חברי העבודה - רמון לא ראוי

עוד לפני שקרא בית המשפט הנכבד‚ את הכרעת הדין בפרשת רמון‚ אמרתי וכתבתי כי במישור המוסרי והערכי‚ מדובר בהתנהגות שאינה ראויה. ודאי שאינה ראויה לשר (וודאי שלא לשר משפטים) או אז‚ מדובר במעשה פסול גם במישור הציבורי.

מלבד ההיבט הפלילי שבפרשה‚ חייב הציבור לבחון את ההיבט המוסרי‚ הערכי ואת ההיבט הציבורי של הנשיקה.

כל אדם ראוי שיסגל לעצמו אמות מידה ונורמות התנהגות ראויות. קל וחומר כאשר מדובר בנבחר ציבור וביתר שאת‚ כאשר מדובר בשר בכיר.

ישאל עצמו כל אחד מאיתנו האם ראוי ששר בכיר ינשק חיילת צעירה‚ בלשכת ראש הממשלה‚ כאשר אין מדובר בבת זוגו‚  בחברתו לחיים ואפילו לא בשותפתו למפגש רומנטי.

בין אם הנשיקה הייתה בהסכמה ובין אם לאו (ביהמ"ש הנכבד קבע כי לא הייתה בהסכמה) לעניות דעתי אין מדובר במעשה ראוי. מוטלת חובה על נבחר ציבור האמור להנהיג ולהוות דוגמה לשמירה על נורמות ראויות והיגיינה ציבורית‚ הגם שיש בין נבחרי הציבור שלנו‚ כאלה שאינם נוהגים כך. העובדה כי בין נבחרי הציבור ישנם כאלה שאינם מקפידים עם עצמם על שמירת כללי התנהגות נאותים ובהם אפילו כאלה שחשודים והיו כאלה שהורשעו בביצוע עבירות מין או בשחיתות‚ אין בה כדי לגרום לנו‚ לציבור להשלים עם התופעה. ההיפך הוא הנכון.

חובה על כולנו‚ למען חברה טובה וצודקת יותר להוקיע בכל דרך לגיטימית ובכל הזדמנות‚ מעשים בלתי ראויים של נבחרי הציבור‚ של מנהיגי המדינה.

ככל שנקדים וככל שנתמיד לעשות כן‚ יש סיכוי שנעשה צעד נוסף לטובת הנהגה ראויה יותר‚ טובה יותר.

כל אחד מאיתנו יכול להשפיע במחאה ובקלפי. יצביע כל אחד מאיתנו למלגה הראויה ביותר בעיניו. יחד עם זאת‚ ראוי שבין הגורמים שאנחנו מתחשבים בהם בבואנו לבחור את מנהיגינו‚ ניקח בחשבון גם את נורמות ההתנהגות שלהם.

בית המשפט הנכבד‚ החליט את אשר החליט‚ הוקיע את מר רמון‚ אך לא הותיר בו אות קלון. מבחינה משפטית רשאי מר רמון לשוב ולכהן כשר בממשלת ישראל ואפילו כשר המופקד על אוצר המדינה.

בעת האחרונה הידיעות על חשדות לפלילים‚ ידיעות על כשל תפקודי ועוד כהנה וכהנה ידיעות על קלקולים לכאורה בחלונות הגבוהים ביותר במערכת השלטון שלנו‚ מגיעות אלינו עקב בצד אגודל. על פי הפרסומים בתקשורת‚ חיים רמון הינו אחד המועמדים המובילים של ראש הממשלה‚ להתמנות כשר האוצר של מדינת ישראל. המינוי נדרש היות ששר האוצר הקודם‚ אברהם הירשזון‚ התפטר מכהונתו כשר אוצר‚ עקב היותו חשוד בפלילים ונמצא בחקירת משטרה. נניח‚ כי יחליטו הממונים על אכיפת החוק כי מר הירשזון חף מכל אשם ואין להעמידו לדין או שיעמוד לדין ויזוכה. במקרה כזה אם לא ידבק בו רבב ציבורי‚ יהיה מר הירשזון ראוי מבחינה ערכית וציבורית לשוב ולכהן כשר אוצר או כשר בכל משרד אחר.

במקרה של חיים רמון נראה כי אין חולק שמעשהו‚ מבלי להתייחס לפן הפלילי‚ אינו ראוי ציבורית. לדידי‚ מי שנוהג כך‚ נוהג בניגוד לנורמה הראויה מאיש ציבור וודאי משר בממשלה. לכן‚ טוב יעשה חיים רמון אם ייטול פסק זמן לפחות למספר שנים מן העשייה הציבורית ולא ימונה לשר האוצר בממשלת אולמרט. טוב יעשה מר אולמרט אם ייקח שיקול זה בחשבון ולא ימנה את מר רמון לשר. אם כי‚ ממי שנקבע לגביו בדו"ח הביניים של ועדת וינוגרד כי כשל בתפקידו בעת מלחמת לבנון השנייה‚ ונאחז בכיסאו‚ אין לי ציפיות בעניין זה.

חובה עלינו כציבור‚ להציב רף מוסרי וערכי גבוה לאנשי הציבור שלנו. לכן‚ חובה עלינו להוקיע את חיים רמון על מעשהו ולקרוא לו לעזוב את המערכת הפוליטית לאלתר‚ או לפחות ליטול פסק זמן ארוך ממנה. די לנו במנהיגים הנוהגים בדרך קלוקלת.

• קודם
• הבא