עמוד הבית

דיונים אחרונים בפורום מפלגת העבודה

עוד נושאים »

 

חברי הכנסת של המחנה הציוני - כנסו ישיבת חירום

יעל סיני    שישי, 20 מאי 2016 17:06

בטלו את הלו"זים של יום ראשון, חברי הכנסת של המחנה הציוני ותכנסו ישיבת חירום ארוכה.

המחנה הציוניבטלו את הסיורים בעמותות החברתיות, את הישיבה עם הפעילים, את הסיור בצפון, את ישיבת החשיבה על קידום הצעת החוק שלכם לקראת המושב הבא.

בטלו את הלו"ז ותתכנסו לישיבה ארוכה, חמש שעות, תשאירו את הפלאפונים, העוזרים והפוזות בחוץ.

תתכנסו. תחת הצל הכבד של הקרבות הפוליטיים ביניכם, תחת המאבק הפנימי לקראת הקרב הבא על מקום ברשימה.

תשבו ביחד חמש שעות ותכתבו תכנית עבודה לעתיד שלנו.

כל החלטה אחרת היא חסרת אחריות כלפינו ואנחנו דורשים את זה מכם ולא מוכנים לחכות עוד דקה אחת נוספת.

 

מפלגת העבודה צריכה לבנות עצמה מחדש

אלדד יניב    חמישי, 19 מאי 2016 11:44

יותר משזה מבאס לקום הבוקר ולגלות שאיווט ליברמן הוא שר הביטחון, שביבי ניגב איתנו את הרצפה, ושאין ערך יותר למילה של פוליטיקאים, גם מהמחנה שלי, גם מהמפלגה שלי, שמילה של פוליטיקאים זו לא מילה, שמילה הפכה סמרטוט רצפה.

יצחק רביןיותר מבאס לגלות שמנהיגי המפלגה שאני חבר בה, חזרו אחרי שנה של גמילה לתחביב האהוב עליהם: קניבליזם.

בהנאה גדולה חזרו מנהיגי המפלגה שלי לאכול אחד את השני.

תחשבו מה יצא לרבין ופרס שאכלו אחד לשני את הכבד עשרים שנה ואיזה ממשלה מדהימה הובילו בשלוש שנים כשהחליטו
לעבוד יחד.

שנה חלפה מהבחירות בהן הפסדנו. שום חשבון נפש. שום דיון אידיאולוגי על הדרך שלנו ועל עיוורון לחברה הישראלית שהשתנתה מול עיננו.

שום פתיחת שורות למנניגים ומנהיגות צעירים. חדשים. טריים.

יאללה, בואו נמרח את בוז׳י עוד קצת בבוץ. נבעט לו עוד קצת בראש. בוז׳י אשם. בחירות קודם הרי הבאנו ניצחון. 15 מנדטים. ובחירות קודם 13. ובחירות קודם 19. ובחירות קודם 19. ובחירות קודם? זה היה ממש מזמן, לפני עשרים שנה.

אבל בואו נאכל לבוז׳י את הכבד. זה הפיתרון. בוז׳י ניהל את המשא ומתן הזה - שהתנגדתי לו בפומבי מהרגע הראשון, לבד.

באמת?

ואתם מנהיגי מפלגת העבודה לא ידעתם? ברור שעודכנתם. במו עיני ראיתי אסמסים ששלחתם אחד לשני ולהיפך. הרי כל אחד מכם נהנה לסכסך את חברי המפלגה זה בזה.

ומה עשיתם עם העדכון הזה על המשא ומתן שניהל בוז׳י? דיווחתם לציבור?

למה שתדווחו. על כל דבר אתם מדווחיים בטוויטר ובפייסבוק אבל על משא ומתן עם ביבי? שקט, זוחלים. אולי ייצאו תיקים. אולי ייצא מזה משהו, לא?

אתם רוצים לאכול אחד את השני? בתאבון. רק אל תקחו אותנו בחשבון.

מפלגת העבודה צריכה לבנות את עצמה מחדש.

 

מפלגת העבודה זקוקה לריסטארט

סתיו שפיר    חמישי, 19 מאי 2016 09:28

החל מהבוקר המשימה היחידה שצריכה להעסיק את הנהגת השמאל והמרכז בישראל היא החלפת שלטון נתניהו. לא קידום אישי. לא פוליטיקת סכינים מאוסה. נגמר לנו הזמן לטעויות. צריך להציל את ישראל מהשיגעון המשיחי והקיצוני ואין לנו הרבה זמן לעשות את זה.

stav-shaffirשבע שנות נתניהו השאירו את החברה הישראלית חבולה ומדממת. הטרור הפך לחלק משגרת חיינו. היחסים עם בעלות הברית שלנו מעבר לים במשבר חסר תקדים. אין שום פתרון באופק למשבר הדיור. קרע עמוק מפריד בין הקבוצות השונות שמרכיבות את החברה שלנו. ועכשיו אנחנו גם מקבלים את אביגדור-בואו-נפוצץ-הכל-ליברמן בתור המפקד העליון של צה"ל.

לכל אלה אחראית ממשלת נתניהו.

אבל – ויש פה אבל גדול – המצב העגום הזה נובע גם מכישלון מתמשך של הנהגת מפלגת העבודה.

במקום לטפל בבעיות שמעסיקות מיליוני ישראלים בחיי היומיום שלהם, הנהגת המפלגה בחרה בעסקנות. במקום להציג חלופה מדינית, כלכלית ואזרחית ברורה למדיניות הכושלת של הימין, היא בחרה בעמימות. במקום להנהיג, להפיח תקווה ולגרום לאנשים להיות גאים במחנה הפוליטי שלהם, היא בחרה בפחדנות.

מפלגת העבודה זקוקה לא סתם למנהיגות חדשה אלא לריסטארט. זה הזמן לנטוש את דרך הפחדנות והעסקנות. זה הזמן למנהיגות ישראלית גאה, חדה וברורה.

 

נמשיך הלאה בכל הכח לחיזוק ביתנו ומפלגתנו

חיליק בר    רביעי, 18 מאי 2016 23:04

ברכה, הבהרה, בקשה, והודעה:

hilik-barברכה: אני מברך את היו״ר הרצוג, ואת כולנו על שימת סוף לסאגה המורכבת והבעייתית של הימים האחרונים. היא הייתה לא פשוטה לכולנו, כולל לי.

הבהרה: אני גאה מאוד מאוד מאוד בעובדה שעל אף התנגדותי לאורך כל הדרך לכניסה לממשלה, בין אם בהופעותיי בתקשורת ובין אם בשיחות עם הרצוג ואחרים, גאה שלמרות זאת, גיביתי את הרצוג בניסיון שביקש לשיטתו לעשות מול ראש הממשלה ולהגיע להבנות. מותר לו. האמנתי לו, ועדיין מאמין, שלא היה מסכים לדבר או יעשה דבר שיפגע במפלגה, בערכיה ובשליחותה, אלא להיפך.

אני גאה לא פחות, שאת התנגדותי לכניסה לממשלה הן מול הרצוג והן בתקשורת, עשיתי באופן חברי והוגן. נהגתי כך בלב שלם ובלי למצמץ, כמזכ״ל מפלגה ובעיקר כחבר מפלגה שאכפת לו ממנה, מעתידה ומחוסנה הפנימי. אמשיך כך. תמיד.

בקשה: אני קורא לעומד בראשנו, לסיעתנו ולחברינו לאופוזיציה, להתאחד, ללמוד מטעויות העבר, ולפעול בכל כוחנו, י-ח-ד, על מנת להחליף את נתניהו ואת ממשלתו הכושלת והקיצונית (עכשיו עוד יותר), כפי שעשינו עד כה, ואף ביתר מרץ. זו חובתנו.

והודעה: לאלו, עיתונאים או חברים מתוך המחנה, שהתקשרו או כתבו לי וממש הסבירו שזה סותר, ושאי אפשר גם להתנגד לכניסה לממשלה וגם לעשות זאת באופן הוגן או תוך כדי הענקת מנדט ליו״ר לנסיון שביקש לעשות - אז זהו, שאני ממש לא מסכים. זה אפשרי. ועוד איך. ולא רק אפשרי, מומלץ. אני גאה שכך נהגתי, ואני מודיעכם שכך אמשיך לנהוג, בלי למצמץ, גם בעתיד, מול כל יו״ר מכהן אגב (הוכחתי זאת בעבר).

 

באו נשמור על כבוד הדדי ונשמור על המחנה הציוני

עמיר פרץ    רביעי, 18 מאי 2016 22:53

עמיר פרץאני גאה בכל הוויכוחים האידיאולוגיים שניהלתי בחיי על נושאים כמו צדק חברתי ושלום. על המריבות שהייתי חלק מהן, שהגיעו לעיתים לטונים צורמים, אני מתחרט. הן לא הובילו לכלום ואין בזה שום בשורה.

כשזורקים בוץ על הבית לא זוכרים מי הראשון שעשה זאת. גם אם הבוץ לא נדבק כתם תמיד ישאר והבית יראה מלוכלך.

אני פונה לכל חבריי במחנה הציוני להפסיק את המריבות הפנימיות. את המשבר הקשה שנקלענו אליו עלינו לנהל מתוך כבוד הדדי, כי שפה מתלהמת והשמצות הדדיות זו לא דרך - זו דרך ללא מוצא.

יש לנו מספיק סיבות טובות לאחד את השורות בעת הזו, כי הממשלה בהרכבה החדש מחייבת אותנו להתעשת ולמצוא את המכנה המשותף האידאולוגי במאבק על דמותה של מדינת ישראל.

באו נשמור על כבוד הדדי ונשמור על המחנה הציוני.

 

מפלגת העבודה עוברת תהליך חשוב של ניקיון

דניאל הרוש    רביעי, 18 מאי 2016 21:22

ההיסטריה מיותרת. אין צורך בהספדים ובגינוני האבל הרגילים של השמאל שמגיעים ברפלקס מותנה לאחר כל אירוע כזה.

אין גם צורך להתעסק בקרבות הרחוב שמנהלים הרצוג ויחימוביץ', זה פשוט משעמם. אין דבר יותר קל מלכתוב עכשיו סטטוסים סרקסטיים על הרצוג ועל הפארסה הפוליטית של הימים האחרונים, להיסחף אחר הכותרות על הסכינים הנשלפות ולשתף טורי דעה על פי האינטרסים המחנאיים שהם משרתים. אבל אז נחמיץ את הסיפור האמיתי.

והסיפור האמיתי הוא שמפלגת העבודה עוברת תהליך חשוב של ניקיון.

מה שקרה בשבועיים האחרונים הוא לא פחות ממדהים. חבורה מעוררת השראה של צעירות וצעירים שהבינו את ההשלכות הרות האסון של כניסה לממשלה, עמדו מהרגע הראשון מול הנהגת המפלגה ואמרו - עד כאן. אתם לא תמכרו את העתיד שלנו כאן בשביל סידור עבודה, אתם לא תחסלו את הסיכוי של המחנה שלנו לכבוש את השלטון רק כי אתם החלטתם שאתם לא מסוגלים, אתם לא תגרמו לנו להפסיק להילחם על לבו של הציבור הישראלי רק בגלל שאתם עייפים. והקול הזה היה כל כך צלול ואותנטי שהוא סחף אחריו כמעט את המפלגה כולה, מבכירי הח"כים ועד אחרוני הפעילים.

 

הרצוג חייב ללכת הביתה

סתיו שפיר    רביעי, 18 מאי 2016 14:55

הרצוג חייב ללכת הביתה.

labor-org-il stav-shaffirעכשיו כבר ברור שביבי השתמש בהרצוג כדי להכניס את ליברמן לממשלה. רק אתמול הרצוג עוד ניסה לשכנע אותנו שביבי השתנה ושהוא מוכן לנצל "הזדמנות היסטורית" להגיע להסדר מדיני. אותו נתניהו שכבר עשור מנסה לעבוד על כל העולם שהוא מחויב לחזון שתי המדינות. אותו נתניהו ששותפיו הטבעיים הם בנט, סמוטריץ', אלקין וחזן. כל מה שהפריד בין נתניהו הזה להסכם מדיני זה בוז'י הרצוג אחד לצדו?

את זה שראש הממשלה עושה שימוש ציני בתקווה של כולנו לשלום ולעתיד טוב יותר אנחנו כבר יודעים ומכירים. העובדה שיו"ר מפלגת העבודה החליט לעשות איתו יד אחת רק כדי להצדיק את המהלכים העסקניים שלו – זה כבר בלתי-נסלח. מנהיג שלא מצליח לזהות את ההבדל בין ביבי של הסכם שלום לביבי שנותן את תיק הביטחון לליברמן, לא ראוי לעמוד בראש מפלגת העבודה.

זה כבר לא משנה אם הרצוג יזחל לתוך הממשלה או לא. התוצאה בפועל היא שהוא איבד את אמון הציבור ואת האמון של רוב חברי מפלגתו – ועכשיו הוא חייב ללכת.

איך יוכל יו"ר האופוזיציה הרצוג לעלות לדוכן הנואמים ולבקר את מדיניות הממשלה, רגע אחרי שהוא עשה הכל כדי לחבור אליה? מי יאמין לנו שאנחנו מייצגים תפיסת עולם הפוכה מזו של נתניהו, כשיו״ר המפלגה הסכים לוותר על הדרך שלנו רק כדי לקבל ג'וב בממשלה הקיצונית שלו?

מי שמתנגד לדרך הרעה של נתניהו, לא מצטרף לדרך הרעה של נתניהו. מי שמגיע כל בוקר לכנסת כדי להילחם בכל הכוח למען עתיד טוב יותר – לא נפטר מהשליחות הזאת תמורת תיק בממשלה שעסוקה בעיקר בלפורר את החברה הישראלית.

ברגעים של כניעה וזחילה צריכים לעמוד זקוף כל מי שלא מוכנים לרדת על הברכיים. ויש בינינו רבים וטובים כאלה. למעשה, אני משוכנעת שרוב חברי המפלגה – ורוב המצביעים שלנו – מתנגדים נחרצות לזחילה לתוך הממשלה. זו הסיבה שהם הצביעו לנו. אנחנו, שלא מוכנים לוותר, רבים מהם.

הימים האחרונים הוכיחו שיש כאלה שהתעייפו והתייאשו, אבל יש גם כאלה שלא אבדה תקוותם ועדיין נכונים למאבק על דמותה של מדינת ישראל – כי אין לנו מדינה אחרת.

מי שהיה שותף לזחילה המביכה לתוך הממשלה הגרועה בתולדות ישראל, צריך לשים את המפתחות על השולחן וללכת הביתה.

 

הבחירה היא בין טירוף לבין שפיות

יצחק (בוז'י) הרצוג    רביעי, 18 מאי 2016 14:46

מסיבת העיתונאים של ליברמן, חידדה לנתניהו את הבחירה ההיסטורית שכעת מונחת על כתפיו! או לצאת למסע של מלחמה והלוויות בניצוחם של ליברמן ובנט, או לצאת למסע של תקווה עבור כל אזרחי המדינה הזו.

אני לא עובד לפי סדר היום או הגחמות של ליברמן. לא ננהל משא ומתן במקביל לליברמן.

כעת, יותר מאי פעם הבחירה היא בין טירוף לבין שפיות. הבחירה היא בין מצור מדיני וכלכלי לבין שגשוג.

צפו בסרטון המצורף מתוך מסיבת העיתונאים שנערכה היום.

 

תנו לייק למגזר הרוסי במפלגת העבודה

מפלגת העבודה    רביעי, 18 מאי 2016 09:22

תנו לייק לעמוד המגזר הרוסי במפלגת העבודה בפייסבוק ...

מפלגת העבודה

 

זה אנחנו או הוא?

שלי יחימוביץ    שלישי, 17 מאי 2016 16:03

זה אנחנו או הוא? או שזה אנחנו וגם הוא וגם איילת שקד וגם סמוטריץ'? די לקומבינות, די למעילה באמון הבוחרים, די לזחילה המבישה לממשלה. חברות וחברים, זו קריאה למאבק על צלמנו ודמותנו, על צדק ונקיון כפיים, על אידיאולוגיה, וכן, גם על כבודנו.

יצחק הרצוגיש משמעות וערך למילה. להבטחה. להתחייבות. בלי אלה הפוליטיקה בכלל ומפלגת העבודה בפרט תהיה ראויה לכל בוז שרוחשים לה.

לפני הרצוג לא הונחה הצעה לממשלת אחדות. בפועל זה דומה יותר לעצם מרוטה שנתניהו השליך, וקרא להרצוג לחזור על ארבע עם העצם בפה. זה מה שעשה נתניהו. "הצעתו" הייתה צריכה להידחות בבוז קר.

במקום זאת אנחנו עדים לנסיונות חוזרים ונשנים של הרצוג לשווק שוב ושוב את אותו צרור ריק.

זה מצער, זה מכעיס, וזה מחייב הערכות נגד, של כל מי שיש להם ערכים, אמונה, כבוד עצמי ויושר, ואני יודעת שאתם הרוב.

חברי כנסת, צירי ועידה, ראשי ערים, פעילים – כולנו משלבים עכשיו ידיים למאבק משותף על צלמנו, על דמותנו, על ערכינו.

 

ביטחון תזונתי - הכרח

אליס גולדמן    שלישי, 17 מאי 2016 15:12

מהי חקלאות אוטרקית –

או במילים אחרות האם אנחנו, כמדינה מוקפת "אוהבים", יכולים להרשות לעצמנו להסתמך כמעט באופן בלעדי על יבוא מזון? משמעות המונח אוטרקיה הוא אספקה עצמית.

מודה, בעבר לא נתתי על כך את דעתי, אך בשנים האחרונות, בעיקר לנוכח המצב הכלכלי העגום שלנו ובשים לב למצב הביטחוני-מדיני, אני מרבה לשוחח על כך עם חקלאים וללמוד את הנושא.

ובתוך כך, גיבשתי מספר תובנות -
גם בהתייחס למאבקים של ארגוני זכויות בעלי החיים (המשלוחים החיים, הורדת מכסים על יבוא ביצים וכו' – שמזעזעים אותי) שבהם אני פעילה, גם בהתייחס למצב העגום של החקלאים והחקלאות במדינת ישראל, (בל נשכח את העובדה, שהם אלה שנמצאים בקו הראשון של גבולותינו), וכאמור – תוך התייחסות אלינו, כמדינה וכתושביה, שצריכים לראות את הנולד ולתכנן לטווח ארוך.

ולמרות שהסיבות של כולם שונות, מסתבר שרובנו מגיעים לאותה התוצאה - אסור לנו להסתמך על טוב ליבו של העולם, על מזג האוויר או על האקלים הפוליטי העולמי (בטח לא על טורקיה!)

מדינת ישראל חייבת לדאוג לעצמה בכל המובנים.

 

חתמו, חברי מפלגה נגד כניסה לממשלה

המשמרת הצעירה    שלישי, 17 מאי 2016 09:51

המשמרת הצעירהחיפשתם עוד דרך להבהיר שאתם נגד הכניסה לממשלה?

בואו הצטרפו לאמירה הברורה שלנו - לממשלת הימין לא מצטרפים בכל מקרה, וכל מי מחברות וחברי הכנסת שיקח בה חלק - לא יזכה לקול שלנו בפריימריז!

חותמים על זה? הכנסו ללינק http://goo.gl/forms/ntI9tBF0AHQDqy5v2

"אנו, חברות וחברי מפלגת העבודה, מודיעים בזאת לחברות וחברי הכנסת של המפלגה, שככל שיחליטו להצטרף לממשלת הימין בראשותו של נתניהו, שמאיימת על בטחון ישראל, פוגעת בציבור כבר שנים, משסעת את העם, מרחיבה את הפערים החברתיים ומרחיקה כל סיכוי להסכם מדיני, לא נצביע לכל מי שיקח חלק בממשלה רעה זו, בין אם בתפקיד רשמי ובין אם בהשתתפות במשמעת הקואליציונית. לא ניתן לאף אחד לפגוע באלטרנטיבה לשלטון הימין!"

 

מפלגת העבודה - הטרילוגיה

אשר זנזורי    שלישי, 17 מאי 2016 08:47

הקדמה

א. -הכותב הינו עם ותק של כ-48 שנות חברות ופעילות אקטיבית במפלגה ללא הפסק.

-פעיל מרכזי גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית וחבר כמעט בכל מוסדות המפלגה.

-מקים ויו"ר חוג "הארבעה בנובמבר" למורשת וזכר יצחק רבין ז"ל.

-בכל שנות פעילותי ,מעולם לא התמודדתי על תפקיד ומעולם לא ביקשתי דבר.

-מכיר היטב את המפלגה ,את המנהיגות וחלק רב מחברי המוסדות.

-אין לי דף ב"פייסבוק" ובערוצים האחרים, כותב ומגיב לעיתים רחוקות.

ב. אין ספק שבזמן האחרון ובעת הזו, מצב המפלגה בקרב חלק מחבריה ובכלל בציבור, אינו טוב ויש התרחקות גם בחלק ממצביעה הצעירים והמבוגרים כאחד.

ג. מרבית הציבור ומסיבות שונות ,אינו רואה בה תחליף שלטוני.

 

על הזכות של הרצוג להוביל

חיליק בר    שני, 16 מאי 2016 16:11

גילו דעת לא פופולרי: על הזכות של הרצוג להוביל, לבחון ולקבל החלטות. הרגשתי חובה לרשום את הפוסט הזה, כמזכ"ל וכחבר גאה במפלגה היקרה שלי, היחידה שיש לי, ובעיקר לאחר שאני מביט בחרדה מהולה בבושה וחשש במתרחש בימים האחרונים.

חיליק בראז נתחיל מהסוף: תמיד התנגדתי לכניסה לממשלת הימין של נתניהו, הבעתי זאת באינספור ראיונות ופוסטים, ועמדתי זו לא השתנתה עד היום.

אבל(!), ויש אבל גדול: יש מרחק גדול בין התנגדות לכניסה לממשלה, נחרצת ככל שתהא, לבין ההשתלחות החפוזה וחסרת הרסן והמעצורים כנגד היו"ר, מלא מעט גורמים במפלגה.

יש מרחק גדול בין התנגדות לכניסה לממשלה, לבין פסטיבל האגרופים המכוער והמסוכן ביו"ר, כאילו היה הרצוג אחרון הפעילים, וכאילו לא נבחר ברוב עצום כדי להוביל, להנהיג, לקבל החלטות ולבחון אפשרויות.

יש מרחק גדול בין התנגדות לכניסה לממשלה לבין להאשים את היו"ר ב"בגידה" ברעיון המפלגתי, כאילו אין זה הרצוג אשר גדל וינק את ערכי המפלגה מבית אבא (אגב, הרבה יותר מהרבה אחרים שמטיחים בוץ בפרצופו כעת).

יש מרחק גדול בין התנגדות לכניסה לממשלה, לבין לפזר בקלות דעת מביישת חשדות כנגד הרצוג כאילו לא היה מנהיג אחראי עם שיקול דעת אשר טובת המפלגה והמדינה תמיד הייתה, ועודנה לנגד עיניו.

 

זה גם הדגל שלי!

יריב אופנהיימר    שלישי, 10 מאי 2016 16:37

יריב אופנהיימרלמרות שחלקים בימין מנסים לקחת עליו בעלות ולהשתמש בו כדי לטפח לאומנות ושנאת האחר.
למרות שמירי רגב הפכה אותו לכלי ניגוח נגד ערביי ישראל וביזתה אותו מעל כל במה אפשרית.
למרות שלהב״ה ולה פמיליה משתמשים בו כדי להצדיק גזענות ואלימות.
למרות שבשטחים הוא הפך לסמל של כיבוש ושליטה על עם אחר.
למרות שכל הזמן יש מי שמנסה להיאחז בו רק כדי להפגין כוחנות ונאמנות.
ולמרות שבעולם הוא כבר לא פופולרי כמו פעם.
עדיין, זה גם הדגל שלי!

 

השנאה ברשתות החברתיות

ערן חרמוני    שישי, 06 מאי 2016 11:32

בכל ארבע דקות מתפרסמת ברשת הודעת נאצה הקוראת לנהוג בערבים באותן שיטות בהן השתמשו הנאצים בזמן השואה.

ערן חרמונילמרות התגובות הקשות מצד חברי הכנסת וההבהרה שפורסמה על ידי סגן הרמטכ"ל הבוקר כי "ההשוואה אבסורדית ומשוללת כל יסוד" בדיקה שנערכה ע"י פרוייקט דוח השנאה של קרן ברל כצנלסון בשיתוף חברת המחקר ויגו, מראה כי ההשוואה שנערכה אתמול איננה תלושה מהמציאות.

דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון, היוצא כנגד תופעות של הסתה וגזענות מנטר אחר השיח ברשתות החברתיות בנושא ביטוי נאצה המתפרסמים ברשת. מבדיקה שערכה הבוקר עולה כי בשנה החולפת, מציון יום השואה התשע"ה ועד היום, התפרסמו ברשת 140,000 קללות ונאצות הקוראות לנהוג בערבים באותן שיטות בהן השתמשו בנאצים בזמן השואה. בין התגובות שניתן למצוא ברשת "לעשות לערבים שואה, להשמיד ילדים נשים וזקנים", "הייתי מכניסה לעזה משאית עם ציאניד" ו"מצווה גדולה לשרוף ערבי".

 

דגל אחד במאי נישא בגאווה

הפרולטר {אסף הלחמי}    ראשון, 01 מאי 2016 07:55

דגל אחד במאי, מונף בגאווה ולא בפחד.

חג הפועלים, אינו אופנה חולפת.

סולידריות חברתית, איננה רעיון ארכאי כי אם כורח המציאות בכלכלה גולבאלית דורסנית.

אחריות המדינה לרווחת אזרחיה הנה חובה ולא זכות.

אחד במאיהחזית החברתית בישראל אל לה להכנע לגל העכור כנגד השמאל החברתי (והמדיני) - ביחד ארגוני עובדים כהסתדרות, כוח לעובדים, ויצו נעמת, תנועת ומפלגת העבודה, חד"ש, ש"ס ואגודה ומרצ ואחרים חייבים להמשיך להניף את דגל אחד במאי. כי מיעוטים אסור שיודרו מהמאבק לשיוויון חברתי ואזרחי, כי דרושה "הליכה לקואליציה לרשימה משותפת ערבית-יהודית, כחלק של ממשלה מחוייבת המציאות" הנאבקת על יצירת חברת רווחה בחזון תנועת העבודה ומגילת העצמאות. זאת תהיה "כריתת ברית אזרחית עם ערביי ישראל וגיבוש חזית מרכז-שמאל רחבה ... קואליצייה החייבת לכלול מפלגות ערביות וחרדיות (אך לא אנטי-ציוניות), ימין חברתי ומדיני מתון (אך לא גזעני ולאומני) ומרכז וימין כלכלי (אך לא ניאו-קפיטליסטי חזירי) וכחלק מחזית חברתית-אזרחית-מדינית שתוכל לשנות את המציאות ..." (אסטרטגיית בחירות).

מוקד העשייה החברתית מתקיים בכנסת ישראל ושם תנועת העבודה ההיסטורית ומפלגת העבודה בהווה מייצגת בגאווה וללא מורא ופחד את האדם העובד, את מעמד הביניים, את החלש והמוחלש והקבלות מוצגות, שנה אחר שנה: הסיעה החברתית בכנסת ה19 וגם בכנסת ה20 חבריה מובילים בעשייה חברתית מוכחת בחקיקה ובועדות. סיעת העבודה, לא נרתעת מהשיח הימני-לאומני-קפיטליסטי המתלהם המנסה לתייג אותה כמיושנת, ארכאית ולא רלבנטית - וחג הפועלים, האחד במאי צריך וחייב להשאר היום בו מועלות זכויות העובדים וחובות המדינה כלפי החלשים בחברה על נס.

 

אל תתביישו ואל תגמגמו. אמרו בגאווה: אחד במאי היום, חג שמח!

שלי יחימוביץ    שבת, 30 אפריל 2016 21:36

אחד במאי שמח! הפעם אחד במאי מדהים במיוחד. החתולים השמנים* פותחים במחאה אדירה על גזל השמנת. מחלון המסיבה הפרועה שלהם בוקעת, לא פחות ולא יותר, שירת האינטרנציונל.

אחד במאיחדורי תחושת צדק וזעם הם שרים: קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה, עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב (שמשתכרים 8 מליון שקלים בשנה). אֵש נְקָמוֹת הַלַּב לִחֵכַה (על כך שהעזתם להגביל לנו את השכר ל 2.5 מליון). לִקְרַאת אוֹיַב (הרגולטורים) הִכּוֹן לַקְרָב. מִגָּב כָּפוּף (בקושי אנחנו גומרים את החודש) נִפְרוֹק הָעוֹל (של הציבור). אֶת עוֹלָמֵנוּ (התלוש מהמציאות) אָז נָקִּימָה. לֹא כְלוּם מִתְמוֹל, מָחָר – הַכֹּל (אבל ממש הכל! עד עכשיו עבדנו בחינם!)

עד עכשיו עלה מהמסיבה הזאת זמזום שקט מורכב מתמהיל שלמשתתפי המסיבה נשמע טבעי ונעים לאוזן: תחושת הגאונות והעליונות של "אתה בחרתנו" בחדרי המנהלים. העיוורון והחרשות המוחלטים למאבק היומיומי שמנהלים בני תמותה רגילים כדי לחיות בצורה נורמלית.

 

אחד במאי לשוויון וצדק

אליס גולדמן    שבת, 30 אפריל 2016 20:28

מה זה בשבילי ה-1 במאי?

אחד במאינולדתי במדינה קומוניסטית – אדומה כצבע הדם שנשפך בה. מדינה רעה לתושביה, מדינה בה אפילו לא היה החופש לחשוב שונה ממה שהכתיב הממשל.

כשעלינו ארצה ב-1971 לאחר חודשים של המתנה לאישור העלייה, הגענו עם משאת נפש למדינה שמסבירה פניה לכולם.

3 ילדים קטנים, ילדי מפתח, בעלי חוש אחריות וצדק עצומים.

זוג הורים שלא דיברו את השפה ועבדו בכל עבודה אפשרית כדי לפרנס את המשפחה הקטנה.

חינוך שתמך ודיבר על אהבת הזולת, אהבת הארץ ודחף ללמוד ולעשות אותנו אנשים טובים יותר.

הוריי תמיד אמרו לנו: "לכו ללמוד כדי לא להיות כמונו" – משפט חזק שממעיט בערכם, שכן זכיתי בזוג הורים שיבל"א וטובים, מהליגה הטובה ביותר שיש!

 

אחד במאי של חשבון נפש

עמיר פרץ    שבת, 30 אפריל 2016 19:45

ה-1 במאי שיחול מחר חייב להיות יום של חשבון נפש למנהיגי מפלגת הלייבור הבריטית, שיסודותיה הערכיים מכורסמים שוב ושוב על ידי התבטאויות של שנאה צרופה. לעולם לא נשלים עם אנטישמיות, בשום פנים לא ניתן לה לזהם את התנועה הסוציאל-דמוקרטית הבינלאומית ולא נאפשר לאיש לטאטא אותה מתחת לשטיח.

כשאחד מראשי הלייבור מגדיל לעשות ויוצר חיבור מעוות בין היטלר לציונות זה כבר אינו תמרור אזהרה נוסף - זוהי קריסה ערכית שמחייבת ניקוי אורוות מיידי. טוב עשתה הנהגת הלייבור שהשעתה את הדוברים האחרונים שהפיצו דברי ארס אנטישמיים מתוך שורותיה, וטוב יותר תעשה אם תרחיקם לצמיתות מהמפלגה.

 

כולכם מנהלים

אריה גל    שלישי, 26 אפריל 2016 21:40

כן, אני יודע שאף אחד מכם הוא לא "פועל".

ברור שלא. חלילה.

כולכם מנהלים ו/או אנשי עסקים. חוץ ממי שעוד במקרה גר עם האמא כי הוא "במקרה בין עבודות". "בין עבודות" ניהול. כמובן. ברור. רק ניהול. כולכם אם אתם לא אנשי עסקים אז אתם מנהלים. בגלל זה אתם כמובן כולכם עד האחרון לגמרי ובלב ונפש נגד הבוגדים המסריחים שחושבים שלפחות יום אחד בשנה צריך מישהו להזכיר ל"מקבלי ההחלטות", אלה שלמעלה גבוה באולימפוס, שנכון מאד שמי שחשובים זה רק המנהלים,- כמוכם,- שאפו !- או, כמובן, אנשי העסקים,-  אבל עדיין, קיבינימאט, הרוב המוחלט של הבוחרים שלהם, הבוחרים של "מקבלי ההחלטות", עדיין הרוב המוחלט של הבוחרים שלהם זה פאקן שכירים בשכר מינימום או קרוב עד להכאיב אליו, לפעמים אפילו גם בכלל בלי קביעות, ונכון שרובם של כל אלה שעובדים ככה בכלל לא איכפת להם שהם עובדים ככה, שהם חיים עמוק במיץ של הזבל, כי יופי-יופי ניפחו להם טוב-טוב את השכל עם "ערבים" ועם "בוגדים" וכל זה, אבל עדיין, עדיין פאקן יום אחד בשנה, מישהו צריך להזכיר להם, ל"מקבלי ההחלטות",  שעדיין צריך להיות, אפילו במדינה המדהימה הזאת שבה כולם, כולם כולם, הנה אפילו כל אחד מכם!

כולם כולם רק עשירים, כולם כולם רק מנהלים, אפילו במדינה הזאת עדיין צריך להיות איזשהו הבדל, אפילו קטן, בין "עובד" לבין" עבד".

 

ארץ ישראל הפדרלית כבר כאן

אריה הס    שלישי, 26 אפריל 2016 14:22

ארץ ישראל הפדרלית כבר כאן.

מדינת ישראל יחד עם חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן, ללא רצועת עזה, צועדים ומנותבים לצמיחתן והתגבשותן כמדינה וקהילייה פדרלית אחת.

בראייה של קביעה זו, ישראל כמדינה פדרלית תהיה המדינה הפדרלית ה 28 בעולם, בליגה אחת עם מדינות מפותחות בהן, שווייץ, ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה, קנדה, בלגיה ועוד.

תשכחו מחזון ארץ ישראל השלמה עם זכות הצבעה ליהודים בלבד, תשכחו מחזון חלוקת הארץ ל 2 מדינות שבירתן ירושלים, תשכחו מתכניות ההפרדה למיניהן.

נרצה או לא נרצה, נאהב או לא נאהב, ארץ ישראל בשלמותה נעה בבטחה בדרך מלאת מהמורות ומכשולים, המובילה לצמיחתה והתהוותה כארץ ישראל הפדרלית, תחת ריבונות מדינת ישראל וחוקיה.

 

שישה מועמדים לראשות מפלגה, אפס מועמדים לראשות ממשלה

מאיה מרק    שני, 25 אפריל 2016 08:26

שישה מועמדים לראשות מפלגה, אפס מועמדים לראשות ממשלה אבל בעיקר - ים של אגו ואפס אחריות לאומית.

מאיה מרקבימים אלה ממש מתרחש לגמרי מתחת לרדאר התהליך הפוליטי החשוב ביותר שיקרה כאן בשנים הקרובות אבל איכשהו הוא נתפס בטעות כפוליטיקה פנימית של מפלגת העבודה ולכן אינו זוכה לתשומת לב. במובן מסוים, זה כמעט מתבקש: מפלגת העבודה הפכה לכל כך לא רלוונטית ולכל כך לא חשובה עד שהתקשורת והציבור מגלים אפס עניין במתרחש בתוכה. אבל מה שקורה עכשיו במפלגת העבודה רחוק מאוד מלהיות עניין פנימי. בלי שום הגזמה, זו נקודת זמן מכריעה וקריטית עבור מחנה השמאל ועבור מדינת ישראל.

האמת היא כזו: אנשים שמבינים את התהליכים המסוכנים שמתרחשים בישראל, שרואים את החלפת השלטון לא כיעד פוליטי אלא כהכרח קיומי, ושאכפת להם ממדינת ישראל הרבה יותר מאשר ממפלגת העבודה - אנשים כאלה לא אמורים לעסוק בימים אלה בשאלה מי יכול להביא למפלגת העבודה את המנדט ה - 15: עומר בר לב, אראל מרגלית או איתן כבל. אנשים כאלה גם לא אמורים להיערך לקרב בין יחימוביץ', הרצוג ופרץ. על אף ההבדלים האידיאולוגיים והאחרים בין המועמדים האלה, מבחינת התהליכים הגורליים והמאבקים הגדולים שמתרחשים במדינת ישראל, ובראיה היסטורית - הקרב ביניהם הוא חסר משמעות.

אף אחד מהאנשים הללו אינו מועמד לראשות ממשלה והם כולם יודעים את זה. הם יודעים את זה אבל זה לא מעניין אותם. הם בוחרים - כל אחד מהם לחוד וכולם ביחד - לשנות את מעמדה ואת יעודה ההיסטורי של מפלגת העבודה כמפלגת שלטון, למחוק את הקטגוריה של שמאל ציוני מהמפה הפוליטית בישראל ולהביא לכך שבבחירות הבאות המועמד שיתייצב מול הליכוד יהיה יאיר לפיד או אפילו חמור מכך - ראש מפלגת קדימה 2 שתקום בואקום שיווצר - איש ימין כמו כחלון, כמו יעלון או כמו סער.

 

"אין סיכוי להחליף את ביבי"

אראל מרגלית    ראשון, 24 אפריל 2016 14:27

יצאנו לדרך לפני שבוע.

אראל מרגליתאמרו לי שאין סיכוי.

שמפלגה הזאת לא מעניינת, שאף אחד לא ירצה להצטרף למפלגה. ״היא רדיואקטיבית״ אמרו לי.

אמרו לי גם שביבי רשום בטאבו. אי אפשר להחליף אותו, וכולם כבר מיואשים מלנסות.

סיימנו את השבוע הראשון שלנו עם אלפי מתפקדים חדשים.

עם מעל מליון צופים ברשת לסרטים שלנו.

עם רוח חדשה במפלגה.

נכון, לפעמים צריך להיות בוטה כדי לעורר, אבל זה יימשך ויתגבר: אין לי שום כוונה לתת לביבי רגע אחד של שקט.

כבר 17 שנה לא ניצחנו בחירות.

ילדים שנולדו כשביבי נבחר לראשות הממשלה (96) עוד מעט משתחררים מהצבא.

אז אפשר לאהוב, ואפשר לא.

בעמוד הפייסבוק שלי אני משתדל להראות לכם את הפעולות שאנחנו עושים בגליל, ובנגב, ובירושלים, תגללו אחורה יש אינסוף מידע. תצפו בסרטים. תפיצו.

אבל בסופו של יום אין ברירה אחרת:

את נתניהו נחליף לא בנחמדות, אלא בנחרצות.

את הגזענות נגרש לא בנימוס , אלא בתקיפות.

את כל הדרכים האחרות ניסינו.

אם אתם לא אוהבים אותי, אתם רשאים להמשיך לקלל בתגובות, זה בסדר גמור.

 

אראל מרגלית צודק

ירמי עמיר    שישי, 22 אפריל 2016 08:13

תגובת הפרשנים הפוליטיים לסרטון "תחזירו לנו את המדינה קיבינימט" של חבר הכנסת אראל מרגלית אינה מפתיעה — ובכל זאת היא מאכזבת. רובם ככולם מגנים את הסרטון, את הסגנון ואת "הקללות". גם אלה שנחשבים הגונים ובעלי יושרה מקצועית, ולא עובדים בשביל אף אחד, נגררו אחרי העדר. העיקר לגנות.

אראל מרגלית[עורך ראשי: עד כמה מרגלית צודק, הנה אחד מרבים מדיוני הרשת על הצורך של השמאל לעמוד על שלו ושהתפתחו בעקבות הסרטון המדובר].

אז נכון שמרגלית אמר "קיבינימט", "לא משתינים לכיוון של הפריפריה" ו"תוקעים דגלים בתחת". אז הוא אמר. ומה עם התוכן? אולי יש משהו בדבריו? אולי הוא צודק בכמה עובדות? אולי יש איזו אמת היסטורית במונולוג שלו?

למשל, אולי מרגלית צודק כשהוא אומר: "הם גידלו את לה פמיליה, חבורת ג'ובניקים שמרגישים גברים רק בקבוצות של מאה. הם גידלו נערי גבעות ששורפים משפחות". מה לא נכון בזה?

"אנחנו פישלנו כי השארנו להם את הרחובות", אומר מרגלית. "פישלנו כי תקפנו את מנשקי המזוזות במקום לנשק אותם. פישלנו כי שתקנו, כי פחדנו לספר שנתניהו שיחרר הכי הרבה מחבלים בתולדות המדינה, שהוא ראש הממשלה הראשון שעשה תיקו עם החמאס". גם במקרה זה קשה לערער על העובדות והתובנות שמביא מרגלית.

 

מדריך כיס לחבר תנועת העבודה

הפרולטר {אסף הלחמי}    שלישי, 01 נובמבר 2005 23:44

הקדמה

חוברת זו באה לסייע לחבר תנועת העבודה הישראלית בהבנת החזון הציוני והסוציאל דמוקרטי‚ המשמש כדגלה הרעיוני של התנועה. בדרך‚ של פירוק החזון לסדרת עקרונות יסוד פשוטים המאפשרים דיון מעמיק‚ הרחבה ופיתוח. מטרתה הנה הצגת בסיס רעיוני לחברי התנועה בכדי לסייע בהתמודדות מול רעיונות וביקורת חיצוניים לתנועה.

לסדר העקרונות המוצגים כאן חשיבות‚ כמו גם למבנה הפנימי שלהם. כל רעיון מתבסס על‚ ואסור שיבטל את‚ העיקרון הקודם לו מתוך הבנה כי סתירה פנימית בין חלק מהרעיונות יכולה להתקיים ולתרום לחוזקם. תנועת העבודה דוגלת במציאת נקודת האיזון העדינה שתביא למיצוי מרבי של כל העקרונות ביחד ומבלי להביא לפגיעה מהותית בכל אחד מהם בנפרד.

עיקרון היסוד: ציונות סוציאל דמוקרטית

תנועת העבודה הישראלית רואה בחתירה למימוש החזון הלאומי הציוני ומורשת העם היהודי והחזון החברתי הסוציאל דמוקרטי כיעוד של מדינת ישראל.

ציונות כמתבססת על שני נדבכים, 'חיצוני' כתנועה לאומית השואפת לקיים בית ללאום היהודי ומקלט ואזרחות לכל יהודי באשר הוא, 'פנימי' כתנועה אזרחית המקדמת את עקרון מדינת כל-אזרחיה השומרת על זכויות אדם ואזרח באופן מלא ושיוויוני.

 

קישורים מומלצים

הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

משאלים

כניסה לממשלת נתניהו?
 

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר

עוד מאמרים ודעות באתר דעות