שטרסלר מגונן על הונם של מעטים - על חשבונכם

דירוג משתמשים: 5 / 5

Star activeStar activeStar activeStar activeStar active
 

בחודשים האחרונים, אחרי כל ראיון שאני נותנת, משודרת מיד תגובת הליכוד, או תגובת אופיר אקוניס, או תגובת השד יודע מי. לתגובה אין קשר לדברי, והיא כוללת רצף של נאצות ועלבונות אישיים. באחרונה הצטרף גם בנימין נתניהו למתקפה. מבחינת האובססיביות, יש להם רק מתחרה אחד - נחמיה שטרסלר. בשנה האחרונה, בטוריו ב"הארץ" וב-TheMarker, שטרסלר הזכיר את שמי עשרות פעמים. לפעמים הקדיש מאמר שלם כדי להבהיר לקוראיו שאני אויבת העם, ולפעמים פלט את שמי בטקסט לא קשור.

זר לו נקלע לכאן וניזון משטרסלר, היה מתרשם כי זה שנים אני מכהנת כראש ממשלה, ושטרסלר הוא אופוזיציונר אמיץ למדיניותי הכלכלית, או לחלופין שעוללתי לו משהו רע באופן אישי, והוא מנצל את עיתונו (וגם את חדשות ערוץ 2, שבהן הוא משמש פרשן)
כדי להיפרע ממני.

מאחר ששני הדברים אינם נכונים, ומכיוון שבניגוד לנתניהו, שהוא יריב פוליטי, ובצדק מודאג מההתחזקות שלי, שטרסלר מחזיק בכינוי "עיתונאי" - יהיה זה סביר להפגין צניעות ולהניח כי הוא מבועת ממשהו גדול ממני, וכי אני רק סמל לחרדותיו. גם אני אשתמש אפוא בשטרסלר כסמל. הוא סמל טוב, דווקא בגלל אמונתו הפשוטה והיוקדת. בכל פעם שהמלה "שטרסלר" תוזכר כאן, אנא זכרו שזה לא אישי, אלא סימבולי.

במאמר מאוקטובר 2008 , על רקע פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה התאגידית, כשהעולם ליקק את פצעיו והיה עסוק בהפקת לקחים, שטרסלר, כמו נתניהו, היה הראשון לזהות את האשמים. תחת הכותרת "השוד הגדול ביותר בהיסטוריה" הוא בחר לתקוף רק אותי, והאשים אותי ב"שמחה לאיד, תכונה אנושית די בזויה". הוא גונן על בעלי ההון, שאותם צייר כגיבורים עזי נפש, שעוד נתפלל שיעשו לנו טובה וימשיכו להשפיע מטובם על המדינה: "אם ניקלע למיתון, עוד נתפלל שדנקנר, פישמן, לבייב או תשובה יחזרו ויבנו איזו שכונה חדשה, או ישקיעו באיזה קניון רב־קומות, או אולי יקימו מפעל לזיקוק דלק". רק מוסיקת מצעדים ברקע ופסלי בזלת של תשובה ודנקנר חסרים בטקסט הזה, שנכתב לפני ארבע שנים.

מדהים שגם כיום, עם קריסת התאגידים של בעלי ההון אחרי שורה של הימורים יהירים, מינופים פרועים, עסקות בעלי עניין תוך יריקה בפניו של הציבור, חליבת דיווידנדים שרוקנה את החברות, שכר חזירי למנכ"לים ופיטורי עובדים, תמלוגים מגוחכים על אוצרות הטבע של מדינה, תספורות נמרצות למחזיקי האג"ח - כל התופעות שאני נאבקת בהן - הסגידה של שטרסלר לאהוביו בעינה עומדת.

במאמר מלפני כשבועיים הוא שב ומגונן דווקא על נוחי דנקנר. על דרייפוס הפרטי שלו. לפי שטרסלר, ביום כיפור עם ישראל היה צריך בכלל לבקש מחילה מהטייקונים. ככל שמתחזקת אצלו ההגנה על קומץ שליטי ההון, כך גוברת התנפלותו על כל מי שאינו כזה, התנפלות שמוסווית מאחורי המשפט הפופוליסטי עד כאב - "אז שלא יעבדו עליכם!".

אז כדאי שלא יעבדו עליכם: שטרסלר מגונן על הונם של מעטים, על חשבונכם. בין אם אתם רופא, בעל עסק, פועל טקסטיל, היי־טקיסט או מאבטח - שטרסלר עובד באופן פעיל נגדכם. כשהוא קורא להלום בשירות הציבורי, לקצץ בו ו"להיפטר משומנים", ומתעלם מכך שההוצאה הממשלתית האזרחית לנפש אצלנו היא במקום הלפני אחרון מבין מדינות OECD , הוא מתכוון לכך שעובדים סוציאליים, מורים, מתכנתים ואחיות יוצאו למיקור חוץ ויועסקו כעובדי קבלן. וגם ששירותי הבריאות והחינוך שאתם מקבלים יידרדרו, כך שתהיו מוכרחים לשלם מכיסכם המתרוקן בעבור חינוך ובריאות שמגיעים לכם בחינם.

כששטרסלר מטיף לשוק חופשי בכל מחיר ולהסרת הפיקוח מעל מוצרים, הוא מפקיר אתכם לעליות מחירים מטורפות. עיינו בדו"ח מבקר המדינה האחרון, זה שמצא שלא ההגנה על עובדי תנובה ועל החקלאים הקפיצה את מחירי הקוטג', אלא הסרת הפיקוח היא שהביאה את חבריו בעלי ההון של שטרסלר ושלוחיהם, כמו מנכ"ל אייפקס זהבית כהן, לעשות עליכם סיבוב. הנתונים מראים שכשהתשומות עולות המחיר אמנם עולה, אבל כשהתשומות יורדות, המחיר גם כן עולה. בגלל חזירות, לא בגלל שהעובדים משתכרים
שכר הוגן.

כשהוא שר שירי תהילה לטייקונים, הוא מטיף לכך שמאות אלפי בעלי עסקים קטנים ובינוניים ימשיכו לחרחר תחת מחנק אשראי, ושאליליו ימשיכו ליהנות מאשראי בנקאי וחוץ בנקאי בלתי מוגבל, שמאפשר להם להמר בכספי ציבור. כשהוא קורא לכם קנאים, הוא רוצה שתשתקו ותגידו תודה (וסליחה) כשהטייקונים מגלחים את חסכונותיכם בתספורות, כפי שעושים תשובה, מימן ובן־דב, ובקרוב גם אחרים.

הפשע החמור ביותר שבו שטרסלר מאשים אותי, ושאותו הטיח בי באופן מסולף בשניות שנותרו בסוף הראיון ב"אולפן שישי", הוא הגנה על פרנסתם של עובדים. בכוונה הוא מכנה אותם "הוועדים השמנים", ולא רואה בני אדם: פועל שכר מינימום ליד פס הייצור של תנובה, רפתן שקם לעמלו באמצע הלילה, פועל ליד תנור המלט שחומו אלף מעלות, קופאית מעונה ממזרח ירושלים שהראיס מטיל אותה בפתח ההאנגר של רמי לוי אביר העוף בשקל, ושלדידה אפילו שכר מינימום הוא חלום. ועל מי מגן שטרסלר? על רמי לוי, שמשך לו ולאשתו דיווידנד ושכר במיליוני שקלים, אבל סירב לחתום עם ההסתדרות על הסכם שהיה מעלה את שכר הקופאית בשקל וחצי. לקופאית אין בכלל ועד, אבל
מה חשובות העובדות.

איזה חזון הגישה הזאת מותירה לנו? חזון שבו אין מדינה, אין ממשלה, אין רגולטור, אין מוסר, אין חוק וסדר, אין בריאות ציבורית, אין עבודה מאורגנת, אין דמוקרטיה, אין שכר מינימום, ובו עשר משפחות שולטות על חיינו. ובכן, בחזון שלי יש מדינה. ויש לה תפקיד
מוסרי, מנהיגותי, רגולטורי. במדינה שבה אני רוצה לחיות ולהנהיג יש תעשיית אמת פורחת ומתוגמלת, וההון הממונף בתרגילים נכלוליים מבוקר בקפידה. במדינה כזאת יש שוק חופשי משגשג, ויש ממשלה שלוקחת אחריות על בריאות, חינוך, ביטחון, משפט צדק. זו מדינה שנלחמים בה על זכותו של אדם להתפרנס. מדינה שמטפחים בה עסקים קטנים ובינוניים ולא נותנים להם להינמק. מדינה שבה הציבור נהנה מפירות אוצרות הטבע שלו, ולא מסתפק תמלוגים עלובים של 3% . הבחירה היא בין כלכלה הוגנת וחברה צודקת לבין הג'ונגל הדרוויניסטי ששטרסלר נלחם לשמר.

-------------------------------------------------------------

הטור המלא, התפרסם במקור באתר דה-מרקר.

הרשמה לעדכונים

"ממשלה ... יכולה להדפיס כסף או ללוותו מהציבור ... החוב הענק שיוטל על הדורות הבאים הוא אגדה. הגדלת גרעון הממשלה במצב של מיתון היא לצורך צמיחה שמשרתת את הדורות הבאים במקום להותיר להם משק בלתי מפותח."
ד"ר אסתר אלכסנדר

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2013 שלום עכשיו

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית