להציל את המפלגה מעצמה

Thank you for rating this article.

בגיל 12 עמדתי בצומת הכניסה לעיר באר שבע וחילקתי פרחים למצביעים פוטנציאלים של אהוד ברק. הרגשתי שהשלום תלוי בי ובכמות הפרחים שאחלק, ולמדתי להכיר מקרוב את טעמה המר (והמעושן) של יריקה לפנים מהפה של נהג משאית. אח"כ הבנתי שהשלום מתעכב מאחורי טורבינה של חברת החשמל, ואז כבר הבנתי שהמיתוס של אהוד ברק לא עומד להסתיים כמו בספר של בן כספית. מאז ועד היום אני משתדל שלא להתערבב, יותר מדי, בעניינים של מפלגת העבודה.

גם לאחר כל כך הרבה שנים, משום מה, עדיין אכפת לי. אין לי שמץ של מושג מדוע, אך גם אין לי צל של ספק שאכפת. וכיוון שעדיין אכפת לי, כך גם קשה לי שלא להתעצב נוכח פרויקט ההתאבדות המפלגתי שלקח על עצמו יצחק בוז'י הרצוג. וכיוון שהמפלגה יקרה לליבי, כך גם קשה לי שלא להתבייש, כאשר הוא מחליט לדבר בגלי צה"ל על הסכסוכים הפנימיים בין "מלכת הפייסבוק" ו"כלב הולך על ארבע". יעני חסרו לנו צרות עם משמעות בחיים.

בצער אני כותב מילים קשות על אדם הגון כהרצוג, אך קשה לי שלא לכעוס שמישהו דוחף אותי בכוח למרכז. כואב לי שהנציג שלי בכנסת דורך לי על העקרונות (של מחנה השלום) ומביך אותי שהוא משום מה מתפאר במקום שני בבחירות, ועשרים וארבעה מנדטים של מצביעי "רק לא ביבי". אין לי ספק שהוא היה יכול להיות ראש ממשלה מצוין, בקנדה, אבל בישראל הוא מטיל צל כבד על כל השמאל הישראלי, כל עוד הוא מכהן בתפקיד היו"ר.

ואם כבר לומר את האמת אז הדימוי הפוליטי של הרצוג הפך לדימוי של מפלגת העבודה כולה. לעיתים היא המחנה הציוני של הרצוג, ולפעמים היא מפלגת העבודה של בוז'י. לעיתים היא מחליטה לנסח יוזמה מדינית, ולפעמים מתחשק לה לצעוק שאין על מה ועם מי לדבר. לפרקים היא מחליטה לנהל משא ומתן על כניסה לקואליציה, ולמחרת היא מבינה שאולי זה לא היה רעיון כל כך מוצלח.

בשביל שהמילה "שמאלן" תפסיק להיות מילה נרדפת לפחדנות ורפיסות, היא חייבת להציע אלטרנטיבה לשלטון, ולהפסיק לאמץ לעצמה זהות ועקרונות על בסיס עולם הדימויים המשעמם של המרכז. בשביל שהמילה "שמאלן" תפסיק להיות קללה בפיהם של ילדים היא חייבת לייצג אומץ לב, מהפכנות, תפיסת עולם ברורה ובעיקר סיכוי לעתיד טוב יותר מההווה שמספק לנו ביבי. הצעד הראשון יהיה להוריד את החליפות, להתחבר לעם ולהפסיק לשכנע את המשוכנעים.

נבו אביטבול, קיבוץ בארי

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

"איזה קורבן מקריבים בהליכה להצביע? מי שלא מצביע הוא חסר אחריות. כל אלה ידעו אחר כך להצביע על חסרונות, הם שוכחים שזה תלוי בכל אחד מאיתנו"
ישראל חופש, הארץ 2008

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי