שלי יחימוביץ' בבקשת סליחה

הי זאת שלי, מלה על יום הכיפורים היפה בתרבות החילונית, וגם בקשת סליחה שלי.

בלי לשים לב, התפתחה בישראל תרבות חילונית קהילתית יפהפיה סביב יום הכיפורים.

עלי ועל הרבה מהחברים שלי זה היום האהוב בשנה.

האוויר נקי וצלול בלי פיח ואדי דלק המכוניות, רעשי היומיום מפנים את מקומם לשקט בלתי נתפס, ציוץ הציפורים נשמע פתאום, והדיבור נעשה רך יותר ורם פחות.

לרבים מהחילונים זה היום היחיד בשנה שהם מבקרים בבית הכנסת. רבים אחרים סתם מטיילים ברגל עם משפחה וחברים, רוכבים על אופניים, באים לבקר זה את זה בלי להודיע מראש, מוציאים אל הרחוב כיסאות ומשוחחים עם השכנים.

זה היום שבו הילדים הגדולים מרשים לאח או לאחות הקטנה להזדנב אחריהם באופניים או ברגל ולהצטרף לחבורה. זה היום שבו בבתים קולטים בשמחה גדודי ילדים ונוער שמתפרצים הביתה אדומי פנים אחרי רכיבה חופשית בכבישים על אופניהם, חובשים ברך משופשפת לילד שלא מכירים.

השקט החיצוני הנדיר והנורמה הלאומית העמוקה המשחררת את כולנו מעבודה ומקניות - מייצרים גם שקט פנימי ומנוחה אמיתית, ומאפשרים, בדרכם חשבון נפש אישי.

אני גם רוצה לבקש כאן סליחה ממי שפגעתי בו או בה בכל דרך שהיא.

ממי שלא קבלו ממני את תשומת הלב שמגיעה להם, ממי שהעלבתי שלא במתכוון, ומאלה שלא עלה בידי לעזור להם.

בכל ימות השנה אני מנסה לתקן ונאבקת בעוולות גדולות וקטנות. לחולל שנוי שיהפוך את חיינו כאן לראויים, הוגנים וצודקים יותר.

אבל יום הכיפורים הוא היום שבו אני מבקשת סליחה על פגיעה שהיא בין אדם לחברו, פגיעה שאני בעצמי פגעתי, ולא אחרים.

ביום שבו אנחנו מצווים פשוט לשאת באשמה אם אשמנו, ולא לקרוא לזה "רגשי אשם", לבקש סליחה ולא סתם "להתנצל"-

אני מבקשת סליחה, ומקווה שתסלחו לי.

---------------------------------------

פורסם בבלוג של יושבת ראש מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

"דמוקרטיה זה לפעמים כואב, אבל עד היום לא נמצאה שום שיטה טובה יותר."
שלי יחימוביץ׳, ועידת העבודה, 4.4.2013

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית מהווה את כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - סניף מודיעין לא שוכח 2010

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית