סיבות להגדלת התקציב
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שבת, 29 אוקטובר 2011 23:38
- מחבר\ת הפרולטר {אסף הלחמי}
במהלך החודשים האחרונים ובכלל, עלתה וחזרה הטענה כי הגדלת התקציב הלאומי הנו צעד חסר אחריות שיגרום לקריסה מערכתית כוללת של מדינת ישראל ומתוך שכך לא ניתן לאתר מקורות תקציביים מספקים להרחבה והעמקה של השרותים החברתיים וחיזוק מעמד מדינת הרווחה בישראל.
מאמר זה בא לבטל קביעה זו ולהראות מדוע הרחבה תקציבית מבוקרת ומושכלת רק תתרום לחוסנה הלאומי, הכלכלי והחברתי ארוך הטווח של מדינת ישראל (לכן, גם הוגדשו רק הערכים החיובים הכלכליים ולא החברתיים).
עם זאת ובאופן מכוון לא מובאים כאן ציטוטים או נתונים כמותיים לאישוש הטענה ומהטעם שמחקרים כאלו תמיד ניתנים לערעור אקדמי נקדותי ובפרט שיחסי חברה ומדינה אינם תלויים בגרף כזה או אחר אלא בתפיסת עולם חברתית סוציאל דמוקרטית. רשימת הסיבות המובאת מטה, מתבססת בעיקר על הגיון בריא ותפיסת עולם חברתית מובהקת, מצד אחד ומצד שני מתחברת לגישה הדוגלת באיזון תקציבי וניהול מושכל של הוצאות המדינה.
לכן, הנחת העבודה היחידה הנה כי: השקעה בתשתיות (חברתיות ופיזיות) מושכלת מחזירה את עצמה בטווח הארוך וכי ההשקעה בטווח הקצר לא תבוא על חשבון תקציבי הרווחה, הבריאות והחינוך הנוכחיים.
חוק חינוך חינם
על מה מדובר: חוק חינוך חינם מגיל 1 שנה ועד שנה ראשונה באוניברסיטה.
- בטווח הקצר, שהות הילדים מגיל צעיר במסגרת תאפשר להורים לצאת לעבודה ולהגדיל את הפריון הכללי במשק.
- בטווח הארוך, השקעה בחינוך - תביא לשיפור ברמת ההשכלה הכללית והפרטנית.
- מתוך כך יפתח בפני האזרח המשכיל, מגוון אפשרויות תעסוקתיות רחב יותר מצד אחד ובפני התעשייה המתקדמת יוצג כוח אדם איכותי יותר ובכמות גדולה יותר.
- בעלי השכלה רחבה וטובה יותר, מן הסתם יזכו במשרות טובות יותר ושכר מכובד יותר שיאפשר גביית מיסים גבוהה יותר, מצד אחד ומצד שני פריון גבוה יותר למשק.
הערך הכלכלי: שתי עובדות אחרונות אלו (בטווח הקצר ובטווח הארוך) יבואו לידי ביטוי ישיר וחד משמעי בגידול הכנסות המדינה ממיסוי ישיר על עבודה וממיסוי ישיר על הון ורווחי החברות.
הערך החברתי: אזרח משכיל יותר, הוא אזרח שתורם יותר לסביבה ומחזיר לה את שהשקיעה בו.
הגדלת תקציב הבריאות
על מה מדובר: השקעה בתשתית שרותי בריאות מונעת והגדלת סל הבריאות הבסיסי.
- רפואה מונעת, מפחיתה את ההשקעה ברפואה משקמת, בשרותי רווחה, בשרותי סיעוד ושיקום.
- אזרחים בריאים יותר, נעדרים פחות ממקום העבודה וכתוצאה ישירה גדלה היעילות העסקית והכללית ולכן הפריון הכללי במשק.
- תקציבי הביטוח הלאומי, המושקעים בטיפול, שיקום, סיעוד ורווחה באזרחים שסובלים מתחלואה שהיא תוצאה של העדר רפואה מונעת מקדימה באים לידי ביטוי במילארדי שקלים ויותר.
הערך הכלכלי: גידול הפריון במשק וביחד עם הירידה הצפויה בתקציבי הרווחה יביאו לגידול בהכנסות המדינה, מצד אחד ולחסכון בהוצאה מצד שני.
הערך החברתי: אזרח בריא יותר, מטיל עומס נמוך יותר על החברה מצד אחד ומצד שני מחזיר לה את שהשקיעה בו.
השקעה בתשתיות פיזיות - תחבורה, תקשורת וכו
על מה מדובר: השקעה בתשתיות פיזיות ובפרט תשתיות תחבורה ותקשורת.
- השקעה בתשתיות תחבורה רחבות ויעילות יותר, יאפשרו נגישות וניידות גבוהה יותר מכל מקום לכל מקום של כוח-אדם איכותי ואחר ושל סחורות ושרותים.
- השקעה בתשתיות תקשורת מתקדמות ויעילות, יאפשרו נגישות מהירה ויעילה יותר למידע ושרותים ללא צורך בנגישות פיזית.
- יעילות בשינוע סחורות ושרותים, תוזיל את עלויות הייצור וכוח-האדם.
- כוח אדם משכיל ומוכשר יותר יהיה זמין יותר לעסקים ותעשייה, כמו גם שרותים ומידע יעיל, נרחב ומקיף יותר יהיה זמין בכול מקום ולא רק במרכז הארץ.
- זמינות זו תאפשר פיתוח תעשייה ושרותים בפריפריה, באזורי מוכי אבטלה וניוד כוח אדם איכותי ופיזורו בארץ כולה.
הערך הכלכלי: פיזור טוב יותר של כוח אדם, תעשייה ושרותים תביא לחיזוק אזורים מוחלשים. עובדה זו, בתורה תאפשר הקטנת תקציבי התמיכה, מצד אחד ומצד שני גידול בפיריון ומכאן גם בהכנסות ממיסוי.
הערך החברתי: חיזוק הפריפריה ומתוך כך באזורים ואוכלסיות מוחלשות. פיזור מושכל ונכון יותר של תשתיות, תעשייה ושרותים והנגשה שלהם לכלל האוכלוסייה.
דיור ציבורי ולזוגות צעירים
על מה מדובר: הפעלת חוק הדיור הציבורי בפרט והבטחת דיור בסיסי לכלל האוכלוסיה.
- קורת גג, הנה זכות בסיסית לכל אזרח.
- הבטחת דיור תאפשר בטחון חברתי, הקטנת הסיכוי לתחלואה ופינוי משאבים להשקעה בחינוך ופיתוח אישי.
- הפעלת חוק הדיור הציבורי, תאפש הקמת דיור בר-השגה ללא השקעה כספית ישירה אלא ויתור על רווח עודף מסחר בקרקעות.
- קרקעות המדינה אינן משאב עובר לסוחר אלא פקדון בידי המדינה לטובת האזרח.
הערך הכלכלי: קיטון בתקציבי הרווחה והתמיכה בחסרי דיור, הקטנת תקציבי השיקום והבריאות. מצד אחד ומצד שני המדינה תאלץ לוותר על רווחים מספסרות בקרקעות באופן ישיר ודרך מיסוי על עסקאות דומות בשוק הפרטי.
הערך החברתי: הגדלת הבטחון החברתי של הפרט והסביבה המאפשרים תפקוד חברתי ללא תמיכה וליווי של המדינה.
הגדלת התקציב - לא גרעונית
אז מה היה לנו, האם אמנם הענות לדרישות המחאה הבסיסית - חינוך, בריאות, דיור ותשתיות ופריצת מסברת התקציב מסוכנות לעתיד ישראל?
ובכן, התשובה שלילית.
בעצם מתברר כי כמעט כל צעד הדורש הגדלה תקציבית, בטווח הקצר, יחזיר את עצמו בריבית-דה-ריבית בטווח הארוך. בחלק מהמקרים על ידי הגדלת הפריון וההכנסות ממיסוי והכנסות אחרות ובחלק מהמקרים באופן של קיצוץ בתקציבי רווחה, תמיכה וסיוע שיהפכו למיותרים. בכך, נשמטת הקרקע מתחת לטיעון כי הגדלת התקציב בהווה מסכנת עת העתיד.
כל זאת, מתוך התבוננות חד-ממדית על הערכים הכלכליים בלבד והזנחת היתרונות והערכים החברתיים המובהקים שהוצגו למעלה.
הרשימה שלמעלה, מציגה סדרה של טיעונים בסיסים הנובעים מתוך תפסית עולם סוציאל דמוקרטית מצד אחד ומצד שני שמכירים בצורך לשמור על איזון תקציבי וגרעון נמוך לטווח הארוך. אולם, מתוך הקפדה ושמירה על מחוייבות המדינה לרווחת האזרח ועל היכולת שלה לפרוץ מסגרת תקציב דווקא בעיתות מיתון ומתוך ראיה ארוכת טווח.
חשוב להבהיר, כי המקדמת המרכזית של התפיסה המתנגדת להרחבה התקציבית הנה חונטת נערי האוצר שכבר התייחסתי אליהם בעבר בהקשר של "עריצות הפקידות" שחונקת כל יוזמת מדיניות (כלכלית, חברתית או אחרת) של הממשלה והכנסת ומכשילה את היכולת של נבחרי הציבור למשול.
