מפלגת העבודה עצמאית וחזקה

Thank you for rating this article.

פנייה גלויה אל ערן חרמוני.

אנחנו, חברי המפלגה, שמשלמים דמי חבר, מאמינים שמדינת ישראל זקוקה למפלגת העבודה עצמאית וחזקה. אנחנו גם מאמינים שהדבר אפשרי.
אנחנו מסרבים לתת למפלגה להיעלם בתוך הגוף הנכחד המכונה כחול לבן.
אנחנו מסרבים לכך שמי מאתנו שאינם צירים בוועידת המפלגה לא יוכלו להשפיע על זהות יושב ראש המפלגה ורשימת מועמדיה לכנסת.
אנחנו מסרבים שגוף שמכיל פחות מעשירית מחברי המפלגה, ולא פועל בצורה דמוקרטית אמתית, יכריע הוא מי ייצגו אותנו בכנסת.

אנחנו משלמים דמי חבר למען קיומה ובריאותה של המפלגה שבעינינו היא החשובה ביותר במדינה. לא נסכים שהכספים שלנו לא ישמשו למטרות הנכונות. בשנת 1988 עשה מזכ"ל המפלגה דאז, עוזי ברעם, את הצעד הראשון להיותנו מפלגה באמת דמוקרטית. הוא ווידא שוועידת המפלגה כן תשקף את כלל חברי המפלגה, והעביר לידיה את הכוח לבחור את נציגינו. והוא קבע גם שהמהלך הזה יהיה חד פעמי.

ב-1992 המשיך המזכ"ל הבא, מיכה חריש, בכיוון הנכון והכניס למפלגה את הפריימריס, כלומר בחירה ע"י כלל חברי המפלגה.

לא נסכים לחזור אחור. הבחירה ע"י הוועידה בלבד הייתה במכוון חד פעמית, כדי להרגיל אותנו להיפרדות משיטת הוועדה המסדרת. חזרה היום לבחירה בוועידה היא גרועה מהוועדה המסדרת. ההצבעה בדמוקרטיזציה של עוזי הייתה חשאית, ולכן גם דמוקרטית. ההצבעות בוועידה בימינו כולן גלויות, ומשום כך אינן דמוקרטיות, וגם הרכב הוועידה אינו משקף את הרכב ורצונות כלל חברי המפלגה.

בשל כל שציינתי לעיל אני קוראת לך לא לתת ידך למהלך הבזוי של לקיחת כוח הבחירה וההשפעה מכלל חברי המפלגה. אל תהייה אתה המזכ"ל שיחזיר אותנו לימים האפלים של הוועדה המסדרת, או אף גרוע מזה. אל תירשם בספרי ההיסטוריה כשותף להרס המפלגה.

מדינת ישראל זקוקה למפלגת העבודה עצמאית וחזקה, אל תהייה אתה זה שמונע את זה ממנה.

===

מקבוצת הפייסבוק של הבמה הרעיונית

הרשמה לעדכונים

"... אין לפרולטוריון מה להפסיד מלבד כבליו יש לו עולם ומלואו להרוויח. פועלי כל העולם התאחדו!"
קארל מרקס, המניפסט הקומוניסטי

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי