הקשר בין ספינת בת גלים, מלחמת העולם הראשונה והמשט לעזה

Star inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactive
 

ישראל נכשלה כשלון חרוץ בטיפול שלה בבעיית המשט לעזה, מאחר ומקבלי ההחלטות לא למדו מלקחי ההיסטוריה, ולכן לא העריכו נכון את התגובה הבינלאומית החריפה, שתבוא על כל שימוש בכוח בפינוי המשט. שורשיו של החוק הבינלאומי הימי מגיעים עוד מהמאה ה-13 לפני הספירה, ולכן ההתנהלות בים הוא אחד מהמקומות שבהם המשפט הבינלאומי הוא הכי משמעותי ובעל השפעה. ההיסטוריה העולמית הוכיחה, שמעשים תוקפניים בים תמיד גררו תגובה בינלאומית הרבה יותר קשה ומאוחדת, מכל מעשה שנעשה על היבשה. התקפות בים על ספינות נחשבו תמיד להפרת ריבונות, והקהילה הבינלאומית תמיד ראתה בהתקפות אלה עילה למלחמה. מקבלי ההחלטות היו צריכים להיות מודעים לרגישות הקהילה הבינלאומית להתקפות בים, ולכן לנהוג בכפל זהירות כאשר הם מתמודדים עם סיטואציה בים והם למרבה הצער כשלו בכך.

באירופה מתקפות בים תמיד נחשבו לאקט מלחמה בעיקר בתקופות, שבהם ספינות היו כלי הנשק המוביל שחרץ תוצאות של מלחמה, והיה לכן מקור לגאווה וריבונות של מדינות. האימפריה האנגלית שהייתה בעלת הצי הימי המפואר במאה ה-18 וה-19 נחשבת לדוגמה הקלאסית ביותר במשפט הבינלאומי, ובמידה רבה היא עיצבה את המשפט הבינלאומי הימי המודרני. בריטניה תמיד ראתה במתקפה על ספינות בים אקט של מלחמה ועדות לכך ניתן למצוא כבר בשנת 1777, כאשר התקפה של ספינה בריטית אל ידי מורדים מהמושבות האמריקאיות, גרמו לבריטניה להכריז מלחמה על המושבות, ובעצם פתחה את מלחמת העצמאות האמריקאית. ההיסטוריה של ארה"ב גם היא מוכיחה שמעשי תוקפנות בים נחשבים לעילה למלחמה, כאשר במלחמת העולם הראשונה מדינה זו נמנעה בכל מחיר מכניסה למלחמה, ורק התוקפנות של צוללות גרמניות כנגד ספינות אמריקאיות, גררה את ארה"ב להכרזת מלחמה כנגד גרמניה.

ההיסטוריה הקצרה של ישראל גם היא יכולה ללמד אותנו שישנה חשיבות גדולה להתנהלות בים, וכי אקט לא זהיר של מתקפה בים בהחלט נחשב בישראל ובקהילה הבינלאומית לעילה למלחמה. המעצר של ספינת "בת גלים" ששלחה ישראל בשנת 1954 לעבור במצרי טיראן שהיו בשליטה מצרית, והתגובה המצרית שכללה מעצר של האונייה, והפעלת אלימות כנגד האזרחים שהיו על האוניה, גרמו להד בינלאומי כנגד מצריים ואף היו חלק מהסיבה, שבגללה הוקמה קואליציה בינלאומית בין ישראל בריטניה וצרפת, כנגד מצריים במלחמת סיני. ספינת "בת גלים" נחשבה לכישלון ברמה המבצעית, אבל מבחינה בינלאומית היא השיגה את היעד שלה- לחץ בינלאומי על מצריים ולבסוף, אף פעולה צבאית בינלאומית כנגדה.

חוסר הזהירות של ישראל בפעולה שלה כנגד המשט בעזה, הוביל אותנו לצד השני של המתרס כאשר במקום לקבל תמיכה בינלאומית, כמו זו שקיבלנו במלחמת סיני, אנחנו מתוארים בעולם כתוקפנים ואלימים. ישראל הוקמה ושרדה בזכות התמיכה של ידידות שלה באירופה, ובמיוחד בזכות התמיכה של הידידה הקרובה שלה ארה"ב, ולכן מעשים כאלה שאינם לוקחים בחשבון את הפגיעה העמוקה בתרבות האמריקאית ובתרבות האירופאית, ופוגעים גם בערכי הקהילה הבינלאומית כולה, מסכנים את קיומינו ועלולים להאיץ את אובדן הלגיטימיות של המדינה היהודית. עדותו של מאיר דגן בכנסת אתמול מעידה על מגמה זו, כאשר הוא טען "שישראל הופכת יותר ויותר בעיני ארה"ב למעמסה עליה". 

 רגישות של המנהיגות הישראלית יכלה למנוע את כל ההשפלה, שעוברת כיום ישראל בזירה הבינלאומית, ומדובר בבורות שהובילה את ההנהגה לפעול באופן שבו פעלה. בורות בנוגע להיסטוריה הבינלאומית, בורות בנוגע למציאות הבינלאומית הגלובלית, וגרוע מכך בורות בנוגע למצב הבינלאומי הקשה בו נמצאת ישראל, הם שהובילו לכישלון של מנהיגינו. ישראל יכלה והייתה צריכה לסיים את המשט הזה עם היד על העליונה, וניתן היה לעשות זאת גם במציאות הבינלאומית הקשה שבה נמצאת ישראל. עם המנהיגות הייתה משקיעה קצת יותר מחשבה לפני הפעולה, ברור שהיא הייתה בוחרת להשתמש ביותר כלים העומדים לראשותה ברמה הדיפלומטית, במקום מיד להקפיץ את הצבא ולצאת למלחמה.

 סוף מעשה במחשבה תחילה.  

הרשמה לעדכונים

"צריך להיות אדם שכל הזמן פועל למשהו ואני אומר אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת ואתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך."
שמעון פרס, ראיון ב-YNET יולי 2005

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין 2016 - תזכור

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי