לדרוש מגבאי להניח את המפתחות ועמיר פרץ כיושב-ראש

Thank you for rating this article.

עוז לתמורה לפני פורענות אחרונה ...

yossi yonahכל שנותר הוא לדרוש מגבאי, לאור כישלונה המהדהד של מפלגת העבודה תחת הנהגתו, זה ל״הניח את המפתחות״ ולאפשר את תחילתו של תהליך ממושך של שיקום מפלגת העבודה ... נכון יהיה שהן יו"ר המפלגה הבא והן רשימת המפלגה לבחירות הקרובות יבחרו על ידי חברות וחברי הוועידה ... סבור שיש לבחור בעמיר פרץ לתפקיד זה.

נתחיל מהסוף. לחברים ולחברות התוהים ביחס להמשך דרכי הפוליטית לנוכח ההתפתחויות האחרונות, אין בכוונתי להציג את מועמדותי לרשימת חברי מפלגת העבודה לכנסת בבחירות הבאות.

ועתה להתחלה. ארבעה חודשים לפני מועד קיומן של הבחירות האחרונות לכנסת (מעריב, 15.12.2018) הצהרתי כי ״גבאי מוביל אותנו לתהום!״ אני לא נביא ולא בן של נביא. רובם של חבריי, חברי הכנסת מסיעת המחנה הציוני, ידעו זאת היטב כמוני; ידעו כי מדובר בפלופ חסר ממדים בתולדותיה של המפלגה המפוארת הזאת; הם ידעו כי מדובר בפדיחה ענקית!

אמרתי את הדברים מתוך רצון לגרום לחבריי להתעשת וליזום מהלך נועז והכרחי – לתבוע מאבי גבאי לפרוש מתפקידו כיו"ר המפלגה ולאפשר למנהיג או מנהיגה אחרים להוביל אותה לבחירות.

אבל זה לא קרה. היה זה קול קורא במדבר. דומה כי האיום של גבאי על מקצת חברי וחברות הסיעה שהוא יפרע מהם בפריימריז לרשימת מועמדיה של מפלגת העבודה לכנסת, ריפתה את ידם. עם מאמץ מחשבתי לא רב הם יכלו לדעת שתחת הנהגתו הם בכל מקרה יאבדו את מקומם בכנסת. ואכן כך קרה!

לכאורה שילמתי מחיר אישי על קריאת התיגר נגד גבאי; הוא שיסה בי את נאמניו. אבל כפי שלימדו תוצאות הבחירות, גם אילו לא אמרתי דבר הייתי מוצא את עצמי, יחד עם טובים אחרים, מחוץ לכותלי הכנסת. עם זאת, העניין האישי מתגמד לנוכח הכישלון הקולוסלי של מפלגת העבודה בבחירות האחרונות תחת הנהגתו הכושלת של אבי גבאי.

לא פעם הבעתי את צערי שפעלתי נמרצות כי להבטיח את בחירתו של אבי גבאי לראשות המפלגה. האמנתי שיש ביכולתו לחדש את ימיה של מפלגת העבודה ככוח מוביל בחיינו הציבוריים. הייתה זאת טעות איומה. בדיעבד התחוור כי לא די בכך שגבאי נעדר הבנה בסיסית של החיים הפוליטיים וחסר כישורים הדרושים להנהיג מפלגה פוליטית, אלא שהוא גם חזר בו, במהלך כהונתו הקצרה כיו"ר המפלגה, מהעמדות הערכיות הן בתחום החברתי-כלכלי והן בתחום המדיני, שאותן הציג בפניי ושעליהן התחייב באופן אישי, בעת שביקש לראשונה את תמיכתי.

לא ניתן להשיב את העבר; כל שנותר הוא לדרוש מגבאי, לאור כישלונה המהדהד של מפלגת העבודה תחת הנהגתו, זה ל״הניח את המפתחות״ ולאפשר את תחילתו של תהליך ממושך של שיקום מפלגת העבודה, וזאת אם נותרה בו מידה קטנה של יושרה ואחריות ציבורית. למרבה הצער, דומה שגבאי אינו מתכוון להיענות לדרישה בסיסית ואלמנטרית זאת, גם לאחר שהוביל את המפלגה לשפל חסר תקדים בתולדותיה וגם כאשר היא ניצבת בפני סכנה ממשית של היכחדות בבחירות הכלליות הבאות. דומה שהוא מהרהר ברצינות באפשרות שהוא ימשיך להנהיגה. זה בא לביטוי בהתעקשות שהוא מגלה כי רק הצעות החלטה המאושרות על ידי הנהלת המפלגה, כלומר, רק כאלו המוכתבות על ידו, יעלו להצבעה בוועידת המפלגה. לא זאת בלבד שהתנהלות זאת מלמדת על נתק מהמציאות, היא מנוגדת לעקרונות פעולה דמוקרטיים.

תהליך שיקומה של המפלגה מתחיל בתהליך שיקומם של מוסדותיה ושל דפוסי פעולתם הדמוקרטי. מאז בחירתו של אבי גבאי לראשות המפלגה, חלו תהליכים שעיקרם ריקונם מתוכן של כל מוסדותיה הדמוקרטיים. אם נבחן מה קורה לשכנינו, למפלגת הליכוד, נוכל להעריך באופן מוחשי מהן ההשלכות של תהליכים מסוג זה. לא זאת בלבד שהליכוד הפך למפלגה של איש אחד, אלא הליכוד הפך למפלגה שמכפיפה את האינטרס הלאומי והציבורי, כפי שראינו בימים האחרונים, לגחמותיו ולמאווייו של איש אחד. הניסיון של נתניהו לחלץ את עצמו מטבעת החנק שמערכת המשפט כרכה סביב צווארו היא שמכתיבה את התנהלותה של המערכת הפוליטית כולה ועלולה לקבוע את גורלה של האומה.

מהפרוצדורה לתוכן, אני מוצא היגיון רב בהצעת ההחלטה שאותה מבקש עמיר פרץ להביא בפני וועידת המפלגה. לנוכח הקדמת מועד הבחירות הבאות לכנסת, נכון יהיה שהן יו"ר המפלגה הבא והן רשימת המפלגה לבחירות הקרובות יבחרו על ידי חברות וחברי הוועידה ולא באמצעות מתפקדי המפלגה (וזאת רק הפעם הנוכחית ולנוכח הנסיבות הקיימות). מפלגת העבודה נמצאת במשבר מנהיגותי עמוק ולפיכך היא זקוקה לאדם בעל ניסיון מוכח ומעמד ציבורי, מנהיג שיכול להתחיל בתהליכי השיקום שלה. אני סבור שיש לבחור בעמיר פרץ לתפקיד זה ולהפקיד בידיו משימה חשובה זאת.

בחירה זאת עולה בקנה אחד עם הצעתו המקורית של פרץ, שבה תמכתי, למנות יו"ר זמני למפלגה לתקופה שאינה עולה על שנה וחצי. כל מועמד שייבחר לראשות מפלגת העבודה בעת הנוכחית יכהן בתפקידו באופן זמני, כי תקנון המפלגה קובע שיש לקיים בחירות על ראשות המפלגה 14 חודשים לאחר מועד הבחירות הכלליות לכנסת.

====

מעמוד הפייסבוק של יוסי יונה

"מוזר בעיני שהציבור הישראלי לא שואל למחיר המלחמה, אבל מאוד מחולק, סוער וגעש לגבי מחיר השלום"
יצחק בן-אהרון, ילד לא רצוי - ביוגרפיה, 2003

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי