מי צריך (ולא יודע את זה) לחגוג את האחד במאי?

Thank you for rating this article.

עבדי ההיי-טק שבאמת מאמינים שחוזה אישי מבטיח להם עתיד ורוד יותר. ובאמת מאמינים שגם אם יפטרו אותם מובטח להם ביטוח פנסיה ובריאות וכל זה בגלל שהם משתחווים לאלוהי האופציות וביטוח המנהלים. שבאמת חושבים שלעבוד שעות על שעות מעלה את קרנם בעיני המעסיק ושבונוס סוף השנה מפצה על אובדן חיי החברה והמשפחה ומהווה צידוק למשכן את העתיד.

עורכי דין שחושבים שלקרוא לעצמך משרת אמון מביא את המעסיק שלך לעמוד בהתחייבויות בעל-פה שאינן מעוגנות בהסכם העסקה. שלא יודעים מהו יום עבודה שגרתי‚ הפסקות‚ ארוחות ובטח לא כל זמן שזה תלוי בשותפים הבכירים. שלהתלבש ולאבזר את עצמם במותגים חשוב יותר מאשר חסכון והבטחת העתיד ושכל זה באמת משפיע על מי שיושב מולם.

ומאבטחים‚ ומלצרים ומלצריות וסטודנטים ואחרים ששכר השעה שלהם אינו מהווה תמורה אמתית לערך העבודה שלהם ולחוסר התנאים‚ והפנסיה וביטוח הבריאות וימי החופש ושכר היסוד ועוד ועוד ... ומעל כולם‚ תנועת ומפלגת העבודה - חבריה‚ נבחריה ומצביעה שצריכים להסיר מעליהם את סדין הבושה שכיסו בו את עצמם.

כל אלו צריכים להתעורר‚ להתאגד‚ להתאחד‚ לקרוא בקול גדול לחידוש המלחמה למען העובדים ולהרים את נס אחד במאי - חג הפועלים!

טור אחד במאי 2006.

"עוני זה לא רק לחם. זה מושג רחב. מי שתופש את בעיית העוני כבעיית לחם הוא צר אופקים. עוני הוא בתרבות בחינוך בתעסוקה. עוני הוא בסולידריות ובעוצמה פנימית"
עמיר פרץ

מאז 2004

כבר מעל 18 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין 1922-1995

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי