יחימוביץ': שלום כנקודת מוצא לתיקון

Thank you for rating this article.

תמיד יהיו לי חילוקי דעות עם שלי יחימוביץ׳, אך למדתי בשנותיי בשירות הציבור להחצין דווקא את החיוך, את החמלה ואת התקווה. למדתי, ונראה לי ששלי עושה זאת בצעדים גדולים מכולנו - להבין את הדברים שעליהם אסור לנו לוותר. למדתי שחשוב להבין את הגבולות הרחבים יותר של השיח המפרה ושל פשרות בשולי הדרך.

שלי יחימוביץ׳ אינה משנה את עמדותיה בנושאים השונים שעל סדר היום, אך היא בהחלט משנה את סדר הקדימויות שהיא - ומפלגת העבודה בהנהגתה - מעמידות כיעד לאומי.

שלי מבינה שכל הפרדה בין שלום ובין צדק חברתי היא מלאכותית ושכל ניסיון לצמצם ויכוחים וחילוקי דעות הוא עקר, ו"בזכות המבוכה ובגנות הטיח" עדיין שרירים כקו מכוון. אני חושבת ששלי חשה את זה וככל שיינתן בידה כוח והרגשת ביטחון היא תיטיב לחלוק בו, להתייעץ, לעבוד ב"כוורת" מכלילה ולא ממדרת.

אני מייחסת חשיבות רבה למי שעומד בראש מפלגת העבודה ואיני עיוורת לתמורות שחלו בנוף הפוליטי ובתרגום למעשה. "העבודה" בגלגוליה ממפא"י ועד ה"עבודה", בגלגולי מנהיגיה והמאבקים ביניהם בדגם מתבקש בין אקטיביזם לזהירות מפויסת, בין משה שרת לדוד בן־גוריון, לוי אשכול ומשה דיין, שמעון פרס ויצחק רבין, אהוד ברק ועמיר פרץ: בכל התמורות נשארה המפלגה, המשנה היקפיה ומנהיגיה - מפלגה סוציאל־דמוקרטית. מפלגה האמונה על מדינת רווחה עם הסתגלות מידתית לתנודות בעולם ובמשק הגלובלי והמקומי.

אני רואה כמובן מאליו את המחויבות לתהליך השלום, מאחר שצדק חברתי כמו "מדינת רווחה" לא יהיו בני יישום בחברה שעיקר חזונה הוא קורבנות, עיקר תירוציה הוא עצם קיומה, ועיקר פעילותה הוא ראוותנות הסירוב. בשל כך אני בוחרת להנהגת המפלגה הזו, מפלגת שלטון עתידית, בשלי יחימוביץ׳.

שלי עשתה אולי הרבה שגיאות במישור ההצהרתי וגם בקביעת התנהלות המפלגה, אך יש משהו בשלי שאני מכירה שאינו קיים באחרים: מנהיגות. הצגת מודל, בעיקר לצעירים. משהו משכנע ביושרתו ובנחישותו, מישהי לרוץ איתה ומשהו להאמין בו.

שלי יחימוביץ׳, שאבחר בה בבחירות הפנימיות הקרבות, תוביל אותנו להרחבה ולהעמקה של אידיאולוגיה בלי להפוך למפלגת נישה דוגמטית אלא לעממיות מנצחת. היא תדע לשים על שולחננו המדיני והמעשי את תהליך השלום כנקודת מוצא לתיקון עוולות, את הדור הצעיר כמוביל אותו ואת חוכמת המנוסים והזקנים, כמוני, כמעורבים ונושאי תרומה.

ולבסוף, איני יכולה להתעלם מהעובדה שאני מעדיפה אישה על גבר - כמובן בתנאי שכישוריהם שווים. במקרה הזה - האישה שבה מדובר עולה בכישוריה על היריב. אין כאן "העדפה מתקנת" אלא פשוט העדפה ברורה.

הכותבת היא ח"כ לשעבר וחברת מפלגת העבודה

-------------------------------------------------

פורסם באתר החדשות ישראל היום.

"מוזר בעיני שהציבור הישראלי לא שואל למחיר המלחמה, אבל מאוד מחולק, סוער וגעש לגבי מחיר השלום"
יצחק בן-אהרון, ילד לא רצוי - ביוגרפיה, 2003

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי