השנה לא אתייצב בככר רבין.

Thank you for rating this article.

אין שום סיכוי שאשכח את האיש רבין,

ולא את התרוממות הרוח שלי כשראיתי שאינני היחיד שהגיע לכיכר,

בעוד אך רגע לפני כן הרושם היה שהעם כולו זועק "רבין בוגד" ו"רבין רוצח",-

ולא את האושר על פניו,

כשגילה כמה רבים וכמה אוהבים אנחנו, ההמון שהיה אז בכיכר.

.

אבל בשנים שאחר כך הלכתי לכיכר לא כדי לזכור.

לזכור אני יכול גם בבית.

הלכתי כדי להפגין נוכחות ולחזק את המחנה אשר טובת ועתיד העם והמדינה חשובים לו מטובת התחת של עצמו.

לחזק את המחנה שאיננו "נמצא כאן בשביל ג'ובים". לחזק את "הטובים".

היום, המחנה הזה נעלם.

היום כולם כאחד, ( לכאורה...), נמצאים כאן רק "בשביל ג'ובים".

על כן, ביגון עמוק,

השנה, לא אסע לככר רבין.

אין טעם.

היום, כבר אין לי שום מחנה

ששווה לחזק.

.

"העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. חינוך מתוך עצם החיים מתוך עצם עבודת החיים חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה .... יסוד החינוך הזה איננו הכרת הזכות כי אם הכרת האחריות ... האחריות והיצירה הן מותר האדמה מיתר בעלי החיים. ליצור ודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה את שמחת היצירה ואת אורה העליון. וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם ... עצם רגש האחריות ... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה"
א.ד. גורדון, האדם והטבע עמוד 313-314

מאז 2004

כבר מעל 17 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין - 2013 שלום עכשיו

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי