השבת הישראלית

Thank you for rating this article.

תם קיץ חם,הגיע הסתיו,ומועצת האי כנדרש שוב התכנסה באולם המליאה לדון בתקציב החדש.ובעוד הם בודקים כל סעיף וסעיף,ובמה לחסוך השנה,קם ממקומו נציג המיעוט ובפיו בקשונת צנועה "שימו באף כמה בצלצלים,בחורי האוזניים-תרד עלים,בפה,כשלא מדברים,אפונה,בחור של הטוסיק-צנונית קטנטנה..."

אבל מה,הוא ביקש זאת כל כך יפה,ובקול עדין,מתחנן,עד שמרבית נציגי הרוב השיבו "בסדר,כן"

(סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן האי היגיון,אפרים סידון)

עיריית תל אביב הגישה בקשה למשרד התחבורה בה היא מבקשת להפעיל תחבורה ציבורית גם בשבתות,צעד לגיטימי בהתחשב בכך שרוב תושבי העיר תל אביב סובלים מהמצב הקיים בו אין תחבורה ציבורית בשבת בעיר.אבל האם מדובר רק בזה או שמה הדיון עמוק יותר? האם אי פעם התקיים דיון ציבורי בנוגע למהות השבת או שהצדדים התחמקו מדיון נוקב זה ונתנו לאחרים להכתיב עבורם איך היא תראה

רק נציג בודד צעק כמטורף,"אני לא אדחף בצלצלים אל האף!ואני לא מוכן מבחינה עקרונית לחיות כשבטוסיק שלי יש צנונית.וכל העניין הוא טיפשות וטעות" אך לשווא- התקבלה בקשת המיעוט.

(סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן האי היגיון,אפרים סידון)

השאלה שאנו כחברה צריכים לשאול לא צריכה להיות שאלה טכנית-חוקתית שעוסקת בפשרה ובויתור ובה כל אחד מהצדדים מרגיש שהוא הפסיד.השאלה צריכה להיות פילוסופית-מהותית כיצד השבת הישראלית צריכה להיראות? מה מיחד אותה,ומהי מטרתה? לא מדובר בשבת דתית,אלא דווקא בשבת ישראלית, בה כל אחד מהציבור מביא אליה מערכיו, ובאותו כור היתוך, או שמה יש לומר בית מדרש, ארצישראלי מתהווה השבת החדשה זו הישראלית ולא הדתית.

על כל אחד מהצדדים לחשוב מה הוא היה רוצה להביא מעולמו לאותה השבת,לא על מה הוא היה מוכן לוותר, מפני שזו שפה של ויתור והפחתה,אלא דווקא איזה נדבך הוא היה רוצה להוסיף אל השבת,השאלה נשאלת בשפה של בנייה.

אותו הדבר שכל צד מביא צריך להיות חשוב ועקרוני,זוהי תמצית מהות השבת שלו.

זוהי הזדמנות נדירה ויוצאת דופן לנו כציבור לפתוח את הסטטוס-קוו המיושן והארכאי ולעצב דרך חדשה.

ביהדות-גם לל"ט אבות המלאכה,אותם איסורים מגבילים שהופכים את השבת לכאורה לטרחנית, יש מטרה מרכזית בונה-ההתכנסות פנימה.כל דיני העירוב,הוצאה וטלטול מרשות לרשות מטרתם היא רק לתת ליהודי תירוץ להישאר בבית עם משפחתו ולא לברוח החוצה.כשעם ישראל יוצא בשבת לחפש מן במדבר  אלוהים מחזיר אותם במפח נפש הביתה אל חיק משפחותיהם.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן-הָעָם לִלְקֹט; וְלֹא, מָצָאוּ.

 וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: 

עַד-אָנָה, מֵאַנְתֶּם, לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי, וְתוֹרֹתָי,רְאוּ, כִּי-יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל-כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לֶחֶם יוֹמָיִם. שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. 

אלוהים בעצם אומר לבני ישראל:יש לכם הזדמנות חד פעמית להתנתק משגרת היומיום ולהתכנס אל תוך הגרעין המשפחתי,אל תחפשו תירוצים ותנסו לברוח ממנה-נצלו אותה.

וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם, בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי

למרות שלכאורה נראה שההלכה מדברת בשפה של הגבלות ואיסורים,בסב-טקסט שלה היא בעצם שפה בונה שמנסה ליצור עולם בעל ערכים וסדר עדיפויות.

בחברה של ימינו בה יום רודף יום,והשגרה שוחקת,אין הזדמנות טובה יותר מליצור שבת ציבורית כזו.לא שבת שמתאימה למשפחה שחיה בתקופת הנדודים במדבר,אלא כזו המתאימה למשפחה ישראלית מודרנית במאה ה21.כזו שאולי יוצאת לבלות בפיקניק משותף בחיק הטבע או על חוף הים,או שבכלל הולכת לשבת יחדיו בבית קפה.

אמנת גביזון-מידן הבינה שהסטטוס-קוו כבר לא טוב לחברה של ימינו.כבר לא מדובר בחברה של מגזרים בה כל אחד ספון בד' אמותיו ומנסה בכל בכוח לשמור על שלו.בחברה כזאת אכן המטרה צריכה להיות ללכת על ביצים כדי לצמצם את הפגיעה בכל אחד מהצדדים.

החברה של ימינו היא כזאת שנמצאת בעיצומו של תהליך שבירת חומות בין המגזרים,חברה המכילה מורכבות,ואת זאת הוכיח דוח גוטמן שפורסם לא ממזמן.ועל כן החשיבה המחודשת צריכה להיות פחות חרדתית,כיצד יוצרים יחדיו שבת חדשה בעלת ערכים משותפים,כזאת שתהיה בסיס המאחד אותנו כחברה.

את המורכבות העדינה הזו הם היטיבו לנסח באמנה,במספר תובנות.

ראשית כל, הם יצרו הפרדה בין פתיחת מקומות בילוי לפתיחת מקומות מסחר בשבת.את מקומות הבילוי יש להשאיר פתוחים משום שהם תורמים לצביונה של השבת,הם אחד מהנדבכים שהציבור מביא איתו אל השבת הישראלית-השבת כזמן בו המשפחה מבלה יחדיו.מקומות המסחר לעומת זאת צריכים להישאר סגורים על מנת לא לפגוע בצביון השבת כזמן של מנוחה,שמתאפשר הודות לכך שלא ניתן לברוח למחוזות אחרים הן כצרכן שלא צריך לעשות קניות ,והן כעובד שלא צריך לצאת לעבוד ושניהם יכולים לבלות את השבת בחיק משפחתם.

כמו כן גם העובדים שפועלים במקומות הבילוי צריכים להיות מועסקים במשמרות,ובכך מתאפשר להם בכל זאת חלון זמן להיות שותפים בחוויה של השבת הישראלית.

שנית,גם את התחבורה הציבורית יש להפעיל בשבת.

אחד מיסודותיה של השבת הוא העיקרון הסוציאלי-כולם שווים בפני השבת  "לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהיךָ, לַעֲשׂוֹת אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת." בשבת אין פערי מעמדות,העבד והגר זכאים לה כמו האדון.

ועל כן לא הגיוני שרק אנשים שיכולים להרשות לעצמם להחזיק ברכב פרטי יוכלו לצאת עם משפחתם בשבת,חלק מצביון השבת הוא השוויון ועל כן גם למשפחות שאינם יכולות להרשות לעצמם רכב מגיע לחוות את השבת הישראלית ולצאת יחדיו.והרי מי משתמש בתחבורה הציבורית אם לא אלא שלא מחזיקים ברכב פרטי? ועל כן יותר הגיוני להפעיל את התחבורה הציבורית בשבת ולתקן את העוול הסוציאלי הזה.בעצם שאנו עוסקים בסוגיה ספציפית זו קיים עוד ערך שמשחק לטובת התחבורה הציבורית. בשבת אלוהים עצר את עבודת הבריאה, ועל כן גם האדם עוצר בשבת מעבודתו ונח.המנוחה היא מצב של איזון בין האדם לטבע – אסור לאדם לנגוע בטבע, לשנותו בכל דרך שהיא, לא לבנות ולא להרוס דבר.השבת היא יום השלום בין האדם לטבע.זוהי ההזדמנות יום אחד בשבוע לעצור משטף החיים המודרני ולהקשיב לטבע הנאנח. ללא ספק גם ההקשבה לסביבה היא חלק מצביון השבת,ועל כן לא הגיוני לעצור את התחבורה הציבורית,ולגרום לעלייה במספר הרכבים הפרטיים,ובכך להגדיל  את זיהום האוויר ולפגוע בסביבה.

כמובן שלמרות כל האמור לעיל נדרשת זהירות גדולה לא לקחת מצביון השבת של אנשים החווים אותה אחרת,וזאת אפשר לעשות בחשיבה על הפעלת התחבורה בשעות מסוימות או במסלולים מסוימים.הרב מידן ניסח זאת כך באמנה:

"ויתור הדדי בתחום השבת, שהיה מאז ומעולם סלע מחלוקת בין הדתיים והחילוניים, עשוי להיות דווקא פתח לאיחוי מחודש של החברה הישראלית"‏‏‏‏

ואני רוצה לנסח זאת טיפה אחרת.לא ויתור הדדי,כי אם יצירה משותפת,בנייה והוספת נדבכים מצד כל הציבור יובילו להמשך התהליך הבריא של איחוי ובנייה מחדש של החברה הישראלית.

הצעד של חולדאי הוא הזדמנות יוצאת דופן לפתוח את הסטטוס קוו לדיון מחודש בשאלות יסוד שלנו כחברה,דיון בריא ובונה שאסור שיעשה באופן חד צדדי.אל לנו לפספס הזדמנות זו.

ועוד הערה על הפרק

העיתוי של חולדאי אינו סתמי.המהלך הגיע כתגובת נגד לתופעות אחרות שצפו ועלו במרחב הציבורי.כמו כן,גם העיסוק בחוק טל ממש במקביל אינו מקרי.אל לנו כחברה להיכנע לדיון המוכתב על ידי קיצוניות המזינות זו את זו.לקיצוניים משני הצדדים זוהי הזדמנות מעולה לצבור קולות עקב ריח הבחירות שהם מריחים באוויר.במפה הפוליטית אין את בעל האינטרס ליצור שפה ותרבות משותפת,אין את מי שיניף את דגל ההבנה וההידברות.אמנם אין זה אינטרס פוליטי אך זאת משום שזהו אינטרס חוצה מגזרים של כלל הציבור ואסור שההזדמנות להידברות תתמסמס לנו מבין הידיים או שתיפול לדיון רדוד ודיכוטומי שאינו מקדם אותנו כחברה.

הרשמה לעדכונים

"הארץ הזו שייכת לשניים לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם."
דוד בן גוריון, 1970 - מוקד הטלויזיה הישראלית

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי