על מפלגת העבודה לשבת באופוזיציה בכנסת הבאה
הסקרים האחרונים מלמדים כי גודלו של גוש המרכז-שמאל יכול לחסום ממשלת ימין שתהיה דומה בהרכבה לממשלה הנוכחית ,אבל לא יספיק כדי להקים ממשלת מרכז-שמאל של כחול לבן- עבודה-מרצ. זאת מכיוון שרע"מ-בל"ד שבלעדיה אין גוש חוסם לא תתמוך באף ממשלה.
במידה וגוש הימין לא יוכל להרכיב את הממשלה, תקום כאן ממשלת אחדות של כחול לבן והליכוד עם רוטציה בראשות הממשלה בין גנץ לבין יו"ר הליכוד שיבוא אחרי נתניהו. ממשלה כזו אמנם תעצור את ההתקפות על הדמוקרטיה ועל שומרי הסף ותמנע את סיפוח השטחים, אך לא תקדם את התהליך המדיני עם הפלסטינים ותמשיך את הקיפאון המדיני בו נקטו ממשלות נתניהו בעשור האחרון. בנוסף לא בטוח שממשלה כזו תוכל לשנות את המדיניות הכלכלית חברתית.
הבלאגן בכחול לבן יגרום לכך שמי שיקבע את המדיניות של הממשלה בפועל יהיה הליכוד.
במצב כזה אין למפלגת העבודה מה לחפש בממשלה כזו ולכן עליה לשבת באופוזיציה יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו.
כחול לבן תתגלה אחרי הבחירות בהרכב הבלתי אפשרי שלה בין אם תהיה בממשלה ובין אם תהיה באופוזיציה. ישיבת מפלגת העבודה באופוזיציה תאפשר לה להתחזק חזרה על חשבון כחול לבן מה שימצב אותה כחלופה שלטונית ראויה לקראת הבחירות לכנסת ה22. ואם המפלגה תשכיל בנוסף לגייס כמות קולות משמעותית מתושבי הפריפריה, מהרוסים, ומהערבים יש לה בהחלט סיכוי להרכיב ממשלת מרכז-שמאל לאחר הבחירות לכנסת ה22.
