תודה על האמון והתמיכה. "ערסים" המשמעויות, ההתנצלות, והדיון האתני המוכחש

דירוג משתמשים: 5 / 5

Star activeStar activeStar activeStar activeStar active
 

מי שלא מתעניין בפוליטיקה שידלג על שתי הפסקאות הבאות ויעבור הלאה. קודם כל תודה מיוחדת ל 1800 צירי הועידה שלנו, שאישרו אתמול בערב ברוב עצום את ההצעות להשלמת התהליך הדמוקרטי במפלגת העבודה.

מפלגת העבודהזה היה מחמם לב לראות את הידיים שלכם מורמות בהמוניהן למרות ההתנגדויות הקולניות העזות. בעיקר זה היה חשוב לי, משום שאתם לא מצביעים אוטומטיים. לא פוחדים מאף אחד, לא מצייתים למישהו (או מישהי) באופן עיוור, משרתים רק מטרה וערכים, וגם דואגים לקרוא וללמוד את סעיפי הסעיפים, שואלים, מבררים, מבקרים כשצריך, חכמים.

אני לומדת מכם כל הזמן, מודה לכם על האמון, לא מקבלת את האמון הזה כמובן מאליו, ורואה את עצמי מחוייבת להיות ראויה לו.

את התמונה צילמה הבלוגרית הפוליטית טל שניידר (בעלת ׳הפלוג׳, בלוג פוליטי מאוד מעניין ושונה) שגם  דיווחה מן הועידה.

ליברמן, לפיד, המפלגות החרדיות – ואנחנו.  פוליטיקה היא לא מטרה בפני עצמה אלא כלי למימוש השקפת עולם.

אבל הכלי הזה צריך להיות נקי וראוי ובעיקר דמוקרטי.

בשנה האחרונה מפלגת העבודה היא המפלגה הכי דמוקרטית במדינה, ולדמוקרטיה הפנימית יש חשיבות עצומה בעיני. במיוחד כשאנחנו עדים למפלגות שיש בהן שליט יחיד – מליברמן ועד לפיד ועבור במפלגות החרדיות. דמוקרטיה היא מורכבת ולפעמים גם כואבת. יש מנצחים, יש מפסידים, יש עימותים.

אבל  אף אחד עוד לא המציא שיטה ראויה וטובה יותר.

לכן, בהצבעות אתמול, עם כמה שזה נשמע מוזר, בקשנו מכם להצביע בעד החלטות  שדווקא מחלישות את הכוח שלי כיו"ר ואת כוחו של המזכ"ל חיליק בר. אנחנו עושים ההיפך ממה שעושות כל המפלגות האחרות.

בקשנו מכם לאשר ביטול של הכוח שלי ל"צרופים", מנגנון שליטה שבו, בשיטה הישנה, מינו היו"רים את מי שבא להם בלי בחירות דמוקרטיות.

בקשנו מכם לאשר ויתור על הכוח שלנו לקבוע בשרירותיות מי יתמודד בבחירות המקומיות והעברנו את הכוח הזה, בתמיכה שלכם, לידי קבוצת אנשים משובחת בלתי תלויה.

בקשנו מכם לאפשר לועידה להתכנס על פי רצון חבריה יותר בקלות מבעבר (פעם היו דרושות חתימות של 51% מחברי הועידה כדי לכנס אותה, הורדנו את המספר לשליש).

בקשנו מכם להמשיך את התהליך החיוני הזה, שבו כל מי שקובע ומחליט יבחר על ידיכם, ולא ימונה על פי איזו החלטה שרירותית שלי.

למה? כי אני מאמינה שמנהיגות לא נרכשת בשליטה במנגנון.  אם יש מחזה שאני לא יכולה לשאת זה חנופה וצייתנות למי שבידיו הכוח. אין דרך אחרת להנהיג אלא מתוקף מוסרי, מתמיכה אמיתית ולא עיוורת, מהזדהות אמיתית, עם דרך. אני מבקשת את התמיכה שלכם  מתוך בחירה.

"ערסים". הסתייגתי עמוקות והתנצלתי בזמן אמת, על בימת הועידה, על הביטוי "ערסים" שדני זמיר השתמש בו בנאומו כלפי מי שהפריעו לו. יש בשפה העברית די והותר מלות גנאי חריפות שאין להן הקשרים עם מטען כבד של שיוך אתני. ערסים היא כן מלה כזאת. שפה כזאת, על כל משמעויותיה העמוקות, הסוציולוגיות, החלוקתיות, הנפשיות ההיסטוריות – לא עוברת ליידי אף פעם בשקט. תמיד גיניתי את הדברים, גם כשנאמרו בפי חברי. מה"אספסוף" של תיקי דיין בכינוס תמיכה באהוד ברק כשהיה בשיא עצמתו והפופולאריות שלו, דרך בוז'י הרצוג שצוטט במסמכי וויקיליקס מדבר על ה"מרוקאיות" של עמיר פרץ , עבור בדני סימון ודבריו הגזעניים על העולים מחבר העמים. דני זמיר, ראש המכללה הקדם צבאית ע"ש רבין, ויו"ר המכינות הקדם הצבאיות, הוא איש חינוך מסור, אידיאליסט ויוצא דופן. פעיל ותיק במפלגת העבודה מאז 1992, למעט פעם אחת, כשפעל למען "עם אחד" בראשות עמיר פרץ. אני אוהבת ומעריכה אותו, ויודעת שבאומץ לב הוא יקח על עצמו באומץ לב, בשדה החינוכי,  את הדיון הכי מוכחש ומודחק בחברה הישראלית – הדיון האתני הפנימי.

------------------------------------------

מתוך העדכון בדואר-אלקטרוני, שהופץ לרשימת הבלוג של שלי יחימוביץ'.

הרשמה לעדכונים

"ביטחוננו תלוי בשלום בין יהודים לערבים בארץ ישראל ובינינו לבין מדינות ערב ... ולשם כך מוצדק לשלם מחיר כבד."
ברל כצנלסון, 1938

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

 יצחק רבין - 12 שנה לרצח

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית