חברות במפלגה – רק בתנאי

Thank you for rating this article.

אני יושב עם עצמי בימים האחרונים – מאז פרשו 5 הח"כים של "עצמאות" – וחושב האם כל האשמה לפיצול מפלגת העבודה מוטלת רק עליהם? האם מדובר רק באהוד ברק? האם 8 הח"כים,שנשארו במפלגת העבודה, נקיים מכל אשמה?

במצבים כאלה מגייסים את הזיכרון. והוא אומר בפירוש:

  • דוד בן גוריון – נאלץ לפרוש מהמפלגה.

  • שמעון פרס – פרש [פעמיים] מהמפלגה.

  • משה דיין – פרש.

  • עמרם מצנע – נאלץ לפרוש.

  • אהוד ברק – נאלץ לפרוש.

פתאום מתברר, שפרישת יו"רים/מנהיגים של מפלגת העבודה היא תופעה נפוצה. 6 פרישות אינן מלמדות רק על הפורש, אלא גם על הגורמים את פרישתו.

 

כאן עולה השאלה: האם המנהיג או היו"ר הוא האשם בפרישתו או אנחנו – חברי מפלגה – גורמים שוב-ושוב לגירוש המנהיגים/היו"רים?

אמא שלי תמיד אמרה לי: אם אתה רוצה לקבל תשובה טובה – תשאל שאלה טובה.

אז הנה השאלה: מי מבטיח לי – ולחברי מפלגה אחרים – שייבחר הפעם יו"ר, ויקבלו אותו כמו שמקבלים מנהיג?

אין לי תשובה.

לכן, אני אומר כאן במפורש: אני לא ממשיך להיות חבר מפלגה עד אשר אדע,  כי 8 הח"כים  והמזכ"ל יביאו לבחירת יו"ר חדש, מנהיג חדש – ויתחייבו לתמוך בו!

לא אתן את ידי – וקולי – לגירוש היו"ר/המנהיג בפעם שביעית.

"ישראל היא המקום היחיד עלי אדמות שבו יש ליהודים אפשרות לעצב את החיים הציבוריים שלהם על־פי האידאלים המסורתיים שלהם."
אלברט איינשטיין, נאום לפני הידידים של האוניברסיטה העברית 1954

מאז 2004

כבר מעל 18 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי