להעניש את הבוחר?

Thank you for rating this article.
לדעתי מה שמניע את המתנגדים ב"עבודה" לכניסה לממשלת נתניהו היא התשוקה הזועמת "להעניש את הבוחר".

רציתם ביבי ? קבלו את ביבי ! אבל לא רק שה"ערכים": "זעם" ו"כבוד" ו"נקמה" בפירוש לא אמורים להיות חלק מבית מדרשנו, אלא שהבוחר חד משמעית גם איננו ראוי לשום עונש. ולדעתי הוא אף נתן למפלגת העבודה הרבה-הרבה יותר משהגיע לה. מפני שלדעתי למפלגת העבודה דהיום אין כלל שום סיבה שהיא להתקיים. למעט בודדים וכמעט מנודים מח"כיה היא איננה סוציאליסטית אפילו כהוא זה יותר מביבי, ובאשר ל"שתי מדינות לשני עמים", הנה למעט שוליים צרים, גם אם יש בינינו האומרים זאת בפה מלא ויש האומרים זאת רק בחצי פה,- על "שתי מדינות לשני עמים" יש היום בישראל קונצנזוס.

"לא סוציאליסטית",- "לא בעלת דרך מדינית שונה",- לא מגיע שום עונש לאלה שבחרו הפעם להתנער ממנה, אלא רק שבחים על שיכלם הבריא. ועכשיו, יחד עם שייאספו בדחיפות מנהיגי המפלגה וחבריה ויישבו וידונו בשיא הרצינות וינסו למצוא ולהחליט איזה ייחוד יש בכלל ל"מפלגת העבודה", איזו זכות קיום בכלל יש לה,- צריך גם לקום ולנצל את העובדה שעדיין, באורח פלא, יש לה בכל זאת שלושה עשר מנדטים, ולהצטרף לממשלה ולשמש בה כ"חומר מילוי", אשר יאפשר לביבי, כראש המדינה הנוכחי של כולנו, לעשות לא את מה שהצהיר במסע הבחירות שלו, אלא את מה שבאמת צריך.
"ביטחוננו תלוי בשלום בין יהודים לערבים בארץ ישראל ובינינו לבין מדינות ערב ... ולשם כך מוצדק לשלם מחיר כבד."
ברל כצנלסון, 1938

מאז 2004

כבר מעל 17 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי