והנה גם אריק עזב אותנו

Thank you for rating this article.


אריק אריק אריק שלי ושלך ושלכם ושלכן אריק שלנו, של כולנו, 

איך עזבתנו כך, פתאום. לא היה אכפת לנו שלא הופעת, שלא באת למשחקים של הפועל, שנחבאת אל הכלים.

רק רצינו לשמור אותך אצלנו, בפינה החמה של הלב, איפה שיש רק טוב ורק יושר. איפה שישנה התרבות שגדלנו עליה, שגדלתי עליה - מזוקקת, מלאה בחמלה, בשמחה, בעצבות מתקתקה ובהמון כוונות טובות.

איך זה נלקחת מאיתנו אריק - איך ניסע לאט, איך ניקח פסק זמן, איך נשתה שוקו?? מי כבר תהיה אגדת דשא, ולמי עוד תהיה בלורית ושיער כה יפה עם קול כה ענוג ואישיות כה מקסימה כמו שהייתה לך...

הנה הלכת, בטח תפגוש שם את עלי מוהר ז"ל ואנו נשארים לנו מתבוססים בדמנו עם אייקוני תרבות לכאורה שמרחקם מתרבות הוא כמרחק הנזיר מביתו של האסקימואי. 

ענקים נקטפים ואזובי קיר צומחים כגידולי פרא. מי יכול לספר בכלל כמה אריק היה לנו בחיים - היית האיינשטיין של התרבות ועתה נותרנו לבד.

ומחר הבוקר יבוא ואנחנו נגיד תודה ונמחה דמעה או יותר או הרבה יותר, כי כך לפתע נלקחת לנו והחסר הוא כה חסר וכה גדול עד שאיש לא ינסה אפילו לא לרגע קט להשלימו. 

וכך נחיה. חיים עם חסר אדום וגדול כאשר שיר ה"אמרו לו" יהיה שיר התרבות הנצחי, שתמיד יזכיר אותך ויגרום לכולם, לפחות לי, להזיל צבר דמעות הבאות מעיניים אדומות, הצבע אותו כה אהבת.

יהי זכרך ברוך. ד"ש חמה לעלי - שניכם חסרים פה. מאוד.

"אבל העיקר הוא העם. תחיית העם קודמת לגאולת הארץ. אנחנו מעמידים את הכל על העם."
א.ד. גורדון, עם אדם

מאז 2004

כבר מעל 17 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין - לא נשכח

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי