התקווה - העבודה מניפה את דגל המדינה בגאווה

Thank you for rating this article.

בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ולקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל ולקראת חג יום העצמאות‚אני  מביא  בפניך קישור להקלטה נדירה של שירת "התקווה"‚ מלפני 63 שנים שנעשתה ע"י כתב ה BBC‚ שרות השידור הבריטי. ההקלטה נמצאה לאחרונה במוזיאון סמיסטוניום שבארה"ב. זהו ללא ספק‚ קטע מחיי כולנו‚ קטע היסטורי מרגש מאוד.

http://www.israelreporter.com/files/radio/BergenBelsenHatikva.mp3

ההקלטה נעשתה ביום שישי אחה"צ במסגרת קבלת שבת‚ השבת הראשונה לאחר השחרור מהנאצים.  ב-20 לאפריל 1945 במחנה הריכוז ברגן-בלזן אשר בצפון גרמניה. הצבא הבריטי שזה עתה שיחרר את מחנה ההשמדה הנורא‚ מצא שם כמה אלפי ניצולים‚ כמחציתם יהודים‚ רבים היו במצב גסיסה פיזית ונפשית.הרב הצבאי הבריטי ארגן את תפילת קבלת השבת. עבור היהודים במקום הייתה זו קבלת השבת הראשונה אחרי 6 שנות מלחמה‚ ואחרי יותר מ- 10 שנות רדיפת יהודים על אדמת גרמניה.במאמץ רב‚ התארגנו היהודים‚ וביודעם שמקליטים אותם‚ ושרו את "התקווה".  בד בבד‚ כששומעים את ההמנון הזה‚ על גרסתו הישנה במלותיו‚ בנסיבות השירה שלו הוא מאוד מרגש. האמת שהשמעת ההמנון הלאומי‚ גם היום‚ הוא דבר מאוד מרגש.  צריך לשים לרגע את כל המחלוקות הצידה‚ לשנן היטב את הטקסט של ההמנון‚ ולחשוב על מקומה בחיינו ובחיי עמי העולם‚של מדינת היהודים‚ היא מדינת ישראל.

עצור לרגע: חשוב/י‚ מי מתוכנו לא שר את ההמנון הלאומי? חשוב/י לרגע‚ מי מתוכנו מבקש לשנות את תוכנו של ההמנון למשל לכזה של "כל אזרחיה" ומדוע? האם אלו הם דברים ראויים?

יחד עם זאת ראוי וחשוב לזכור ...

הבריטים הם אלו שהוציאו לאור את הספר הלבן‚ כמענה "חנופה" לערבים  כנגד  הצהרת בלפור. הם גם אלה שמנעו מעשית את כניסתם של הפליטים  היהודים לארץ ישראל. בימים אלה נפטר מפקד הספינה "יציאת אירופה"‚  או בשמה הקולנועי "אקסודוס". הפרשה האמיתית הזו‚ שאיננה רק סרט‚ הייתה רק אחת מתוך רבות.ועל עמדתו השלילית הצבועה ואולי האנטישמית היום של ה BBC כלפי מדינת היהודים מיותר להרחיב. מיותר גם לציין בהרחבה את השמאל הבריטי התומך בהצגה מעוותת של מדינת היהודים‚ ישראל.

בארץ ישראל המאבק היהודי כנגד הבריטים יצר מבוכה לא קטנה בהנהגה  היהודית המקומית. ראוי להזכיר‚ בד בבד‚  את המלחמה הפנימית בתוך התנועות הציוניות‚ מלחמות  לצערי שהיו כבר אז. למשל‚ הייתה אז תנועה שנקראה "ברית שלום" בראשות פרופסור מאגנס‚ דקן באוניברסיטה העברית. במושגים של היום זו "שלום עכשיו".גם הם היו בעד "ויתורים כואבים" לצד הערבי. גם להם היו טקסטים של "קורבנות השלום"‚ "חשוב לדבר"‚ או כמו "שלום עושים עם אויב" ועוד. גם "ברית שלום" טענו שהויתורים הם שיביאו שלום. ולמעשה הויתורים הביאו טרור ועוד טרור. מכאן שהטרור הערבי היה כאן עוד הרבה שנים לפני "הכיבוש". "ברית שלום" גרסו שראוי לוותר על הכרזת העצמאות כדי שהערבים יעשו איתנו שלום. והערבים כידוע סירבו אפילו לתוכנית החלוקה והם השיבו במלחמה. התנועה הזו "ברית שלום" בסופו של דבר נמחקה מהמפה הפוליטית הארצישראלית. לכן‚ בהקשר לדרכם ולמילות ההמנון‚ הרי לך חומר למחשבה. ההיסטוריה חוזרת על עצמה ויש בתוכנו שאינם מפיקים את הלקחים הראויים.

המבוכה בהנהגה היהודית בארץ ישראל לא פסחה על הזרוע הפוליטית של תנועת   השומר הצעיר‚ שהייתה מפ"ם‚ וגם לא על "אחדות העבודה"‚ וגם לא פסחה על "חרות" של בגין. המשותף לכולם היה שהם התנגדו להכרזת המדינה  בעת ההיא. בן גוריון  שהיה דיטרמינסטי אסרטיבי  והחלטי לא כלל אותם בהזמנה לאותו יום השישי אחר הצהרים‚של הכרזת המדינה.להוציא רק שלושה חברי מפ"ם שהיו בדעתו ולא בדעת יתר חברי ההנהגה ההיא של מפ"ם‚ שהייתה אז תנועה פוליטית יחסית גדולה‚ אף אחד ממנהיגי התנועות הללו לא חתום על מגילת העצמאות.וזו היא עובדה ראויה!!! ועוד דוגמה על המבוכה של הנהגה היהודית‚ יצחק שמיר‚ לימים ראש ממשלת ישראל‚ שהיה חבר באצ"ל בראשות בגין ואחרים‚ גרס שהמלחמה נגד הבריטים מחייבת ברית של המחתרת היהודית אצ"ל עם הנאצים‚ כנגד הבריטים‚ כן‚ ברית עם הנאצים. משלא נתקבלה דעתו באצ"ל‚ הקים את לח"י. וגם זו תיאוריה פוליטית שנכשלה. וכשמקשיבים להמנון‚ קל יותר להבין את הכישלון התהומי.ומאז‚ בעקבות הקמת המדינה‚ גם ההמנון הלאומי עודכן‚ וגם התנועות הפוליטיות הללו למעשה נמחקו. למרות שיש להם שלוחות של "פתאים" גם היום‚ ולמרבה השמחה לא ממש רלוונטיים.

הרקע לכל אלה היא כמובן שירת ההמנון של ניצולי ברגן-בלזן גם כ"מטאפורה" למאווים הלאומיים של העם היהודי ולאו דווקא למאוויים הדתיים של העם היהודי‚ למרות ש"התקווה"‚ ההמנון לאומי‚ מושר כאן בזמן קבלת שבת... מכל אלה ראוי להדגיש‚ שלמרות הקשיים‚ במבחן התוצאה‚ הכרזה המדינה‚ הקמתה ושגשוגה‚ וגם הקורבנות מעידים ומזכירים לכולנו שהדרך לא הייתה קלה ושהם לא היו לשווא. ישנן אין ספור סיבות מצוינות ומוצקות לחלוק כבוד רב לנופלים ולמשפחותיהם ולחגוג 60 שנים למדינת ישראל בגאווה. חברי מפלגת העבודה‚ הניפו את דגל המדינה בגאווה במקומותיכם.מעשה הקמתה ושגשוגה של המדינה הוא מעשה פלא ואולי נס‚ אבל מעשה ידי אדם. טביעות ידיה של מפלגת העבודה‚ של תנועת העבודה ושל מנהיגיה הם חלק מכריע ביותר בכל ההישגים האלה.

"לציונות הגעתי מתוך יהדות; לסוציאליזם הגעתי מתוך הגינות"
זלמן ארן

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי