עמוד הבית

דיונים אחרונים בפורום מפלגת העבודה

עוד נושאים »

 

קורס הכשרה למנהיגות בשלטון המקומי

מפלגת העבודה    שני, 19 ספטמבר 2016 09:06

תמיד חלמתם לשנות ולא ידעתם איך מתחילים? עכשיו יש לכם את הצ׳אנס לצאת לדרך! הרשמו עכשיו לתוכנית הכשרה ייחודית!

מפלגת העבודה מכשירה אותכם להתמודדות בשלטון המקומי - קורס הכשרה למנהיגות.

מפלגת העבודה

במסגרת התוכנית נענה על הצרכים והאתגרים הניצבים בפני המתמודד באמצעות סדרת הרצאות וסדנאות מעשיות שתועברנה ע"י בעלי/ות מקצוע מומחים/ות בנושאים השונים.

 

איחולי החלמה לשמעון פרס

עורך ראשי    חמישי, 15 ספטמבר 2016 15:44

Shimon Peresהבמה הרעיונית וחברי מפלגת העבודה מאחלים לחברינו ח"כ, שר, יו"ר ונשיא לשעבר שמעון פרס החלמה מהירה ובריאות שלמה!

"מאחלים בריאות והחלמה מהירה לשמעון פרס" (קרן ברל כצנלסון)

"מאחל לך נשיאנו לשעבר ויקירנו לתמיד שמעון פרס שתחלים במהרה ותשוב להשמיע את קולך החכם, הצלול והמפוכח. רפואה שלמה!" (יצחק הרצוג)

"אני מבקש לחזק ולחבק ברגעים קשים אלו את משפחת פרס. שמעון תמיד אמר המדינה היא ביתי העם הוא משפחתי. ישראל אוהבת אותך שמעון" (עמיר פרץ)

"מייחלים ומתפללים חזק חזק להחלמתו של הנשיא התשיעי האהוב שלנו שמעון פרס" (איציק שמולי)

 

מזכל העבודה בברכת חג לעדה הדרוזית, צ'רקסית והמוסלמית

חיליק בר    ראשון, 11 ספטמבר 2016 18:37

ברכות לאחינו בני בני העדה הדרוזית ,המוסלמים והצ'רקסיים  חג קורבן שמח, עיד אדחא מובארק!

خاص لبلدنا: حيليك بار سكرتير حزب العمل في معايدة للمحتفلين بعيد الاضحى المبارك من الدروز والمسلمين..! بالفيديو!

חיליק בר

 

אברה מנגיטו לחופש נולד

ערן חרמוני    ראשון, 11 ספטמבר 2016 16:43

יוצא ממשמרת המחאה לשחרורו של אברה מנגיסטו משבי החמאס שמתקיימת מול בית ראש הממשלה. היה מרגש וקורע את הלב לראות את אביו של אברה זועק לעזרה וליחס מראש הממשלה, ולצפות בשתיקתה מכאב - שתיקה רועמת - של אמו, שהדיבור היה קשה עליה עקב הצער הכבד.

ערן חרמוניהמאבק הזה הוא גם המאבק על המצפון של החברה הישראלית. 
איננו נמדדים בהתגייסות למאבקים ש "in" לקחת בהם חלק. שכולם אוהבים לחבק ולהרגיש חלק ממדורת השבט הישראלית.

אנחנו נמדדים בעמידה ובהתגייסות למען הא.נשים והאזרחים הכי מוחלשים בחברתנו. אלו שאין להם קול. אלו שאין להם קשרים. אלו שלא זוכים לדלת פתוחה בקרב מי שיוצאים ובאים במסדרונות השלטון.

אברה מנגיסטו חצה את הגבול מחוסר דעת. הוא זקוק לנו. קשה לחשוב על מקרה של בן שלנו שזקוק לנו יותר.
אחזקתו בשבי חמאס היא האקט הכי לא מוסרי והכי לא הומאניטרי שיש.

על ראש הממשלה והממשלה לשים את שחרורו בקדמת סדר העדיפויות שלה ולנקוט בכל האמצעים הדרושים שיחייבו את חמאס לשחררו.

זה לא יקרה בלי התגייסות ציבורית רחבה.
שמחתי לראות בעצרת אקטביסטים מקרב המאבקים של יוצאי אתיופיה, הפעילים הנהדרים מהמשמרת הצעירה של מפלגת העבודה בראשות Yael Miriam Sinai, נציגי השומר הצעיר, בני עקיבא ועוד - וכמובן את יואל מרשק הבלתי נדלה.

ההתגייסות הנדרשת חייבת להיות רחבה עוד יותר. זה תלוי בנו. בציבור.

 

פואד בן-אליעזר - תרומתו הביטחונית

הארץ, מיכאל הרצוג    רביעי, 31 אוגוסט 2016 18:46

ב28 לאוגוסט 2016 נפטר בנימין (פואד) בן-אליעזר, מי שהיה חבר כנסת ושר מטעם מפלגת העבודה וכיהן כיושב ראש המפלגה. לזכרו, מובא כאן עיקר טורו של מיכאל הרצוג שפורסם בעיתון הארץ ומדבר על תרומתו הביטחונית.

=======

בנימין בן אליעזר, שהלך לעולמו השבוע, ראוי לאשראי על תרומתו הביטחונית לא רק כלוחם וכמפקד אלא גם כשר ביטחון בשיאה של האינתיפאדה השנייה. במשך כשנה, מסוף 2001, שימשתי כמזכירו הצבאי, ולמדתי להכירו מקרוב בתקופה סוערת של טרור בערינו, כשפיגוע רדף פיגוע ומבצע רדף מבצע, עד לשיא — חומת מגן.

פואד בן-אליעזרכשר ביטחון בתקופת המבחן ההיא נדרש בן אליעזר להשלים ידע ביטחוני רב (אף שהיה תא"ל במיל'), ולתפקד בתווך שבין ראש ממשלה ביטחוניסט וסמכותי כאריאל שרון לרמטכ"ל שאול מופז, שיחסיו אתו היו מורכבים.

היה בו משהו מיוחד, כאדם שעלה לבדו כנער, גדל במעברה ופילס דרכו לצמרת בשירות קרבי מאתגר. הוא מילא את תפקיד שר הביטחון בחרדת קודש ובמסירות, ניחן בחושים חדים, גיבה את מי שעבד במחיצתו, והיתה לו תעוזה לקבל החלטות קשות ברגעי האמת.

 

החלטתי להתמודד על מזכ"לות מפלגת העבודה

מיכל בירן    רביעי, 31 אוגוסט 2016 16:58

עכשיו זה רשמי: החלטתי להתמודד על מזכ"לות מפלגת העבודה.

labor org-il michal-biranאני רואה במפלגת העבודה בית פוליטי, עבורי ועבור כל מי שמאמין בחברה צודקת, באחריות המדינה לאזרחיה ובחתירה לפתרון מדיני. הבית הזה ספג מכות לא פשוטות בשנים האחרונות, חלקן משאירות סימנים ואחרות מאיימות לפרק את הבסיס עליו הוא עומד.

אני לא מוכנה לוותר על עתידו של הבית הפוליטי שלי, שלנו. הוא חשוב לנו והוא חשוב למדינת ישראל.

אני מאמינה שאפשר לתקן את כל הליקויים והפגמים, אפשר לאחד את השורות, אפשר להעמיד חלופה אידאולוגית וערכית לימין. אסור לנו להתעלם מהעובדה שיש אנשים רבים בחברה הישראלית שמזדהים עם הערכים שאנחנו מייצגים אבל לא רואים בנו כתובת פוליטית, בעיקר באשמתנו. את האנשים האלה אפשר וצריך להביא אלינו, לא בדיבורים אלא בעבודה קשה, כפי שקורה בפרויקט "מעגלים מתרחבים" אותו אני מובילה בשנה האחרונה. וכן, אפשר להילחם על העתיד של המדינה הזאת ולהחזיר את מפלגת העבודה למקומה הראוי. אחריות גדולה מונחת על כתפינו וזה תלוי רק בנו.

 

יוזמת המחנה המשותף עבודה - ליכוד

מאקו, ירון אברהם    שני, 22 אוגוסט 2016 12:16

יוזמת פעילי מפלגת העבודה והליכוד ליצירת קבוצת "המחנה המשותף - המכנה המשותף" בווצאפ ובפייסבוק (לחצו על הקישור לפייסבוק, או שלחו הודעה פרטית לדואל כתובת דוא"ל זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת עם השם והנייד להצטרפות לווצאפ), זוכה לחשיפה בערוץ 2:

המחנה המשותףממשלת אחדות, נראתה לאחרונה: בצל הפרסום ב"אולפן שישי" על חידוש המגעים לממשלת אחדות בין ראש הממשלה ליו"ר המחנה הציוני, מתברר שברמת השטח יש כבר יוזמה שמאגדת בין פעילי שתי המפלגות - הליכוד והעבודה - ליצירת שיח משותף. את הקבוצה הקימו ליאור הררי, פעיל ליכוד ואסף לחמי, חבר מפלגת העבודה, ושמה "המחנה המשותף" - אליה צורפו כבר פעילים רבים משתי המפלגות.

"קבוצת "המחנה המשותף" הוא ניסיון למצוא את המכנה המשותף בין שתי המפלגות, כאלו המייצגות את הרוב השפוי בחברה הישראלית וכנגד קיצוניים בשני הצדדים", מסבירים הררי ולחמי, שהקימו גם קבוצת פייסבוק לצורך המטרה המשותפת, ואף צירפו תנאי שימוש שהעובר עליהם ייחסם ויוצא מהקבוצה. בין היתר נכתב שם, כי "אסור לפרסם, להוציא לשון הרע או להסית כנגד אדם או מגזר, וכי הקבוצה אינה מייצגת בשום צורה ואופן את מפלגות העבודה או הליכוד הרשמיות".

"החלטתי לעשות משהו שיאחד את כל המיינסטרים, אנשים רגילים ופשוטים בשתי המפלגות ולא אנשים אלימים או קיצוניים, והמטרה היא פשוטה: לשוחח גם אם אין הסכמות", מסביר פעיל הליכוד ליאור הררי. "כבר לפני שנה רציתי לעשות משהו כזה, כשראינו שיש עתיד עולים בסקרים. אי אפשר לדעת לאן זה יתגלגל. לפעמים דברים מתגלגלים הלאה להנהגה וצץ פתאום שם איזשהו רעיון.

"אנחנו בעד אחדות. רצינו את זה מאוד, ואנחנו עדיין רוצים כי אנחנו חושבים שזה יחזק את ראש הממשלה", הוא מסביר ומתייחס גם לתזמון. "אני לא יודע אם הרצוג ונתניהו אכן נפגשו - אבל אנחנו בעד", הוא מוסיף. "אין לנו בעיה שמפלגת העבודה תצטרף גם אם זה יהיה חלק ממנה. זה יזיז את אורן חזן לפינה שלו, ואיתו את כל הקיצוניים בימין. מישהו צריך לעצור אותם".

"ממשלת אחדות? זו בגידה ברצון העם" 

בניגוד להררי, אסף לחמי, איש מפלגת העבודה שפתח את הקבוצה יחד איתו, דווקא מביע עמדה המתנגדת לכניסת מפלגתו לקואליציה. "אני נגד ממשלת אחדות. אין סיבה פשוט, לא ביכולת שלנו למשול וגם לא עם מדיניות הממשלה הנוכחית. המטרה היא בכל זאת ליצור הסכמות בינינו, שאולי יעברו גם למנהיגים", הוא מסביר בקבוצה.

אלא שלא כל הפעילים שצורפו לקבוצת הווטאסאפ מסכימים עם היוזמה. מורן, איש מפלגת העבודה, טוען בקבוצה כי החיבור בין הפעילים אינו טבעי. "זה לא תמים, זה מעורר חשד ויוצר תחושה של תכסיסנות, ואולי אפילו ניסיון זחילה לממשלה, ניסיון להכין את פעילי המפלגות למהלך לא טבעי שנועד לבצע החייאה מלאכותית לממשלה", הוא אומר.

 

הרמנו דגל לבן?

דניאל הרוש    שני, 22 אוגוסט 2016 10:09

עשרים וארבעה המנדטים שקיבלה רשימת "המחנה הציוני" בבחירות האחרונות מתבררים, ממרחק של יותר משנה, כטרגדיה של השמאל בכלל ושל מפלגת העבודה בפרט. מעל ל–800 אלף הקולות שהעניקו אזרחי ישראל לרשימה שהוקמה ברגע האחרון, הצליחו לסמא את עיניהם של מנהיגי המחנה הציוני ולגרום להם לחשוב, שהאמון שבו זכו היה תוצאה של סדר היום שהציגו, של האופן שבו איתגרו את ממשלת הימין, או של החזון שהציעו למדינת ישראל.

הסקרים האחרונים, המראים כי המחנה הציוני איבד כשני שלישים מכוחו, חושפים את הקונספציה השגויה הזאת במערומיה. האמת היא אחרת לגמרי, וראוי להכיר בה גם אם אינה ערבה לאוזן. האמון הגדול שהציבור הישראלי העניק לרשימת המחנה הציוני ניתן לה כפיקדון אף על פי שהוקמה ברגע האחרון ונתפרה בתפרים גסים ומתוך עמעום אידיאולוגי בוטה. הוא ניתן לה למרות קמפיין תמוה, שהתמקד בסייעת שלישית בגנים והבטיח אפס קשישים עניים, ולמרות הסכם רוטציה לא ישים בין שני ראשיה (שבוטל בצעד היסטרי של הרגע האחרון), והכרה בחוסר יכולתו של העומד בראשה לסחוף אחריו את הציבור.

הוא ניתן לה מסיבה אחת בלבד: ריאל פוליטיק. הציבור שמאס בבנימין נתניהו ובשנות שלטונו הבלתי נגמרות זיהה פוטנציאל פוליטי להחלפתו, והצביע למי שהצליח לייצר תחושה (בעיקר באמצעות סקרים מחמיאים) שזה אפשרי.

 

תוכנית האינטרסים - תוכנית מדינית

אראל מרגלית    ראשון, 31 יולי 2016 09:11

תוכנית האינטרסים, כי צריך הסדר מאינטרסים ולא מאהבה.

אראל מרגליתאי אפשר לחכות להסדר מדיני. אי אפשר לחכות לנתניהו משום שנמצא עצמנו מתבוססים במלחמה בקרוב. צריך מרד מדיני נגד נתניהו. אנחנו, שבנינו סטארטפניישן, לא יכולים להסכים לסדר הישן. ראש ממשלה תחת חקירה לא יכול להוביל תהליך מדיני. נתניהו היה מעורב עם ארכי פושע באירופה. ראש הממשלה יורד מהבמה ומפלגת העבודה צריכה להיות מוכנה להוביל.

שלחנו את התכנית למעצבי דעת קהל בעולם הערבי ונשבור את הסדר הישן. ראש הממשלה אומר שאין פרטנר והוא צודק. אין פרטנר אחד, יש פרטנרים רבים. המזרח התיכון לא מתחלק לערבים נגד יהודים אלא לקיצוניים נגד מתונים.

מאז רבין לא היתה כאן מחשבה חדשה. מאז יצחק רבין השמאל נכשל פעם אחר פעם ולא שאלנו את עצמנו למה. כי כל תכנית מדינית עסקה בכמה אני נותן ועל מה מוותרים. לפלסטינים יש מעט מאוד לתת לנו, אבל יש דרך אחרת. הסדר שיקדם אותנו צריך לשים אינטרסים כלכליים וחברתיים בראש. יש היום את הנסיבות להתקדמות. מספיק לומר אין פרטנר ו-ווילה בג'ונגל. כיפת ברזל וחומות הן לא הפתרון.

 

להציל את המפלגה מעצמה

נבו אביטבול    שישי, 29 יולי 2016 13:22

בגיל 12 עמדתי בצומת הכניסה לעיר באר שבע וחילקתי פרחים למצביעים פוטנציאלים של אהוד ברק. הרגשתי שהשלום תלוי בי ובכמות הפרחים שאחלק, ולמדתי להכיר מקרוב את טעמה המר (והמעושן) של יריקה לפנים מהפה של נהג משאית. אח"כ הבנתי שהשלום מתעכב מאחורי טורבינה של חברת החשמל, ואז כבר הבנתי שהמיתוס של אהוד ברק לא עומד להסתיים כמו בספר של בן כספית. מאז ועד היום אני משתדל שלא להתערבב, יותר מדי, בעניינים של מפלגת העבודה.

גם לאחר כל כך הרבה שנים, משום מה, עדיין אכפת לי. אין לי שמץ של מושג מדוע, אך גם אין לי צל של ספק שאכפת. וכיוון שעדיין אכפת לי, כך גם קשה לי שלא להתעצב נוכח פרויקט ההתאבדות המפלגתי שלקח על עצמו יצחק בוז'י הרצוג. וכיוון שהמפלגה יקרה לליבי, כך גם קשה לי שלא להתבייש, כאשר הוא מחליט לדבר בגלי צה"ל על הסכסוכים הפנימיים בין "מלכת הפייסבוק" ו"כלב הולך על ארבע". יעני חסרו לנו צרות עם משמעות בחיים.

 

הם פחדנים?

הפרולטר {אסף הלחמי}    שישי, 29 יולי 2016 12:27

מפלגת העבודה סובלת מפיחות במעמדה בקרב ציבור הבוחרים, והיא עצמה האשמה העקרית בכך.

מפלגת העבודהאבל ובנוסף יש לדבר על "הפיל בחדר" - האינודקטרינציה של השיח הפרשני בתקשורת הישראלי המציגה אותה כמפלגה "פחדנית" ואת חברי-הכנסת שלה "כפחדנים". שיח הנובע לא מעט מאותם גופי שמאל וימין סהרורי שעבורם כל מי שאינו מיישר שורה, כאילו בוגד בדרך וברעיון ויש להוקיע אותו כפחדן ושאינו ראוי. התקשורת בישראל והנמצאת במרדף חסר סיכוי אחר המוני הפייסבוק שעבורם תרבות השיימיניג קובעת את סדר היום, מיישרת קו עם שיח שחור-לבן זה וכושלת בתפקידה לזהות את גווני האפור שמקיימים דמוקרטיה באשר היא.

אז האם חברי הכנסת של מפלגת העבודה אכן פחדנים, או פשוט עושים? בואו נבדוק ...

יצחק הרצוג: יו"ר העבודה שלמרות הלחץ מבית ומהרוב בקרב ציבור המצביעים הפוטנציאלי אליו הוא שואף (שמאל ומרכז וימין מתון), לא נכנס לממשלת נתניהו ולמרות האתנן הקורץ וזאת כי בחר לעמוד על הרעיון והדרך ולוותר על מנעמי השלטון.

חיליק בר: מזכ"ל המפלגה פעל ופועל לשמר ערוץ הדברות פתוח עם הפלסטינים ובראשם יו"ר הרשות אבו-מאזן והציג תוכנית מדינית נועזת אך שנמצאת בהסכמה רחבה בציבוריות הישראלית (ולא בשמאל הסהרורי).

איתן כבל: כיו"ר ועדת הכלכלה, ניהל שימוע שתרם משמעותית לבלימת מתווה הגז במתאר המקורי שלו ופעל בתחומים רבים אחרים ולמרות הזלזול בעבודותו בתקשורת ובכלל כגחמה אופיזציונית.

סתיו שפיר: האופן בו הביאה את דיוני התקציב בחזרה לשליטת הכנסת וכנגד כל הסיכויים והפיכת ועדת השקיפות לכלי אופוזיציונרי רלבנטי, וזאת כנגד הביטול וההשמצות להן זוכה.

רויטל סוויד: פעילותה למען שלטון החוק ובתוך הועדה למינוי שופטים, וכנגד הביקורת מבית ומחוץ לה.

מרב מיכאלי: ניהול האופוזיציה הפך אצלה לכלי יעיל בהבכת וטרפוד מהלכי קואליציה וזאת אל מול הביקורת בדרכה האגריסיבת להעביר מסר שלה לא הורגלו בתקשורת (אירוני, נוכח הכינוי "פחדנים")

איציק שמולי: נלחם בדימוי, הפך ללוחם החברתי המוביל בכנסת ובחקיקה חברתית שאין שנייה לה.

עומר בר-לב: כדמות הבטחונית המובילה, לא חשש להציג תפיסת עולם מרכזית שאינה מבטלת את הצורך של חלקים גדולים בעם לבטחון אך בגישה שפויה של מחנה שלום מציאותי.

איילת ורבין-נחמיאס: עמדה על תפיסת עולם ציונית, כנגד גורמים בשמאל הסהרורי שעבורם כל אמירה המבטלת לאומיות מהווה נצחון.

קסניה סבטלובה: למרות שנתפסת כנטע זר במפלגה ומייצגת מגזר שאינו נוטה להצביע עבודה, מדבררת את המפלגה ומייצגת תפיסת מדינית ראלית שאינה אהודה גם בשמאל וגם בימין הסהרורים.

 

מדריך כיס לחבר תנועת העבודה

הפרולטר {אסף הלחמי}    שלישי, 01 נובמבר 2005 23:44

הקדמה

חוברת זו באה לסייע לחבר תנועת העבודה הישראלית בהבנת החזון הציוני והסוציאל דמוקרטי‚ המשמש כדגלה הרעיוני של התנועה. בדרך‚ של פירוק החזון לסדרת עקרונות יסוד פשוטים המאפשרים דיון מעמיק‚ הרחבה ופיתוח. מטרתה הנה הצגת בסיס רעיוני לחברי התנועה בכדי לסייע בהתמודדות מול רעיונות וביקורת חיצוניים לתנועה.

לסדר העקרונות המוצגים כאן חשיבות‚ כמו גם למבנה הפנימי שלהם. כל רעיון מתבסס על‚ ואסור שיבטל את‚ העיקרון הקודם לו מתוך הבנה כי סתירה פנימית בין חלק מהרעיונות יכולה להתקיים ולתרום לחוזקם. תנועת העבודה דוגלת במציאת נקודת האיזון העדינה שתביא למיצוי מרבי של כל העקרונות ביחד ומבלי להביא לפגיעה מהותית בכל אחד מהם בנפרד.

עיקרון היסוד: ציונות סוציאל דמוקרטית

תנועת העבודה הישראלית רואה בחתירה למימוש החזון הלאומי הציוני ומורשת העם היהודי והחזון החברתי הסוציאל דמוקרטי כיעוד של מדינת ישראל.

ציונות כמתבססת על שני נדבכים, 'חיצוני' כתנועה לאומית השואפת לקיים בית ללאום היהודי ומקלט ואזרחות לכל יהודי באשר הוא, 'פנימי' כתנועה אזרחית המקדמת את עקרון מדינת כל-אזרחיה השומרת על זכויות אדם ואזרח באופן מלא ושיוויוני.

 

קישורים מומלצים

הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

משאלים

כניסה לממשלת נתניהו?
 

מפלגת העבודה בטוויטר

מי מחובר?

אף אחד
באנר

עוד מאמרים ודעות באתר דעות