התרגיל המלוכלך של ברק

Star inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactive
 

אהוד ברק, מתן וילנאי, שלום שמחון, אורית נוקד ועינת וילף בגדו במפלגת העבודה ובבוחריה. הבגידה הזאת החלה כבר לפני שנתיים. אהוד ברק, מוביל המהלך, ביזה את המפלגה ואת הדמוקרטיה שוב ושוב בשנתיים האחרונות. הכתובת הייתה על הקיר למי שראה את התנהלותו בקדנציה הראשונה שלו כיו"ר. כבר אז לא היסס לרמוס את המפלגה (לשנות את שמה) ולשנות חוקי יסוד כהרף עין על מנת לבסס את שלטונו. בקדנציה השנייה שלו הוביל אהוד ברק את מפלגת העבודה לכישלון האלקטוראלי המביש בתולדותיה, אך סירב לקחת אחריות. לא רק זאת, הוא אף ביטל פעמיים בחירות לתפקיד היו"ר בעודו מכהן בתפקיד, ולא היסס לשנות את התקנון ולהתאים אותו לצרכיו. הוא הגדיל את סמכויותיו, צירף חברים לועידה, בקיצור: עשה במפלגה כבתוך שלו. כאשר הרגיש שהכף נוטה לרעתו, והמוסדות הפנימיים עשויים להכריע בעד יציאה מן הממשלה, לא היסס ברק לשבור את הכלים ולפצל את המפלגה.

"אף אדם לא מייצג את עצמו בכנסת ובממשלה – אלא את המפלגה". כך אמר אהוד ברק בעצמו רק לפני שבועיים, כאשר רבו הקולות בתוך המפלגה לפרוש מן הממשלה. והנה כעת, הוא עושה דין אחר לעצמו. הוא לוקח את המנדטים ממפלגת העבודה, ומסרב לקבל את דין התנועה הצפוי.

 

מצער במיוחד המקרה של חברת הכנסת הטרייה עינת ווילף. השבוע דווח ב"הארץ" כי היא נעדרה מישיבת הכנסת שבה הוחלט לקדם הקמת ועדת חקירה נגד ארגוני זכויות אדם. ווילף דיווחה כי היא בחופשת לידה, ברם זה לא מנע מבעדה לפרוש עם המנדט מהמפלגה שבחרה אותה. כזכור כאשר החליפה בכנסת, רק לפני שנה, את אופיר פינס, הצהירה שלא תחבור לניסיונות לפלג את מפלגת העבודה.

למזלנו, אהוד ברק היה ונשאר טקטיקן פוליטי כושל. מהלך הפרישה שלו הוא חסר תוחלת פוליטית. היה עדיף מבחינתו להיאבק על עמדותיו בתוך המפלגה. אך כמו שהאיש לא השכיל להחזיק את הקואליציה שעמד בראשה בשנת 2000 (למרות האמון הרב שקיבל מהציבור), כך אין להתפלא על חוסר יכולתו לשמור על הקואליציה הפנימית בתוך מפלגת העבודה.
אין זה סופה של מפלגת העבודה. נהפוך הוא, זו יכולה להיות הזדמנות לשידוד מערכות אשר נדרש לצורך השיקום. אהוד ברק היווה נטל על מפלגת העבודה, ופרישתו (גם אם "שדד" את המנדטים) עשויה להקל על תהליך השיקום. קודם כל, המפלגה עברה לאופוזיציה, וזו ברכה. השותפות בממשלת הימין הייתה טעות מלכתחילה. יש לקיים בחירות פנימיות לכל המוסדות במפלגה: סניפים, ועידה ויו"ר, על מנת לשקף את השינויים בהרכבה.


הרשמה לעדכונים

"ישראל היא המקום היחיד עלי אדמות שבו יש ליהודים אפשרות לעצב את החיים הציבוריים שלהם על־פי האידאלים המסורתיים שלהם."
אלברט איינשטיין, נאום לפני הידידים של האוניברסיטה העברית 1954

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2014

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית