ירח 2020 לזכר ברל כצנלסון

Thank you for rating this article.

כנס "ירח 2020" לציון 76 שנים למותו של ברל כצנלסון ז״ל, המורה הרוחני של תנועת העבודה, על יסודות התפיסה, הערכים והחיבור לימינו.

התקיים במסגרת מקוונת ולקחו בו חלק מאות חברי מפלגה ומתעניינים ונשאו דברים עמיר פרץ, ערן חרמוני, אהרון ידלין, אסף ענברי, גילי גופר, יערה בר און ויצחק טיים.

ברל כצנלסון

יושב-ראש המפלגה עמיר פרץ, פתח בדברים והתייחס לעמדת ברל בנושא ממשלה רחבה: "הנימוק בעד קואליציה רחבה הוא: לשמור על כך שמלחמת הרעיונות אצלנו ומלחמת האינטרסים שלנו לא יהפכו למלחמת־אזרחים. אך אם זאת היא המטרה, אז צריך שהקואליציה לא תצטמצם בגוף אחד של ההנהלה הציונית, כי אם תקיף את כל השטחים. מה טעם לקואליציה באכסקוטיבה הציונית, אם במוסדות אחרים, חשובים מאד גם הם, הקובעים את היחסים בתוך הישוב, אם שם אין קואליציה, אם שם יש קיפוח עם מלחמה מרה. מה טעם בדבר אם, למשל, בועד הלאומי ישנה קואליציה בינינו ובין ״המזרחי״ ובאותו זמן יושב בא־כוח ״המזרחי״ בעיריית תל־אביב וחותר תחת זכויות הפועל העברי ומפיץ שנאה ומקפח את זכות הבחירה של הפועל לעיריה? האומנם לזה תיקרא קואליציה? התיתכן קואליציה בציונות המניחה מקום לחתירה תתת כנסת ישראל? אנחנו שואפים בכל לב לקואליציה רחבה. אבל היא מחייבת שהאתיקה של קואליציה והפרוגרמה של הקואליציה תתפשט על כל שטחי החיים בארץ, על כל אותם השטחים שהציונות משפיעה שם" ("קואליציה — אך לא באכסקוטיבה בלבד", כרך ז' עמ' 122).

אסף ענברי: "אפשר להעמיד את ברל כצנלסון על שתי רגליים - וולונטריזם (מודעות ובחירה) וקונסטרוקטביזם (עשייה ויצירה). בניגוד לגישה הדטרמיניסטית המרקסיסטית".

ד״ר גילי גופר, דיברה על יחס ברל כצנלסון למעמד האישה ובהמשך לשאיפתו לחברת מופת ולאו דווקא סוציאליזם: הקים את ״דבר הפועלת״, במסגרת מעמדו כעורך דבר הראשי - לכל אחת מגיע קול ומקום משלה.

הפעיל החברתי יצחק טיים, על מאבק ברל כצנלסון לטובת הקהילה התימנית וההשלכה לזמננו: "על משפּט-צדק כּזה של ועד מוֹשבה עברית יש רק לקרוֹע. כּמה נפלנוּ פּלאים, אם אלה הם צעירי המוֹשבה וּמגיניה ואלה שוֹפטינוּ ויוֹעצינוּ. ימים מוּעטים אחרי המשפּט נזדמנתי עם אחדים מתימני חדרה, ויחד קראנוּ מנהמת-לבּנוּ: וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה ... וּדעוּ: יש כּאן לא רק ענין הצלת עשוּק מידי עוֹשקוֹ כּי אם גם – ואוּלי בּעיקר – הסרת החרפּה של חוֹסר כּל משפּט וצדק בּציבּוּר העברי. נכבּוֹש את פּנינוּ בּקרקע ונוֹדה על האמת המכוֹערת וצוֹרבת: יש בּינינו כּאלה שלא די להם בּניצוּל החמרי הנוֹרא שהם מנצלים את התימנים, והרי נעשׂים נסיוֹנוֹת שוֹנים לשעבּד את גוּפם למַכּים, נפשם למַעליבים. והרע הוֹלך וּמתגבּר. נשׂים מחסוֹם בּפני האינסטינקטים הפּראיים והחטאיים של כּוֹבשי-עבדים שבּתוֹך ציבּוּרנוּ: אַל נביא את התימנים למצב של הכּרה, כּי לית דין ולית דיין בּתוֹך עדת ישׂראל בּארץ-ישׂראל, כּי רעוֹת וּמרוֹת תהיינה תוֹצאוֹת הכּרה זוֹ לכוּלנוּ. גוֹלוּ מעלינוּ את החרפּה" (״משפט צדק״, 1913).

יערה בר און, על ברל כצנלסון: ״איש הנאורות, מצד אחד ואיש הפוליטיקה של המאה ה-19 מצד שני .. ערך העבודה היצירתית חייב להיות מבוסס על תחושת חופש ... ערך השיויון כבסיס לשותפות .. ערך הצדק כנתינה למען הכלל״ והמשותף למקס וובר המדבר על 'הצורך בכריזמה מצד אחד ומהשני הבנה בבניית מוסדות' ... וההשלכה על מצבנו כיום? מצד אחד מנהיגות שיש יגידו כריזמטית, מצד שני ריסוק רבים ממוסדות המדינה שידלו מלתפקד - פער גדול מחזון ברל כצנלסון".

אהרון ידלין: ״זכות גדולה כבחור צעיר והעומד מול ארבעת הגדולים בן-גוריון, יערי, טבנקין וברל כצנלסון .. ממנו למדתי שתנועת העבודה בונה (קונסטרוקטיבית) ולא רק רעיון (אידאה), פשרה לניצול הזדמנות למדינה יהודית על חלק מארץ ישראל, סימון ב.גוריון כמנהיג, אין מונופול על המורשת היהודית ... ברל ראה במורשת היהודית בסיס רעיוני במובן - ואהבת לרעך כמוך וצדק צדק תרדוף ... וגם נלחם על אחדות בכל מובן ומקום ורבות בזכותו נוצרו המוסדות המאוחדים שהובילו למדינה״.

====

תועד בטוויטר הבמה-הרעיונית

 

 

הרשמה לעדכונים

"התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנך שנכתב על ידינו בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה הוא־הוא המנדט שלנו."
דוד בן גוריון, מתוך עדותו בוועדת פיל 1937

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2013 אוניברסיטת תל-אביב

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי