פריימריז 2012: תקווה או דעיכה?

דירוג משתמשים: 3 / 5

Star activeStar activeStar activeStar inactiveStar inactive
 

בחודש דצמבר יקראו כ-70,000 חברי המפלגה לבחור את רשימת חברי הכנסת. אלו יהיו הבחירות הפנימיות החשובות ביותר מזה שני עשורים. הן יקבעו האם המפלגה, אשר הגיעה בקדנציה הנוכחית לשפל חסר תקדים בקרב הציבור הרחב בגלל הרכב הסיעה והפלגנות הפוליטית שאפיינה אותה, תפתח סוף סוף עמוד שדרה או תיפול שוב בידי רכש זר להוויה הפוליטית המפלגתית. האם המפלגה תצמיח את מנהיגות ההווה והעתיד מקרב פעיליה המוכשרים או שוב תתנתק מהם? מעל הכול האם המפלגה יכולה באמת להציב חזון אמיתי, ערכי, חברתי, אידיאולוגי שילכד את שורותיה ויציב אלטרנטיבה לממשלה הגרועה בתולדות המדינה או שתדרדר שוב ותהיה מפלגת נישה נעלמת.

מהמפלגה פרשו שני גנרלים, נציגי שלושה מגזרים (קיבוצים, מושבים ודרוזים) וחברת כנסת אחת שמרבית חייה הבוגרים חיה בחו"ל. כוחם האלקטוראלי בקרב הציבור הרחב שאף לאפס. עבור אהוד ברק המפלגה היתה נכס רק כאשר רצה להיבחר. לאחר מכן הוא ראה בה נטל ותו לא. שלושת המגזרים תרמו ביחד פחות ממנדט אחד. היחיד שפרישתו ציערה אותי היה מתן וילנאי. אולם מעבודה עימו לאורך זמן לימדה אותי כי גם עבורו הפוליטיקה המעשית-המפלגתית היתה זניחה ביותר. המשותף למרבית הפורשים היה העדר רצון אמיתי לקדם את המפלגה וערכיה ולהרחיב את ציבור בוחריה. הם האמינו כי רק הממלכתיות חשובה. בכך הם חטאו חטא אמיתי לדמוקרטיה המפלגתית. בלעדי מפלגות לא תיתכן דמוקרטיה אמיתית. שילוב העשייה המפלגתית עם הפרלמנטרית וזו של המדינה היא הנוסחה של החיים הפוליטיים האמיתיים.

בפרמייריז הקרובים אנחנו צריכים להפנים את הלקחים האלה אם ברצוננו לחיות. אנו חייבים לטפח מנהיגות שטח מוכשרת ואמיתית. כך למשל בחירתו של חיליק בר למזכ"ל המפלגה היתה הצעד הנכון הראשון. הוא צמח במפלגה ומילא שורה של תפקידים לפני שנבחר. חיליק משלב פעילות מפלגתית ענפה רבת שנים, חבר מועצת ירושלים, היה יועץ שר וב-2013 יהיה חבר כנסת. לזכותו נזקפים החייאת פעילות הועידה, פריימריז מוצלחים ובחירות חלקות לועידה העכשווית. לצידו של חיליק אנו צריכים עוד לפחות 14 חברי כנסת חדשים דומים לו בפעילותם המפלגתית. הם יהוו את עמוד השדרה של שלי, עמיר, בוזי, איתן, פואד ור'אלב, הנהגה הנוכחית הוותיקה. הם ככול הנראה יהיו גם שרים אם נכנס לקואליציה הבאה. אבל בלי חברי הכנסת החדשים, שחייבים לבוא מקרב פעילי השטח הבולטים, אשר יודעים מהי פעילות פוליטית מפלגתית ברמת הישוב והמחוז, אשר מחוברים לקהלים השונים של המפלגה ויודעים לדבר איתם, לייצגם ולפעול גם עבור המפלגה לאורך כול הקדנציה בכנסת, להנהגה הוותיקה לא תהיה תקומה אמיתית. לאחר שזו תפרוש חברי הכנסת החדשים, אלו שיוכיחו את עצמם, ייטלו עליהם את ההנהגה ויחדשו את פניה של המפלגה הותיקה והשסועה שלנו.

אפשר גם ללמוד מהליכוד היודע להצמיח מתוכו מנהיגים כדוגמת משה כחלון, גלעד ארדן, גדעון סער, אופיר אקוניס, ציפי חוטובלי ואחרים. הם הפנים הציבוריות של הליכוד וזוכים להערכה רבה פוליטית ופרלמנטרית. לעומתם בוגי יעלון ויוסי פלד, רכש זר, לא הגישו ולו הצעת חוק אחת והמשקל הציבורי שלהם נמוך ביותר למרות עברם הצבאי המפואר. הקולות לליכוד יגיעו מעשייתם של הראשונים ולא האחרונים.

אבל אם נתפתה שוב לרכש זר, שנראה טוב לרגע בתקשורת אבל משקלם האלקטוראלי אפסי, לא למדנו מאומה. האם נביא שוב "מנהיגים פוליטיים" מטעם עצמם דוגמת ברק ועמי איילון? או דניאל בן סימון? או אפילו אבישי ברוומן? הם ללא ספק אנשים משכמם ומעלה בזירות שאינן פוליטיות. אולם מפלגת העבודה היא מפלגה פוליטית ולא משהו אחר. לכן התשובה חייבת להיות לא!! יש מספיק  מוכשרות ומוכשרים במפלגה המסוגלים להשיב מצביעים רבים שנטשו אותנו מקרב הציבור איתו הם במגע מתמיד. פעילים אלו הוכיחו כי הם יודעים לשלב בין העשייה הפוליטית הפנימית לבן העשייה הציבורית ולכן משקלם הסגולי הוא עצום. בהם נבחר ואיתם נעבוד לאחר שיהיו חברי כנסת. הם יפשילו שרוולים ויקדמו הצעות חוק, הם ישיבו את האימון במפלגת העבודה שנשחק עם השנים.

בהם נבחר!!

----------------------------------------------------

ד"ר שאול ינאי, מתמודד לרשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-19


הרשמה לעדכונים

"עם לא יזכה לחירות אם לא יבטיח חרות שכניו."
קארל מרקס

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2013 שלום עכשיו

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית