ממשל תאגידי גם בעבודת הממשלה

ממשל תאגידי מוגדר לרוב כאופן בו תאגידים מונהגים, מנווטים ומפוקחים על ידי הארגון המוביל אותם-הדירקטוריון. ממשל תאגידי נאות מאפשר בזרועו האחת את פיתוחו העסקי של התאגיד וביסוסו במציאות התחרותית ע"י תהליך קבלת החלטות מסודר בשרשרת הניהול בחברה. בזרועו האחרת מוודא כי בכל עת קיימת מערכת איכותית של פיקוח ובקרה על תפקוד התאגיד, יישום ההחלטות ותהליך הביצוע.

בעיתונות הכלכלית נכתבו בשנים האחרונות עשרות ומאות מאמרים וכתבות על תפקוד הממשל התאגידי בחברות ציבוריות, בד"כ סביב גילוי של אי סדרים או החלטות לא ענייניות כגון עסקאות בעלי עניין, מדיניות השקעות בעייתית וכו'. לאחרונה גם נכתב רבות על אופן התנהלותם של דירקטוריונים בינם לבין עצמם ובינם לבין ההנהלה עליה הם מפקחים.

גם כשמדובר בממשלה, אנו תוהים על מתכונת קבלת ההחלטות, קרי הממשל התאגידי, רק כאשר אין די מים מותפלים, אין די קיבולת לנוסעים בשדה התעופה, אין גז טבעי וכו'. כלומר, כשברור שאין תהליכי קבלת החלטות מסודרים ואם ישנם כאלה הם נתונים לאילוצים שאינם מאפשרים את ניהולם באופן איכותי.

בבואנו לבחון את הממשל התאגידי במגזר הממשלתי אנו בדכ לא נותנים את דעתנו לאופן קבלת ההחלטות , קיומה של עבודת מטה סדורה ושקופה וכד ונשאלת השאלה מדוע דווקא כשמדובר בסוגיות הרות גורל של קיומנו כאן אנו נוטים להתעניין פחות  ולוותר יותר. גם בסוגיות השקיפות יש להחיל יותר כללים כמקובל בחברות ציבוריות הן באשר למצבם הכלכלי של נבחרי ציבור הן בנושא מינויים פוליטים נסיעות לחול בתפקיד וכד.

בממשל התאגידי ישנם מספר כללים ועקרונות יסוד אשר יש יתרון רב בשאיפה להטמיעם בעבודת הממשלה והכנסת כך לדוגמא במקרה של כלל הסוגיות למניעה וטיפול בניגוד עניינים בעסקאות בעלי עניין וכד , דומני כי גם במציאות הפוליטית הישראלית סוגיית האינטרסים הצולבים וניגודי העניינים יכולים וצריכים לעבור שדרוג או טיפול ממוקד על מנת להבטיח לנו האזרחים כי כלל ההחלטות המתקבלות עי הממשל מתבצעות בתום לב ומתוך ראיית טובת הכלל.

סוגיית האחריות והאחריותיות  accountability בלעז של נושאי המשרה יכולה להוות תשתית לדיון נוסף בהחלת הכללים של הממשל התאגידי על המגזר הממשלתי = להרחיב. 

גם נושא הכשירות המקצועית לשמש כדירקטור כמעט ואינה נלקחת בחשבון בעת שיבוץ החכים בועדות השונות וגם לא בשיבוץ השרים במשרדיהם כך לדוגמא זכורים מההיסטוריה הלא רחוקה מינויים של שרים מוכשרים לתפקידים לא מתאימים אשר גרמה נזק למשרד ואף למדינה כולה.

דוגמא נוספת לאימוץ כלל מארגן מהממשל התאגידי להליכים דמוקרטים הוא כלל אמץ או גלה על פי כלל זה חברות יכתבו קוד אתי ובמידה ואינן עושות כן יגלו מדוע הן נמנעות כך. אני מציעה להחיל כלל זה על סוגיית קיום העימות בין המתמודדים לראשות הממשלה כמקובל בארה"ב ובמדינות נוספות. מועמדים שאינם מעוניינים להתייצב לעימות עם המועמדים האחרים ובפני הציבור יאלצו להסביר מדוע .

ובהקשר זה הגשתי השבוע עתירה לכבוד השופט אליקים רובינשטיין בתפקידו כיור ועדת הבחירות המרכזית בו אני קוראת להכיל כללי אמץ או גלה על שאלת ההופעה לעימות על האג'נדה מהמתמודדים על ההנהגה.

לסיכום, בראייתי המבוססת על עשרות שנים מצטברות של ישיבה בדירקטוריונים בד"כ כדירקטורית מטעם הציבור (ד"חצית) אני רוצה לטעון כי הסטנדרטים המצופים מממשל תאגידי במגזר הפרטי במקומות שמדובר בהם בעיקר על כסף, תקפים ואפילו עוד יותר במגזר הממשלתי הציבורי ואפילו הבטחוני.

----------------------------------------------------------------------------------------

עוד על איילת נחמיאס-ורבין באתר האישי שלה.

הרשמה לעדכונים

"עם לא יזכה לחירות אם לא יבטיח חרות שכניו."
קארל מרקס

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית מהווה את כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

 יצחק רבין - 12 שנה לרצח

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית