מפלגת העבודה - הבמה הרעיונית

האם יש מקום לעסוק בסוגיות של איכות סביבה וקיימות במדינת ישראל כיום? במדינת ישראל המוקפת אויבים, מוכת העוני והפערים החברתיים? ואם מדינה שנמצאת בשלל קשיים כמו מדינת ישראל פנויה בכלל להתעסק בסביבה, מה לזה ולמפלגת העבודה? יש יאמרו שבאמת אין טעם לעסוק בסביבה. שכעת הזמן לעסוק בסוגיות חברתיות, או באיראן, אבל איכות סביבה, אל תטרידו אותנו עכשיו. הרי יש את הירוקים, ובכלל, זה לא המאבק שלנו. אז זהו, שלא. זה בדיוק המאבק שלנו, כי המאבק הוא אותו מאבק.

מחד, ניתן לומר כי זה לא השדה שלנו, הרי אנו שרנו "נלבישך שמלת בטון ומלט" ויבשנו את החולה. אך מצד שני, צדק סביבתי וצדק חברתי הם שני פנים של אותו מטבע, ולכן אין ראויה ממפלגת העבודה להרים את הכפפה הירוקה.

חבר הכנסת אבישי ברוורמן נאם היום בכנס על משבר הכלכלה העולמית בבר-אילן והסביר כי בחר להיכנס לעולם הפוליטיקה כדי לתרום לחברה, אך הוא לא שבע רצון ממנה: "לא התאהבתי בפוליטיקה הישראלית". הוא אמר כי תפקידו של מנהיג הוא לא להיות פוליטיקאי אלא להוביל את הציבור, כי ההמונים הולכים אחרי אנשים "מפורסמים", ולכן אם לא תהיה מנהיגות אמיתית רשימת הכנסת עלולה להפוך ל"כוכב נולד"

ביום רביעי שעבר התקיים כנס בבר-אילן בנושא משבר הכלכלה העולמי, ודרישת הציבור לצדק חברתי שבאה בעקבותיו. הכנס אורגן על ידי תא "אופק בר-אילן" ונאם בו חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, פרופ' אבישי ברוורמן.

שמחים לעדכנכם כי משרדי מטה המפלגה עברו בשעה טובה למעוננו החדש - רח' לה גוורדיה 55 בת"א.

ניתן להגיע דרך רח' עמק איילון, לנסוע עד סוף הרחוב עד לחניון הסמוך לבית המפלגה.

המשרדים אמנם קטנים וצנועים, אך לגמרי מלאי עשייה ומוטיבציה מחודשת של עובדי המפלגה והמתנדבים הרבים הפוקדים את המפלגה יום יום. הפרידה מבית ברל לא הייתה קלה לנו והיא נעשתה גם מטעמים כלכליים (כן, בת"א יותר זול לנו...) וגם מטעמי נוחות ונגישות של החברים הרבים ברחבי הארץ שכבר חודשים ארוכים מפצירים בנו לעבור תל אביבה. אז הנה עשינו זאת! שיהיה בשעה טובה לכולנו.

זאת השאלה שהציג משה דיין, כשנוכח לדעת כי יש גבול ליכולתו של הכוח להכתיב את השלום, ופנה מיוזמתו להשיג אותו בכל מחיר, באמצעות המערכת המדינית. עלה בידו להביא לשלום עם מצרים, ובכך הוא סלל את הדרך לממשיכו – יצחק רבין, להגיע ליעד דומה ביחסיו עם ירדן וביחסיו עם העם הפלסטיני.

ניסיונות נוספים, שנעשו על יד אהוד ברק, במטרה להביא לסיום כולל של העימות הישראלי-פלסטיני (בקמפ דייויד ובטאבה) ; והמשא והמתן המתקדם שניהל עם סוריה (כולל הסכמה לירידה מהגולן) – לא צלחו. וישראל חזרה למערכת של עימותים למרות הסכמתה למפת הדרכים. המשא והמתן שניהלו נציגיו של ראש הממשלה אהוד אולמרט עם הסורים, שכללו ויתורים ישראליים מרחיקי לכת; המשא והמתן שניהל עם מחמוד עבאס ובמקביל ניהלה שרת החוץ ציפי לבני עם עבו עלא, מראשי הרשות הפלסטינית  על הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל – נותקו, עם הקמת ממשלתו החדשה של בנימין נתניהו ב- 2009.

מכתב גלוי: לפני כשנה עזבתי את מפלגת העבודה בה הייתי חבר והצטרפתי לקדימה מתוך אמונה שאפשר לשנות מפלגה מבפנים, בעיקר כאשר היא נטולת אידיאולוגיה ברורה. התבדיתי. "מפלגת המרכז" הזו הוכיחה עצמה ככלי ריק לחלוטין. היום אני חוזר לעבודה.

עברה שנה מאז הצטרפתי לקדימה והיום אני רוצה להודיע על פרישתי הרשמית מהמפלגה, שלדעתי אפילו לא תשרוד את הבחירות הבאות.

בכנות אני חייב לומר, שצעד המעבר שלי לקדימה בתקופה שברק היה יושב-ראש מפלגת העבודה, בא מתוך כוונה לשנות ולנסות לייצר בקדימה שיח חברתי משמעותי שלא היה אז במפלגת העבודה. כבר למעלה משנה אני מנסה לייצר שיח בקדימה, אבל הכוחות הפועלים בתוך המפלגה משתקים כל שיח אידיאולוגי משמעותי - בין אם הוא חברתי, זהותי, או ביטחוני - כשכל אמירה נתקלת בחומות של אינטרסים סותרים. חמור מכך, היום, לאחר שהייתי פעיל שנה במפלגה, אני מבין שבקדימה אי-אפשר לייצר שום אג'נדה, ושמדובר במפלגה נטולת עקרונות שרחוקה שנות אור מלהיות מפלגה חברתית.

קליטתה של שלי יחימוביץ' כיו"ר במפלגת העבודה מלווה בקשיים לא מבוטלים וניתן בהחלט לפרש את התנהלותה מול הממסד של המפלגה כ"השתלטות עויינת". אין זה סוד שהממסד ברובו הגדול תמך בבוזי הרצוג בסיבוב הבחירות הראשון, איש מוכשר ונוח לבריות. בחירתה של שלי יחימוביץ' לתפקיד יו"ר די טרפה לממסד את הקלפים. ניצחונה הברור בהתמודדות (ברוב מובהק של 3,500 קולות) יחד עם יכולתה המוכחת לגייס כוחות חדשים, צעירים יותר למפלגה שכנעו רבים בממסד להביע נכונות לשתף פעולה עם היו"ר החדשה ולתת לה צ'נס של ממש. כך אכן קרה והרוב הגדול של העסקנים תומכי בוז'י התגייסו למאמץ של שלי לשקם את המפלגה.

האם מפלגת העבודה יכולה/רוצה להציג אלטרנטיבה שלטונית בימינו אלה?
האם יש למפלגת העבודה אמירה ברורה ושונה בתחום החברתי- כלכלי?
האם יש למפלגה דרך מדינית ביטחונית אחרת?
האם יש במפלגה את ההנהגה הדרושה שתשכנע ותוביל בדרך האחרת?

נתניהו מרגיש טוב.

נתניהו רוצה יציבות כלכלית. יש לו. נתניהו מוכן לשלם בשכר ממוצע נמוך מאד ובלבד שהאבטלה תהיה נמוכה, הוא מוכן לשלם בפערים עצומים ובאנשים שקופים ובלבד שהיזמים ימשיכו להיות מתומרצים והצמיחה תישמר. נתניהו ופקידי האוצר רוצים שקט תעשייתי, ארגון עובדים חלש והסכמים כובלים לשנים ארוכות. יש להם שותפים, ארגוני עובדים שבחרו לייצג את הוותיקים והמקורבים, להקפיא מצב ולמנוע כניסה של חדשים על מנת שלא ינגסו מהעוגה. הפרד ומשול וזה עובד מצוין.

הררי מילים, ראיונות, כתבות ומאמרים, אירועים, הפגנות וצעדות בכל רחבי הארץ עוסקים בנושא. והאמת? יצאתי קצת מבולבלת. זועמת, מתקוממת אבל מבולבלת. מה קרה לנו? מה נחת עלינו? נראה כי בזמן שישנו מישהו שינה את חוקי המשחק בארץ!

כמו היום, אני נזכרת שבבוקרה של שבת חורפית, נקלעתי, נוהגת ברכב שמנועו דמם לאחד מרחובות מאה שערים. היה זה בשנת 1968, לנתי אצל חברתי שאביה, מחסידי ברסלב, התגורר על גבול השכונה ותוך ניסיונות להתניע את הרכב בירידה נתקענו באמצע השכונה – שתי צעירות בלבוש "לא הולם" וברכב. תוך כמה דקות התגודדו מסביבנו עשרות ילדים וצעירים שצעקו וקיללו אותנו ורק בזכות חבר שעבר בסמוך יצאנו משם עם הרכב בשלום. המשכתי להגיע למאה שערים אבל מאז התקרית, הקפדתי להגיע בלבוש הולם וכמובן שלעולם לא אתקרב ברכב לשכונה בשבת. ראיתי בשכונה זו מרחב פרטי של חרדים וחסידים ולמדתי לכבד את אורחות חייהם בשכונות הסגורות שלהם.

פועלי כל העולם התאחדו, למען דרום אפריקה לבנה!

סיסמתה של שביתת הכורים הדרום אפריקאים בגיבוי מפלגת העבודה ביוהנסבורג, 1921

 חייבים להודות כי גם השמאל נאלץ לעבור תהליך התבגרות כואב בעניין הגזענות.  האיגוד המקצועי האחרון בארה"ב, לדוגמא,  נטש את מדיניות ההפרדה הגזעית רק בשנת 1963, יותר ממאה שנה לאחר שחרור העבדים, וסנאטורים אחדים מהמפלגה הדמוקרטית עוד התנגדו לחקיקה למען שוויון אזרחי בשנת 1964.  ואצלנו, ההסתדרות בכלל לא קיבלה חברים ערבים לשורותיה עד שנת 1960 , שתים עשרה שנים לאחר שמגילת העצמאות של מדינת ישראל הבטיחה "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה." מפא"י אף החזיקה מפלגות לוויון ערביות עד סוף שנות ה- 60 כדי להבטיח סוציאל דמוקרטיה על טהרת היהודים.  תולדות הציונות רוויה בדגלים אדומים וסיסמאות סוציאליסטיות, אך גם דו-ערכיות קשה לגבי האפליה הגזעית-לאומנית, סימן ההיכר המכוער ביותר של הפאשיזם בעידן המודרני.  מפלגת העבודה עדיין מפגינה דו-ערכיות, ותחת הנהגתה הנוכחית היא נסוגה אחורה אל עבר הימים האפלים של הממשל הצבאי.

שלושה אנשים פוליטים בכירים, שהיו בעבר במוקדי קבלת ההחלטות בדרגים הממשלתיים, בימי יצחק רבין ואהוד ברק, ובדרגים המפלגתיים של מפלגת העבודה, איבדו את השפעתם, תהילתם ותפקידם הבכיר. שלשתם מנסים לאחרונה, ללא הצלחה, ליזום ולקדם רעיונות ומהלכים, כדי לנסות לחזור לקידמת הבמה הציבורית והתקשורתית.

למרות שבעברם שלשתם היו מבכירי מפלגת העבודה, בעלי הקוו היוני שמאלני, הם איבדו את אמונם בה, וניתקו איתה כל קשר. כל אחד מהם פועל בניפרד, לקידום האינטרסים הפוליטיים האישיים.

שלשתם התיאשו מכל המסגרות הפוליטיות הקיימות בשמאל (מר"צ, עבודה, קדימה) כל אחד מהם משוכנע שהוא ראוי ומסוגל להקים להנהיג ולהוביל מסגרת פוליטית חדשה בראשותו. כל אחד הכריז על הקמת מפלגה.

טופס מפקד למפלגת העבודה, נדרש על מנת להבטיח חברות במפלגה ועמה זכויות שונות הכוללת בחירת מועמדים לתפקידים שונים, השתתפות בדיונים וכו'.

התפקדות למפלגת העבודה יכולה להתבצע בתקופת שגרה או בתקופת מפקד חברים. בכל מקרה, הנוהל זהה אם כי יש להקפיד על תאריכי מפקד חברים מסויימים הקובעים זכאות בהשתתפות בהצבעות שונות (כגון בחירות יושב ראש מפלגת העבודה, המועמדים לרשימת מפלגת העבודה לכנסת וכדומה).

עמוד זה כולל הדרכה וטפסים להליך התפקדות למפלגת העבודה וכמו כן הצגה כללית של זכויות החבר לאחר סיום הליך התפקדות למפלגת העבודה.

הקדמה

חוברת זו באה לסייע לחבר תנועת העבודה הישראלית בהבנת החזון הציוני והסוציאל דמוקרטי‚ המשמש כדגלה הרעיוני של התנועה. בדרך‚ של פירוק החזון לסדרת עקרונות יסוד פשוטים המאפשרים דיון מעמיק‚ הרחבה ופיתוח. מטרתה הנה הצגת בסיס רעיוני לחברי התנועה בכדי לסייע בהתמודדות מול רעיונות וביקורת חיצוניים לתנועה.

לסדר העקרונות המוצגים כאן חשיבות‚ כמו גם למבנה הפנימי שלהם. כל רעיון מתבסס על‚ ואסור שיבטל את‚ העיקרון הקודם לו מתוך הבנה כי סתירה פנימית בין חלק מהרעיונות יכולה להתקיים ולתרום לחוזקם. תנועת העבודה דוגלת במציאת נקודת האיזון העדינה שתביא למיצוי מרבי של כל העקרונות ביחד ומבלי להביא לפגיעה מהותית בכל אחד מהם בנפרד.