחברה ובאדם ולהגשמת ערכי השויון, ההתאגדות והאחריות החברתית במציאות. פועלת מתוך שליחות למימוש חזון מיסדי ואבות התנועה הציונית בנימין זאב הרצל, ברל כצנלסון ועוד
  • ד"ר שאול ינאי
    חבר מפלגה, פעיל חברתי וד"ר להיסטוריה של המזרח התיכון ואיראן
  • משה מזרחי
    משה מזרחי, ניצב בדימוס, הקים את היאחבל ובהמשך, מונה לראש אגף החקירות של משטרת ישראל בדרגת ניצב ומתמודד ברשימה לכנסת.
  • אדיר זלצר - עמוד הפייסבוק
    בעמוד זה ניתן לנהל עימי קשר ובו אני מביע את עמדותיי
  • שלי יחימוביץ' - טוויטר
    הטוויטר של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'.
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

משאלים

כניסה לממשלת נתניהו?
 

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר

עוד מאמרים ודעות באתר דעות