הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה

העולם כולו נגדנו

בראשית 1955 החלה מפא"י בהיערכות לקראת הבחירות לכנסת השלישית. העיתונאי לוי יצחק הירושלמי, מבכירי יומון המפלגה "הדור", מונה לתפקיד דובר המפלגה. אחת ממשימותיו הראשונות היתה להציג למנהיגי מפא"י את מפת התקשורת. המסמך שהכין, השמור בארכיון המפלגה בבית-ברל, משרטט את ההרכב האנושי של העיתונים, בעיקר את שייכותם המפלגתית של העיתונאים. ניכר שהירושלמי הכיר היטב את הזירה וידע למפות את השחקנים העיקריים.

בזיכרון הקולקטיבי נחרתה מפא"י כמפלגת שלטון עוצמתית, כמעט כל יכולה, באותן שנים ראשונות של המדינה. אבל מהדו"ח של הירושלמי, כמו ממסמכים אחרים מאותה תקופה, עולה בעיקר תחושת המצור של בכירי המפלגה. הם לא רוו נחת ממה שנכתב עליהם. עיתונות ביקורתית ועוינת הציפה את המרחב הציבורי.

מחסן הנשק התקשורתי של מפא"י כלל את "דבר" ההסתדרותי ואת "הדור" המקרטע, שעתיד להיסגר בסוף אותה שנה לאחר שבע שנים של הפסדים, מאבקים וחילופי עורכים. מולם עמדו עיתוני מפלגות יריבות, וגם עיתונים פרטיים שלא היססו לתקוף את המפלגה, גם כאשר תמכו בדרך כלל במדיניות הבטחונית של הממשלה. לשלטון היה אמנם רדיו בשליטה ישירה של משרד ראש הממשלה, אבל לוח השידורים כלל רק מעט תוכניות אקטואליה וחדשות. העיתונים היו זירת השיח העיקרית.

הירושלמי כלל במסמך 14 יומונים ושבועונים. ברשימה מוזכר רק עיתון חרדי אחד, "שערים" של פועלי-אגודת-ישראל, עיתון עם צוות מצוצמם ותפוצה של כ-2,000 עותקים. מן הרשימה נעדרו שני עיתוני אגודת-ישראל החרדית, "המודיע" ו"הקול". גם "קול העם", העיתון שדוד בן-גוריון ניהל נגדו מלחמת חורמה מאז הקמת המדינה, לא נכלל במסמך. מן הסתם נחשב יומון המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מק"י, כעניין אבוד מבחינת מפלגת השלטון: אין כל סיכוי להשפיע על הקו המערכתי שלו.

אך גם רוב העיתונים האחרים נחשבו אגוזים קשים לפיצוח. את הרשימה פתח העיתון הפרטי "הארץ". כך שורטט העיתון של משפחת שוקן (הערות בסוגריים מרובעות): "רובם המכריע של העובדים משתייכים למפלגות ולחוגים מתנגדים [מתנגדים למפא"י, כמובן]. שניים מבין העובדים החשובים – השקפותיהם שמאלניות קיצוניות; שניים אחרים – קרובים ל'חרות'-שייב ["שייב" הוא כינויו של ישראל אלדד, מראשי לח"י לשעבר]; ארבעה – "ציונים כלליים"; השאר – פרט לשניים-שלושה אינם משתייכים באופן רשמי לשום מפלגה, אך מקורות יניקתם – השומר-הצעיר, בית"ר, פרוגרסיבים, ציונים-כלליים ו'בלתי תלויים' בנוסח שוקן". אך למרות המגוון הרחב של המקורות הפוליטיים, כולם היו שותפים לעניין אחד: התנגדות למפא"י.

"מן הראוי לציין", הוסיף הירושלמי בלי לנקוב שמות, "כי שלושה עובדים הם חברי המפלגה [מפא"י] או נוטים לה. אחד מהם – העורך הספרותי, אחד – כתב בירושלים, ואחד – כתב בתל-אביב. [...] מנחה הקו בעיתון הוא העורך-הבעל ג' שוקן. אנשי מפתח במערכת – מ. קרן, ש. גרוס (החותם בשם פולס). מלבד העורך ושני אלה משתתפים לעתים בכתיבת מאמרי המערכת יעקב רוזנטל (הכתב הפרלמנטרי), ר. בן-שושן (עניינים כלכליים). בדרך כלל כבולות ידיהם של העיתונאים בכבלי המדיניות של ג. שוקן. אולם במסירת אינפורמציה שוטפת יש להם יד חופשית. במידה מסוימת נוהג עיתון זה לפי הכלל: שירות גמול למוסרי אינפורמציה. תפוצתו ביום חול 26,000".

תפוצה קטנה יותר, 12,000 עותקים, היתה ל"הבוקר", עיתונה של מפלגת הציונים-הכלליים. העורך בפועל היה י. גרומן, המוגדר במסמך כ"איש החוגים הקיצוניים במפלגתו". רבים מן העובדים אינם משתייכים למפלגת הציונים-הכלליים, כתב הירושלמי, ויש גם שני עיתונאים המוגדרים "קרובים למפא"י".

ב"זמנים", עיתונה קצר הימים של המפלגה הפרוגרסיבית (שעתידה להתאחד עם הציונים-הכלליים ב-1961 למפלגה הליברלית, שתקים ב-1965 את גח"ל עם חירות), יש רבים מן העובדים שהם חברי מפא"י "או נוטים לה", ובהם בעלי עמדות חשובות במערכת. אבל "מחמת המצב הכספי החמור מבוצעת עתה בעיתון ריאורגניזציה יסודית במגמה לצמצם 25% של ההוצאות", ובין העובדים המפוטרים יהיו אחדים מחברי מפא"י. "בעיתון זה קיימת התרוצצות לגבי קביעת הקו, כפי שהיא קיימת בתוך המפלגה הפרוגרסיבית, אך יותר מכולם מושל שם בכיפה מ. קול [לימים שר התיירות]. תפוצתו 3,000–3,500". "זמנים" נסגר בסוף 1955.

על ש. דניאל, עורך "הצופה", עיתון הפועל-המזרחי והמזרחי (מ-1956 – המפד"ל), נכתב במסמך כי הוא "נוקט בקו עצמאי – מתנגד חריף ביותר לגבי ד. בן-גוריון". בתוך הפוליטיקה הפנימית הפתלתלה של מפלגה זו נמנה העורך באופן רשמי עם סיעה קטנה בשם חזון-והגשמה, "אך למעשה הוא נשמע להוראותיו של משה שפירא". רוב עובדי העיתון הם חברי הפועל-המזרחי, "אך עם זאת, לא כל העובדים נאמנים במאה אחוז למפלגתם". תפוצת "הצופה" – 3,000 עותקים.

ב"למרחב", עיתון מפלגת לאחדות-העבודה, "העורך למעשה" הוא מ. בן-גור, שקודם לכן עבד ב"על המשמר" וב"דבר". רוב העובדים הם חברי לאחדות-העבודה; אחד – איש מפא"י. התפוצה 4,000–4,500. כפולה היתה תפוצתו של "על המשמר", עיתון מפ"ם (השומר-הצעיר), שהגיעה ל-8,000–9,000. העורך מ. בנטוב. "כל העובדים – חברי מפ"ם, רבים מהם חברי משקים. לקראת הבחירות גויסו כמה עובדים נוספים מהקיבוצים בעיקר לעבודות מיוחדות (גילויי שחיתות וכד'). במערכת הוקם מטה מיוחד לקראת הבחירות", נכתב בדו"ח.

על "חירות", עיתונה של תנועת החירות, נכתב כי "מספר העובדים – מצומצם ביותר. כולם – חברי חירות". העורך יוסף ויניצקי חותם על מאמרים גם בשם י. גץ, ובמקביל כותב בכל יום שישי ב"ידיעות אחרונות" פיליטונים תחת שם העט יוסף הלוי. קובעי קו המדיניות של העיתון הם מ. בגין וא. בן-אליעזר. תפוצתו 3,500.

הזיקה בין "חירות" ל"ידיעות אחרונות" מוזכרת גם בפסקה המוקדשת לעיתונה של משפחת מוזס. "רוב העובדים – אנשי אצ"ל–לח"י. בין העיתונאים לא מצוי אף אחד חבר מפא"י, פרט לאחד שהוא קרוב לה. בין הריפורטרים הראשיים אחד המקבל משכורת מלאה מעיריית רמת-גן (הלה עורך עיתון העירייה). אחדים מהעובדים החשובים מקיימים קשרים הדוקים ומתמידים עם ראשי חירות", כתב הירושלמי.

העורך הוא ד"ר ה. רוזנבלום, "אך השפעה יתרה משלו בידי בעלי העיתון, משפחת מוזס". התפוצה – 26,000 עותקים. נעדרת מהמסמך עובדה חשובה אחת: כמחצית ממניות העיתון הוחזקו באותה תקופה על-ידי איש מפא"י צבי לבון, אחיו של פנחס לבון, שהעבירן אחר-כך ישירות למפלגה. למרות הנתח המכריע שהחזיקה מפלגת השלטון בבעלות על עיתון הערב הפופולרי, לא הצליחה מפא"י מעולם להשפיע על קו העיתון. המניות נרכשו חזרה על-ידי משפחת מוזס בשנות ה-60.

על "מעריב", העיתון הנפוץ ביותר (35,000 עותקים), כתב הירושלמי כי העורך הראשי הוא ד"ר ע. קרליבך, "אך ההשפעה המכרעת בענייני העריכה המעשית של העיתון נתונה בידי סגן העורך אריה דיסנצ'יק". העובדים ברובם הגדול מוגדרים כ"אנשי חירות"; חבר אחד המשתייך להפועל-המזרחי, אחר קרוב לאחדות-העבודה ושלישי "נוטה למפא"י". ועוד: באחרונה "מתנהל רומן" בין אנשי העיתון ובין אחדים מאנשי הציונים-הכלליים. "אגב, ע. בן-עמי, ראש עיריית נתניה, מחזיק בחלק ממניות העיתון".

את רשימת השבועונים פותח "העולם הזה": "העורך – אורי אבנרי. סגנו – שלום כהן. 3-2 מהעובדים בעלי השקפות שמאלניות קיצוניות. אחד – חבר רשמי במפ"ם. הקו היסודי של השבועון – אנטי-מפא"יי, ובאחרונה – אנטי-בנגוריוני. עורכי העיתון מקיימים קשרים הדוקים עם ראשי אחדות-העבודה והשומר-הצעיר מזה, ועם י. סרלין, ש. זיסמן (אנשי הציונים-הכלליים), מנחם בגין וי. באדר (חירות) מזה. תפוצתו 10,000".

עוד מוזכרים השבועון "מצפן" (3,000 עותקים), בעריכת דוד אשכול, איש אחדות-העבודה, שנוקט את הקו הפוליטי של המפלגה הזו ומקיים קשרים עם אחדים מחברי מפא"י, שהם באופוזיציה פנימית במפלגתם; "חיי שעה" (5,000 עותקים), ש"אין לו קו פוליטי מוגדר", וכן "פנים אל פנים" (4,000 עותקים) בעריכת פ. פלאי, שאת הקו הפוליטי שלו מנחה י. רפאל, איש הפועל-המזרחי.

המסמך אינו כולל מסקנות לפעולה, אבל השורה התחתונה שעלתה מהמודיעין התקשורתי ברורה: במערכת  הבחירות לכנסת השלישית, כמו בכל מערכות הבחירות האחרות, יהיה על מפא"י להתמודד בזירה תקשורתית מורכבת. לא רק השיוך המפלגתי, גם נטיותיהם הפוליטיות של עורכים וכתבים בכירים יביאו לכך שרוב התקשורת המודפסת תיאבק נגד מפא"י.

המאמר המקורי והמלא, פורסם באתר "העין השבעית".

הרשמה לעדכונים

"הצבא איננו ארגון דמוקרטי זה הארגון הבלתי-דמוקרטי היחיד שהדמוקרטיה שומרת כדי להגן על עצמה."
שמעון פרס, ראיון ב-YNET יולי 2005

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית מהווה את כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הבמה בטוויטר

The_Proletariat
The_Proletariat עוד סיבה לא להצביע לפיד. twitter...
02:28PM Feb 17
The_Proletariat
The_Proletariat אין ספק שיצחק נבון, שושנה ארבלי-אלמוזלינו, משה שחל, רענן כהן, איתן כבל, בנימין בן-אליעזר, עמיר פרץ, אבי גבאי ... ממש לא יודעים מה זו מזרחיות ואיך הרגישה מעברה ... שלא לדבר שהסבתא האשכנזייה שלי שגורשה ע״י התורכים, עבדה בפאלחה, עברה פוגרומים ותקופות צנע היא אליטה מנותקת נטו. twitter...
11:19AM Feb 17
The_Proletariat
The_Proletariat פניית נשים חרדיות ליו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי: "פונות ומבקשות ממך להיות חלק ממהלך תיקון היסטורי וחברתי ראשון במעלה ולהשתמש בשיריונים שלך להצבתה של מיכל במקום חזק ברשימתך". קרדיט: @talschneider #%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94 www.lab... pic.twi...
12:54PM Feb 15

העבודה בטוויטר

Eranhermoni
Eranhermoni אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז - זה ביבי?!? כל הרעיון בבחירות ובדבר הזה שנקרא דמוקרטיה, זה לא רק לבקש לנצח אלא גם להציע משהו אחר. twitter...
09:00PM Feb 17
GabbayAvi
GabbayAvi עם יו"ר האופוזיציה ויו"ר הסיעה שלנו. בקרוב: שרת המשפטים ושר הבריאות. @Syechimovich @ishmuli pic.twi...
08:25PM Feb 17
GabbayAvi
GabbayAvi מרגישים את התקווה לשינוי חוזרת. עם מאות אנשים בחולון, יחד עם ראש העיר, מוטי ששון. מעל הרכילות הפוליטית והשיח המפלג, אנשים רוצים לראות דרך אחרת: בבריאות, בתחבורה, במחירי הדיור, ביוזמה המדינית ובבטחון יש לנו דרך, ויש לנו נבחרת שתגרום לשינוי הזה לקרות. חוזרים לדרך. חוזרים לעבודה. pic.twi...
07:15PM Feb 17
HavodaParty
HavodaParty הם ימשיכו לצחוק, אנחנו נמשיך לעבוד. מאות אנשים בכנס בחולון, יחד עם יו"ר העבודה, אבי גבאי, יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ ויו"ר סיעת העבודה, ח"כ איציק שמולי. אנחנו הולכים להיות הפתעת הבחירות. twitter...
06:56PM Feb 17
Eranhermoni
Eranhermoni טוב עשה השופט מלצר כאשר החליט למנוע מנתניהו להפוך את חיילי צה"ל לכלי בשירות התעמולה שלו ושל הליכוד. כדאי שביבי והליכוד יפנימו שהמדינה לא רשומה בטאבו על שמם, וכי צה"ל חשוב יותר משיקולי הבחירות שלהם. www.sru...
03:00PM Feb 17
יצחק רבין - 2013

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית