אנומליית הסקרים בבחירות 2019 ולמה לא להצביע לפיד

הערה חשובה לסקרים ולאסטרטגיית ההצבעה - אנומליה סטטיסטית יחידה במינה בבחירות 2019.

חוק באדר עופרהדרך להחלפת שלטון היא דרך גוש-חוסם, גוש חוסם אפשרי רק בהעברת מנדטים מימין למרכז-שמאל ולא משמאל למרכז. לכן אין הגיון בהצבעה לכחולבן במקום מרצ\העבודה.

בפרט בגלל חוק בדר-עופר אשר "קובע את חלוקת המושבים בבחירות לכנסת – על ידי "שיטת הממוצעים הגבוהים ביותר" – שנותנת עדיפות למפלגות הגדולות" (וויקיפדיה) ולכן מרבית העודפים מחזקים את כחול-לבן והליכוד הגדולות משמעותית משאר המפלגות.

בגלל ריבוי המפלגות הקטנות על סף אחוז החסימה הגבוה, הסיכוי לחלוקת עודפים כזו גבוה הפעם במיוחד.

למה הסקרים מראים תוצאות כה שונות אחד מהשני?

ההסבר פשוט - בחירות 2019 ייחודיות ברמה הסטטיסטית, אחוז החסימה הגבוה (3.25% \ 4 מנדטים שהם כמעט 150,000 קולות), שתי מפלגות "ענק" (ליכוד \ כחולבן), מפלגה בינונית (העבודה) ועוד 5-7 מפלגות על סף אחוז החסימה (3-5 מנדטים - גשר, בלד, זהות, מרצ, ישראלביתנו, כולנו, הימין החדש, איחוד הימין) ושיטת חלוקת העודפים שמעניקה יתרון למפלגות הגדולות יוצרת מצב שכל מפלגה שלא עוברת את הרף מחזקת באופן לא פרופורציונאלי את הגדולות ומכאן השונות בין הסקרים.

בפועל ובאופן גס - כאשר מפלגה לא עוברת את הרף אז 3.5 המנדטים שלה מתחלקים ביחס כזה: 1.25 לגדולה, 1 לשנייה, 0.75 לבינונית, 0.3 לכל אחת מהקטנות ... לכן בסקרים ובכל פעם שרוב המפלגות עוברות - כחולבן נחלשת ובכל פעם שהמפלגות הקטנות נופלות מתחת לרף החסימה, היא מתחזקת וללא קשר לגודלה של מפלגת העבודה (או מר"צ).

יתר על כן, במקרה בו 3-4 מפלגות יצנחו מתחת לרף אחוז החסימה יצטברו להם 12-15 מנדטים לחלוקה מחדש ורובם כאמור ובהתאם לחוק בדר-עופר (שם) יגיעו למפלגות הגדולות ולכן במקרה קצה כחול-לבן יכולה לקפוץ ב-3-5 מנדטים במקרה כזה וללא קשר לגודלן של מפלגת העבודה או מר"צ.

כך, שבפועל תוצאות הסקרים מראים שונות גבוהה ובגלל שבהתבסס על טווח השגיאה (לרוב כ-3.5%) קשה מאוד לחזות הצבעה של כמה אלפי קולות בודדים שהם אלו שיכריעו את גורל המפלגות הקטנות.

הפרשנים בכלי התקשרות והסוקרים מתעלמים לחלוטין מהיבט זה ובפועל מטעים את הציבור - כנראה כי רוצים לחזק את כחולבן על חשבון העבודה ולא הליכוד. המסקנה החד משמעית: הצבעה לעבודה (וגם עבור מר"צ) מחזקת את הגוש כי גורמת למצביעים לנוע מימין שמאלה ורק החלשת מפלגות הסף הימניות תחזק את כחולבן (וזו צריכה להיות אסטרטגיית הימים האחרונים היחידה של כחול-לבן, לתקוף את מפלגות הסף מימין ולהעביר מצביעים מימין למרכז).

ולסיכום, למה ללכת על הראש של כחולבן?

בבחירות 2015 לכנסת ה-20, כאשר חיבור המחנ"צ העבודה-התנועה הוביל בגדול בסקרים ויצר חיבור שפוי מרכז-שמאל-ימין והחלפת השלטון הובטחה בדיל עם "כולנו", יאיר לפיד הלך על הראש של הרצוג, הכפיש אותו אישית ויצר לו דימוי תבוסתני, כי רצה להיות שר בממשלת ביבי ולא עניין אותו שבמו ידיו המליך את נתניהו.

לא מאמינים, הנה אסטרטגיית לפיד בבחירות 2015: "... אני מפלגת מרכז. לא תמצאי אותי ממליץ על השמאל ... הרצוג הוא שמאל ...".

כך היום, כל מה שמעניין את לפיד זה הוא עצמו ולכן כל קול שעובר מהעבודה לכחולבן הוא קול לטובת כסא השר של לפיד בממשלת ביבי.

תשתו עם קשית את הדם של כחולבן שצריכים להביא קולות מהימין ולא מהשמאל.

הרשמה לעדכונים

"עם לא יזכה לחירות אם לא יבטיח חרות שכניו."
קארל מרקס

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית מהווה את כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2006

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית