עמוד הבית

דיונים אחרונים בפורום מפלגת העבודה

עוד נושאים »

הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

 
المباركة لشهر رمضان
لجميع المسلمين في إسرائيل وحول العالم
 

כולנו צוק איתן: כיצד ניתן להתמודד עם החמאס ועל הסכנה שבטשטוש בין ימין ושמאל

חיליק בר    שישי, 18 יולי 2014 10:51

מדינת ישראל נמצאת בימים אלו במערכה חשובה ומשמעותית מול החמאס. חיילינו האמיצים וכוחות הביטחון עושים הכל כדי להגן על אזרחי ישראל וגבולות המדינה כי לאפשר לנו כאן חיים בטוחים ושלווים. ברכת כולנו ולבבות כולנו עם חיילי וחיילות צה"ל. החמאס הוא ארגון טרור שעל ישראל להילחם בו, לצמצם את יכולותיו ככל האפשר. ישנן לא מעט דרכים העומדות לרשותנו כדי לעשות זאת. עד כה, ישראל והנהגתה נוהגות בסך הכל באחריות ובבגרות המאפיינות צד חזק ומוסרי, ובמרבית החלטות הממשלה עד כה במאבק מול החמאס - אני תומך.

יחד עם זאת, על מנת להיאבק בחמאס ביעילות ולחסל את השפעתו באופן משמעותי יותר, עלינו לחשוב גם מחוץ לקופסא ולהשתמש בכלים נוספים, מלבד הכלי הצבאי החזק שיש לנו. הפתרון מול חמאס צריך וחייב להיות פתרון משולב של מהלכים צבאיים, מדיניים ודיפלומטיים. הייתי גאה לגלות השבוע כי העיתון הבריטי היוקרתי "The Telegraph" החליט לפרסם מאמר שלי העוסק באסטרטגיות אפשריות של ישראל להתמודד עם החמאס. המאמר זכה לתהודה רבה, ולאלפי שיתופים בארץ ובעולם, ואני שמח להביא אותו בפניכם כאן. אני מצרף קישור למאמר המקורי באנגלית ואת עיקרי דבריו בעברית.

 

מפלגה מפוחדת

עמנואל שחף    ראשון, 13 יולי 2014 08:41

אינני מבין איך מפלגת העבודה יכולה לתמוך במעשים הנוכחים של הממשלה בטענה שכאשר התותחים רועמים חייבים לתת גיבוי לממשלה. אפשר לחשוב שמצבנו דומה למצב במלחמת ששת הימים, במלחמת יום כיפור או במלחמת המפרץ. לא ולא. אנחנו נמצאים במשבר שנוצר לחלוטין על ידי הממשלה הנוכחית שבחרה להתחיל במערכה נגד החמאס על רקע החטיפה והרצח של בחורי הישיבה כאשר בפועל אין כל הוכחה לכך שהנהגת החמאס הייתה בתמונה.

 

על דת, מדינה ומעשה אזרחי מכונן

הפרולטר {אסף הלחמי}    חמישי, 03 יולי 2014 09:51

נפל דבר בישראל - נופצה לרסיסים הקביעה כי ישראל אינה יכולה להיות מדינה-יהודית בהגדרתה, מצד אחד ומצד שני ומעשית להפריד בין דת ומדינה (אך לא בחקיקה).

דת ומדינה

מעשית, נסללה הדרך לקיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי ומקלטו ובמקביל כמדינה דמוקרטית המגינה על ערכי השיוויון והחופש של פרטים, זרמים ומיעוטים.

מודה ומתוודה, השתדלתי שלא לעקוב אחר טקסי האבל השונים ובעקבות מציאת גופות שלושת הנערים והרצח המתועב. לא בגלל העדר רגש או כאב כן לסבל המשפחות, אלא בגלל הניצול הציני של מנהיגי הציבור האמוני את הכאב הלאומי. שילהוב ההמון שאכן בפועל גלש לחבורות פוגרומים המשתוללות ברחובות והתלהמות ברשתות החברתיות שכנראה התאור היחיד ההולם אותה, הנה לצטט את ח"כ עמרם מצנע. הנהגה פוליטית שלא ידעה לכבד את משפחת מוחמד קארקרה שנפל חלל בגבול ישראל-סוריה רק שבוע קודם, והבדילה בין דם לדם.

אבל טורו של יאיר אטינגר (הארץ, 2.7.2104) הסב את תשומת ליבי לרגע גדול ומכונן בישראליות המודרנית ואשר מבחינתי מהווה 'חציית רוביקון תודעתית' של ציבור שלם כנגד האתוס הארכאי שההנהגה הפוליטית והדתית שלו מנסה לכפות עליו מזה שנים רבות: אשה, אם שכולה, אדם מסורתי מרקע דתי שמרני ועם כיסוי ראש מתריסה מול מנהיגי העדה.

מתריסה ואומרת - האמונה שלי היא, הדת של כולנו, האבל הוא פרטי ואישי, וגם אישה יכולה לבכות על בנה ולומר "יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא" מתוך כאב ואל מול קהל רב ולא להחשב כחורגת מן השורה, מביישת הלכה ויוצאת כנגד עם ואומה.

אטינגר מתאר: "... זו היתה אם שכולה שאומרת קדיש אחר בנה ... היתה משמעות רבה בכך שהדבר נעשה מול קהל גדול, ואף מול השורה הראשונה שבה ישב הרב הראשי דוד לאו, ראש ישיבת מרכז הרב יעקב שפירא, וגם מול שורת הח"כים שבאו ... כולם באו מחוגי הציונות הדתית או ש"ס. רובם שמעו מן הסתם על נשים שאומרות קדיש, אבל ספק אם זכו להגיד "אמן" אחרי אשה כזאת. חשוב מכך, רבים מקהל האלפים שנכחו במקום, ומההמונים שצפו באירוע בבית, מעולם לא ראה קודם לכן אשה אומרת קדיש ...".

לא במודע וכנראה לא בכוונת מכונן, אם אבלה וכואבת אחת נעמדה מול שני ציבורים גדולים כאמוני-לאומי והליברלי-שמאלי והכריזה קבל עם ועדה: ניטל מידכם המונופול ההצהרתי. לראשון על הדת והלאום ולשני על זכויות, צדק ומוסר. כי אין יותר תקומה לגורסים כי דת ומדינה אינם יכולים להתקיים יחד במדינה דמוקרטית מתוקנת ומתוך המתח שבין הלכה למשפט. זרמים אלו הקפידו להתעלם ממקום האתוס היהודי כעקרון יסוד בציונות ולפעמים בצדק ומתוך רצון להתנגד לכפיית הממסד הלאומי-דתי את עצמו על הכלל. אך, בפועל ניתקו את הקשר שבין ישראל והעם היהודי ועשו עוול למאה ויותר שנות ציונות ואלפי שונות היסטוריה דתית.

והנה קמה אישה, דתית, מתוך הקהל עצמו וכאילו הייתה משה המנתץ את לוחות הברית מול עם ישראל במדבר - נפל דבר בישראל.

 

על הפער הסוריאליסטי

שלי יחימוביץ    שלישי, 01 יולי 2014 09:53

אחרי שקלטת החטיפה הותרה לפרסום, וגם אתם שמעתם אותה, עם הראיון המקרי אתי ברדיו, המלווה את הזוועה ברכב ואת הדקות האחרונות בחייהם של גיל-עד, נפתלי ואייל, אני יכולה לחלוק אתכם את מה שיושב לי על הלב ולא מרפה ממני.

צירוף מקרים, ובכל זאת בשבועיים שאני יודעת על תוכנה של הקלטת, אין לי מנוח מהמחשבות על מה שכעת ברור לחלוטין שהיה רגעיהם האחרונים של הנערים האלה. על הפער בין אותו ראיון נינוח שנתתי ובין האלימות הנוראה שהתרחשה לצליליו באותן דקות ממש.

חטפו אותי, אומר גיל-עד בבירור, גערות הרוצחים, קולות ירי עמומים, התרחשות אלימה, ברדיו שצליליו מציפים את הרכב ואף מוגברים שומעים אותי מתראיינת, והראיון הזה הוא רעש הרקע לזוועה ולאימה שהתרחשה ברכב.

גורמי בטחון ששוחחתי אתם אחר כך אמרו שזו חלק מהמלכודת: רדיו פתוח על תחנה ישראלית.

 

תחיית הקואופרטיבים בישראל

ברק שש    רביעי, 25 יוני 2014 21:32

הקואופרטיב הינה שיטת התארגנות עסקית, שייחודה בכך שחברי הקואופרטיב הם בעלי העסק, המיועד למקסם את רווחת כלל חבריו, ולא רק את שורת הרווח. הקואופרטיבים הם ארגונים דמוקרטיים במהותם, המתאפיינים בקבלת החלטות המבוססת של ערכים; כל למשל יכולים קואופרטיבים להעדיף אבטחת תעסוקה ושכר הוגן לעובדים, לצמצם עלויות לצרכן, להשקיע חזרה בקהילה וכל זה על חשבון עודף רווחים.

השיטה הקואופרטיבית סייעה להקים את כלכלת מדינת ישראל. תחת המנדט הבריטי ועם קום המדינה הוקמו בישראל קואופרטיבים רבים, שבין הבולטים בהם ניתן למנות את אגד ודן, תנובה, המשביר לצרכן, ביטוח חקלאי ועוד. סך הכל פעלו בשיאם כ-400 עסקים קואופרטיבים, ממאפיות דרך אגודות אשראי וביטוח ועד למפעלי תעשייה. עם זאת, חוסר הבשלות של המודל בקרב המדינה הצעירה וההפיכה למשק קפיטליסטי בשנות ה-80 סיימו כמעט לחלוטין את הפרק הקואופרטיבי בחיי כלכלת ישראל.

דווקא בחו"ל, וגם בכלכלות מתקדמות בארה"ב ואירופה, הקואופרטיבים חיים ובועטים. באנגליה, הבנק השישי בגודלו, עם כ-7% נתח שוק, הינו קואופרטיבי; לחנות הכלבו הקואופרטיבית "ג'ון לואיס" יש מאות סניפים בממלכה. בספרד התאגיד הקואופרטיבי מונדרגון מספק תעסוקה לכ-80 אלף עובדים בכ-250 חברות שונות, בתחומי הפיננסיים, תעשייה, מסחר קמעונאי וחינוך והשכלה. בארה"ב יש מעל 7,000 איגודי אשראי, המספקים אשראי לכ-95 מיליון חברים. סה"כ, בעולם חברים כמיליארד אנשים בקואופרטיבים שונים, המספקים הוכחה ניצחת להיתכנותו ואיתנותו של המודל העסקי הקואופרטיבי.

 

השמאל של סתיו שפיר

מאיה מארק, הארץ    שני, 23 יוני 2014 11:59

על־פי רוית הכט ("הארץ", 14.6), הביקור של ח"כ סתיו שפיר ושל נציגי שמאל אחרים אצל משפחות החטופים איננו אלא סימפטום להתנהגותו של השמאל, המסביר מדוע הוא אינו מצליח לחזור לשלטון. ואולם, האמת היא שאחת הסיבות לכך שהשמאל הולך ומתרחק מהנהגת המדינה היא דווקא אותה תפישה פוליטית שעולה מהטור של הכט.

למה לפרסם את דבר הביקור אצל משפחות החטופים, תוהה הכותבת. ובכן, לא רק שאין בעיה עם פרסום הביקור, אלא שחשוב מאוד לפרסם ביקורים כאלו, שכן מדובר בשאיפה לקבוע נורמות של התנהלות ציבורית הנשענת על ערכים כמו אחדות, אחריות וסולידריות.

ביקורים אלו משמעם שחברי הכנסת של השמאל לא תופשים את עצמם כנציגים של ציבור תומכיהם בלבד, אלא כמי שחשים אחריות והזדהות עם כלל אזרחי ישראל — כן, גם עם אלה שעליהם הם חלוקים. הטענה, שבהביעם סולידריות עם משפחות שעוברות חוויה מהקשות שניתן להעלות על הדעת, מרוקנים נציגי השמאל "את קיומם ממשמעות פוליטית" — מעידה על מחלוקת בסיסית ביחס להגדרת המושג "שמאל". שמאל איתן ניצב גם על יסודות של סולידריות והומניזם. נראה כי עובדה זו הולכת לאיבוד לפעמים בים השיח הביקורתי והאנליטי.

כשיבוא היום שבו הנהגה שמאלית, פרגמטית ושוחרת שלום תורה על פינוי כואב של עשרות אלפי מתנחלים מבתיהם, היא תוכל לעשות זאת אך ורק מתוך היכרות — לא מתוך התנכרות, רק מתוך פשרה קשה בין אחים — לא כמהלומת ניצחון על אויבים. כל עוד ימשיך השמאל לדבר בשפת התיעוב ויתעקש להתבונן בציבורים שלמים ורבי־גוונים כבפרודיות סטריאוטיפיות, הוא ימשיך למלא תפקיד שולי בפוליטיקה.

 

תקנון הבחירות לבחירת המזכיר הכללי של מפלגת העבודה הישראלית 2014

מפלגת העבודה    ראשון, 15 יוני 2014 17:11

תקנון הבחירות לבחירת המזכיר הכללי של מפלגת העבודה הישראלית ואשר יובא לאישור ועידת המפלגה שתתקיים ביום 29.6.2014.

 

2014 תקנון הבחירות לבחירת חברי לשכת מפלגת העבודה הישראלית

מפלגת העבודה    ראשון, 15 יוני 2014 17:06

תקנון הבחירות לבחירת חברי לשכת מפלגת העבודה הישראלית וכפי שיובא לאישור ועידת המפלגה אשר תתקיים ביום 29.6.2014.

 

קריאה לחברי הסיעה - פרסמו הצהרות הון

החוג לדמוקרטיה וממשל    חמישי, 12 יוני 2014 14:30

בעקבות פארסת המירוץ לנשיאות, וכדי להימנע ממצבים דומים בעתיד - ראוי שחברי סיעת "העבודה" יפרסמו את הצהרות ההון שלהם ויראו קבל עם ועדה שאין להם מה להסתיר.

יש לנו הזדמנות להפוך את המשבר הנוכחי להזדמנות ולפרוץ דרך בכל הקשור לנורמות מתקדמות של שקיפות ותקינות ציבורית. 

מהלך משמעותי כזה ילחץ על מפלגות נוספות להצטרף ליוזמה ויסייע בידינו להעביר חוק שאחת ולתמיד יקבע חובה כזאת על כל נבחר ציבור בכיר.

מפלגת העבודה חורטת על דגלה את המאבק נגד השחיתות הציבורית ובעד השקיפות. בין חברי הסיעה המצוינים שלנו כמה שפועלים ללא לאות לקידום נושאים אלה, למשל Stav Shaffir, מיקי רוזנטל ו- משה מזרחי. אנא, הרימו את הכפפה ועשו שזה יקרה.

 

אז אפשר לחלק את ירושלים

הארץ, ניר חסון    רביעי, 28 מאי 2014 15:39

אז הנה, עוד נושא ירד מעל סדר היום בסכסוך הישראלי פלסטיני - אפשר לחלק את ירושלים.

חלוקת ירושליםצרופות מטה מספר מובאות מתוך סקירה, אשר פורסמה בעיתון הארץ ומתייחסת לתוכנית אדריכלת-אורבנית מרתקת ומשוקעת ושגובשה על-ידי קבוצת אדריכלים בראשות יהודה גרינפילד־גילת וקרן לי בר־סיני (עוד על משרד SAYA Architects באתר www.sayarch.com) עוד בשנת 2007 ועברה מאז עדכונים.

ניתן גם לקבוע די בברור, בהתבסס על הנאמר בראיון ושמקבלי ההחלטות בישראל וברשות הפלסטינית מודעים היטב לתוכנית ולישימותה (ולא רק הם, כי זכתה לחשיפה בעולם), כי שוב חובה להפנות אצבע מאשימה לחוסר היכולת לקבל החלטות מנהיגותיות ולא להעביר את "האשמה" לאיזו "רוח כללית" המתנגדת למהלך שכזה.

את התוכנית המקורית תוכלו למצוא פה ועוד פרסומים, מפות, הדמיות ומסמכים הקשורים לעבודת הצוות פה וחלקים מהראיון אתם בעיתון הארץ מופיע למטה.

--------------------------------

"... מעטים, אם בכלל, ניסו להבין האם ירושלים באמת יכולה להיות מחולקת מחדש? ואם זה יקרה, איך ייראה הגבול? האם תוקם חומה בלב העיר? איפה יהיו המעברים ומי יוכל לעבור בהם? ומה יהיה על מערכות הכבישים והתחבורה הציבורית? על השאלות הללו מנסה לענות כבר 10 שנים קבוצת אדריכלים בראשות יהודה גרינפילד־גילת וקרן לי בר־סיני.

...

התוכניות לא מסתפקות בקו גבול אלא מתמודדות עם כל השאלות, הקשיים והמכשולים של עיר מחולקת. המסמכים מציעים פתרונות (לעיתים לא סופיים) לבעיות הביטחון, התיירות, התפקוד הכלכלי של שתי הערים, התחבורה, המעברים, הנראות של קו הגבול ועוד. התוכניות יורדות לרמת הצמחייה שעל גדר ההפרדה ומיקום מצלמות האבטחה. המטרה אינה בהכרח לשמש תוכנית עבודה לחלוקת ירושלים אלא להוכיח, בראש ובראשונה למקבלי ההחלטות ולציבור הישראלי, שהדבר אפשרי. מסובך, יקר ולא נעים, אבל אפשרי.

"ברור שללא חלוקת ירושלים לא יהיה הסדר מדיני", אומר עורך הדין דני זיידמן , מומחה לענייני העיר שמלווה זה שנים את הפרויקט של האדריכלים. "אבל ראש העיר ברקת בא למקבלי ההחלטות ואומר להם שזה בלתי אפשרי. הם לא יכולים להתמודד עם זה. פתאום כשיש הדמיות ואתה מצליח לראות איך זה ייראה, ויש לזה השפעה בלתי רגילה.

"אני לא מכיר תקדים של עיר שמחולקת במסגרת הסכם מדיני", מוסיף זיידמן, "לרוב ערים מחולקות במלחמה. ההסדר כפי שאני צופה אותו, בנוי על שתי אמיתות: האמת הפוליטית והאמת האורבנית. מה שהם עושים זה לבדוק לעומק את המכניקה - איך אתה יוצר שתי ערים בנות־קיימא תוך שאתה פוצע את העיר כמה שפחות". ניצן הפרויקט האדריכלי העצום הזה הוא בעבודת גמר שהכינו גרינפילד־גילת, בר־סיני ואיה שפירא בשנה החמישית ללימודי אדריכלות בטכניון ב–2003. שנה לאחר מכן נהרגה שפירא באסון הצונאמי, בעת שבילתה בחופשה בתאילנד. על שמה הקימו לימים גרינפילד-גילת ובר סיני את משרד האדריכלות שלהם סאיה ("סטודיו איה").

 

על מה שבין ישראל, העם היהודי וההיסטוריה

הפרולטר {אסף הלחמי}    שני, 05 מאי 2014 07:30

אין מתאים מהתאריך העברי לעצמאות ישראל ה' באייר, כדי להעלות תהייה - נשגב ממני, איך עובדת היות מדינת ישראל מדינת העם-היהודי נתונה לדיון? הרי זו עצם הסיבה להיווסדה, עיינו בהחלטת האו"ם ומגילת העצמאות. אז איך אבד היסוד הציוני לכינונו של המפעל האדיר הזה בארץ ישראל בתהום הנשייה ההיסטורי?

שהרי במגילת העצמאות, מסמך היסוד של מדינת ישראל, נאמר במפורש: "... ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל ... הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל ..." (מגילת העצמאות, כנסת ישראל). הכרזה זו מתבססת על החלטת האו"ם מתאריך 29.11.1947 והמצהירה: "... PLAN OF PARTITION WITH ECONOMIC UNION PART I Future constitution and government of Palestine A. TERMINATION OF MANDATE, PARTITION AND INDEPENDENCE ... 3. Independent Arab and Jewish States ..." (מקור: Resolution 181 (II). Future government of Palestine, 29 November 1947).

אין חולק, המתח הקלאסי שבין חופש ושיוויון ואשר במקרה של מדינת ישראל מיוצג במתח שבין זהות יהודית שמשמעה חופש הפולחן לשיוויון האזרחי שמביאה עמה הדמוקרטיה הוא בעייתי ודורש התייחסות. אולם מה שנדרש שיעלה לדיון, הנם ההבטים האזרחיים במדינה ומהו ומיהו יהודי. אפשר גם להתווכח, האם היהדות הנה לאום או דת והאם קשרי דת-מדינה בישראל צריכים לעבור שינוי מעמיק והטיפול והיחס שהמדינה מעניקה למיעוטים ולאחר ולשונה הנו "בעייתי" בלשון ההמעטה ודורש טיפול שורש מן היסוד ... אולם, דבר אחד ברור - הצלחנו, בשמאל הישראלי החברתי והמדיני, לעבור קואופטציה מושלמת לשיח והנרטיב הפלסטיני ומתוך כך מחק ובמחי יד היסטוריה לאומית וזהות של עם בן אלפי שנים.

בשיח השמאל המחודש, גם עולה הטענה כי עצם הדרישה להכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום (או העם) היהודי אינה נחוצה מעצם ההתניה הטבעית של מצב זה וההופך אותו ברור מאליו. אולם, אותו שיח חדש קורא ובין היתר גם "למדינת כל אזרחיה" - מדינה דו לאומית שמעצם הגדרת ככזו ("... עבור שני לאומים ..."), ימחק כל קשר בין הלאום והעם היהודי ובין מוסדות מדינת ישראל - סתירה שאינה ניתנת לישוב.

 

טופס מפקד למפלגת העבודה

מפלגת העבודה    חמישי, 30 אוקטובר 2008 18:49

טופס מפקד למפלגת העבודה, נדרש על מנת להבטיח חברות במפלגה ועמה זכויות שונות הכוללת בחירת מועמדים לתפקידים שונים, השתתפות בדיונים וכו'.

התפקדות למפלגת העבודה יכולה להתבצע בתקופת שגרה או בתקופת מפקד חברים. בכל מקרה, הנוהל זהה אם כי יש להקפיד על תאריכי מפקד חברים מסויימים הקובעים זכאות בהשתתפות בהצבעות שונות (כגון בחירות יושב ראש מפלגת העבודה, המועמדים לרשימת מפלגת העבודה לכנסת וכדומה).

עמוד זה כולל הדרכה וטפסים להליך התפקדות למפלגת העבודה וכמו כן הצגה כללית של זכויות החבר לאחר סיום הליך התפקדות למפלגת העבודה.

 

מדריך כיס לחבר תנועת העבודה

הפרולטר {אסף הלחמי}    שלישי, 01 נובמבר 2005 23:44

הקדמה

חוברת זו באה לסייע לחבר תנועת העבודה הישראלית בהבנת החזון הציוני והסוציאל דמוקרטי‚ המשמש כדגלה הרעיוני של התנועה. בדרך‚ של פירוק החזון לסדרת עקרונות יסוד פשוטים המאפשרים דיון מעמיק‚ הרחבה ופיתוח. מטרתה הנה הצגת בסיס רעיוני לחברי התנועה בכדי לסייע בהתמודדות מול רעיונות וביקורת חיצוניים לתנועה.

לסדר העקרונות המוצגים כאן חשיבות‚ כמו גם למבנה הפנימי שלהם. כל רעיון מתבסס על‚ ואסור שיבטל את‚ העיקרון הקודם לו מתוך הבנה כי סתירה פנימית בין חלק מהרעיונות יכולה להתקיים ולתרום לחוזקם. תנועת העבודה דוגלת במציאת נקודת האיזון העדינה שתביא למיצוי מרבי של כל העקרונות ביחד ומבלי להביא לפגיעה מהותית בכל אחד מהם בנפרד.

עיקרון היסוד: ציונות סוציאל דמוקרטית

תנועת העבודה הישראלית רואה בחתירה למימוש החזון הלאומי הציוני ומורשת העם היהודי והחזון החברתי הסוציאל דמוקרטי כיעדה הלאומי של מדינת ישראל.

 

קישורים מומלצים

משאלים

הרצוג יהיה ראש ממשלה?
 
הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר

עוד מאמרים ודעות באתר דעות