זקן חברי הקיבוצים מת בגיל 107

Thank you for rating this article.

ישראל חופש שהיה תומך וחבר מפלגת העבודה מאז ומעולם - הלך לעולמו בקיבוץ אפיקים והשאיר אחריו מורשת של עבודה ומסירות ובפרט ציטוט אחד המראה את מחויבותו לדמוקרטיה ולהשתתפות הפעילה בה: "איזה קורבן מקריבים בהליכה להצביע? מי שלא מצביע הוא חסר אחריות. כל אלה ידעו אחר כך להצביע על חסרונות, הם שוכחים שזה תלוי בכל אחד מאיתנו".

עיתון הארץ, ייחד טור לזכרו -

ישראל חופש, שהיה בין מייסדי קיבוץ אפיקים, נפטר אתמול (שבת) בגיל 107. חופש נולד בפולין בשנת 1905 בשם אולה גוטנבאום. הוא עלה ארצה בשנת 1925 והצטרף לגדוד העבודה בעין-חרוד. לימים סיפר: "בגיל צעיר נכבשתי ברעיון הציוני וגברה אצלי ההשקפה הציונית". לדבריו, פגישה עם יעקב חזן הרשימה אותו במיוחד והוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר".

בשנת 1927 הגיע עם פלוגת עבודה לעפולה ושם התוודע לחברי "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר", לימים קיבוץ אפיקים. באותם ימים, אגב, חיברו חברי הקיבוץ מרדכי זעירא ודודיק וורטמן את השיר "חולצה כחולה". יחד עם חברי קבוצת אפיקים, חופש עבר לכנרת לצורך הקמת מפעל החשמל בנהריים.

בשנת 1929 נשלח לוועידה העולמית של "השומר הצעיר" שנערכה בצ'כיה ולאחר מכן המשיך לליטא כדי להקים את תנועת נצ"ח- השומר הצעיר. עד עליית הקיבוץ על הקרקע עבד גם בסלילת כבישים, בסבלות בנמל, בייבוש ביצות ובבניין.

ב-1932 היה חופש מראשוני העולים ל"נקודה", הלא היא קיבוץ הקבע, ולאחר מכן היה ממקימי ענף הבננות באפיקים. חופש עבד גם במפעל הלבידים של הקיבוץ- "קלת אפיקים" והיה מזכיר הקיבוץ שלוש פעמים.

ב-1933 נישא לאשתו, סוניה, לה היה נשוי במשך 66 שנים, עד מותה בשנת 1999. לשניים נולדו ארבעה ילדים, הבכור שבהם, לוי, שנולד ב-1934, פיקד על חטיבת הצנחנים. במלחמת העולם השניה היה מזכיר ועד המתנדבים לקראת הגיוסים לבריגדה ושירת בבריגדה היהודית באירופה.

במשך כ-30 שנה עבד כמורה ומחנך של בני הקיבוץ, אבל בעיקר של גרעינים וחברות נוער. בקיבוץ מספרים כי עשרות חניכים הקפידו לשמור על קשר עם חופש במשך העשורים.

בשנת 1966 החל חופש את עבודתו בארכיון אפיקים. לדברי צבי אשכנזי, מנהל הארכיון, עד לכניסתו לתפקיד, העבודה בארכיונים הקיבוציים נעשתה ללא שיטה וסדר, אלא באיסוף "מכל הבא ליד" - עיתונות יומית, תנועתית, חוברות על הקיבוץ, עלונים ומסמכים ממסמכים שונים. משקיבל על עצמו חופש את ניהול ארכיון אפיקים הוא סייר בארכיונים ברחבי הארץ, יצא לימי עיון ולימוד בנושא וצבר ידע רב בעניין. אז גיבש את שיטת ה"ארכיון הקיבוצי", שמשמשת היום את רוב הארכיונים בקיבוצים בארץ. חופש פרסם מאמרים והוזמן להרצות בפני פורומים שונים של ארכיונאים ומחנכים ולאחר מכן פרסם חוברת רבת-תפוצה בשם "ארכיונאות בקיבוץ - דגם אפיקים" ובה פרש את משנתו על הסדר, השיטה והארגון הדרושים כדי לנהל נכונה ארכיון שכזה.

חופש היה לאחד החברים המרכזיים באיגוד ארכיונאי ישראל ואף זכה בתואר "יקיר הארכיונאים" בשנת 2001. בגיל 96 נאלץ לפרוש מעבודתו בארכיון בשל הידרדרות כושר הראיה שלו.

עד לאחרונה התעדכן כל הזמן בנעשה בארכיון וגילה עניין רב בתמורות שחלות בו ובמקביל המשיך לעבוד מביתו ולהפיק חוברות בנושאים שונים. הוא הפיק 19 "אסופות" העוסקות בנושאים ההיסטוריים והחברתיים באפיקים במשך שנות קיום הקיבוץ ועוד 13 חוברות, גם הן עוסקות בהיבטים היסטוריים, חברתיים, דמוגרפיים, ביטחוניים ותרבותיים בתולדות אפיקים.

חופש נכח בוועידת היסוד של מפא"י וחזה בהתפלגות הזרם בעשורים האחרונים. לאחר הצבעתו בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה בשנת 2008 הוא אמר ל"הארץ": "האופנה שרווחת היא להשמיץ ולדכא, עד כדי כך שיש חברים שנתונים להשפעה הזאת. החברים, במקום לאזור כוח ולאגור מרץ שותקים. זה מתנקם בנו. מכל הצדדים פוגעים בנו ויש אחידות בהשמצת המפלגה".

נוכח אחוזי ההצבעה הנמוכים והתרחקות הציבור מהפוליטיקה חופש לא זנח את עקרונות הדמוקרטיה, "איזה קורבן מקריבים בהליכה להצביע? מי שלא מצביע הוא חסר אחריות. כל אלה ידעו אחר כך להצביע על חסרונות, הם שוכחים שזה תלוי בכל אחד מאיתנו".

=====

המאמר המקורי והמלא, פורסם באתר עיתון הארץ.

"ביטחוננו תלוי בשלום בין יהודים לערבים בארץ ישראל ובינינו לבין מדינות ערב ... ולשם כך מוצדק לשלם מחיר כבד"
ברל כצנלסון, 1938

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי