נאום עמיר פרץ בוועידת המפלגה 31.7

Star inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactive
 

דברי עמיר פרץ במושב ה-4 של הוועידה ה-10 של מפלגת העבודה בתאריך 31.7.2019.

"40 שנה שאני נלחם למען שני הדגלים – שלום וצדק וחברתי, שהם מבחינתי דגלים שישרתו אחד את השני. 
מישהו חושב שנסכים לקפל אחד מהדגלים האלה? לא ולא... אתם יודעים מה הבעיה של השלום? הבעיה של השלום - מי בעל הבית שלו.
ופה נוצרה לנו הזדמנות להפוך את השלום למוצר עממי. כי כל עוד השלום שבוי בידי האליטות, כל עוד השלום מקיים את השיח רק באולמות פאר הוא יישאר רק בגדר נושא שחייבים לדבר עליו, לדון בו, וכל אחד בעולם, נשיאים, ראשי ממשלות, הוגי דעות, כולם יכולים לשלם מס שפתיים. זה לא משנה. השלום ימשיך ויתרחק.
ביום בו הכמיהה לשלום תהפוך לשיח ברצפת הייצור, במקומות העבודה, ביום בו ציבורי העובדים בישראל, האזרחים המוחלשים בחברה הישראלית יחושו שהשלום ישרת אותם, הוא יפרוץ לחיינו ואיש לא יוכל לעצור אותו. לכן ... אנחנו צרכים להפוך את השלום ממוצר השייך לאליטות למוצר של העם כולו. שכל העם ידרוש שלום. העם ידרוש שלום!

כן לביטחון !
כן לשלום!
כן לדמוקרטיה!
כן לשוויון !
כן לצדק חברתי!
כן להרחבת השירותים החברתיים בכל תחום ותחום...
מי שמחפש ביטחון חברתי שיבוא אלינו. אני מדבר אליכם מדם לבי על הצורך להגן על האזרחים כי אצלנו , בני אדם לפני הכל!

לא מספיק שיהיה שינוי במשרד ראש הממשלה, אנו זקוק לשינוי במדיניות הממשלה. 
במקום הפקרה חברתית - ביטחון חברתי.
במקום הפרטה בביטחון - אישי. כי אצלנו: בני אדם לפני הכל. 
בני אדם הם לפני יעד הגירעון והמדיניות הפיסקלית .
בני אדם שהם הילדים שלנו בבתי הספר , הם לפני הכל.
זוגות צעירים שעומדים לפני קריסה תחת נטל יוקר המחיה, השכירות או המשכנתא הם לפני הכל. בני אדם . ניצולי שואה שמתלבטים מה לקנות, תרופה או פרוסה, הם לפני הכל, בני אדם .
המיעוטים שחיים בתוכנו – ערבים ודרוזים, רוצים שוויון , רוצים שוויון דה פאקטו, רוצים את ביטול חוק הלאום, הם לפני הכל!

אנחנו כאן כדי לשבור את הדיכוטומיה שאתם יצרתם, את הנרטיב שמי שלא חושב כמוכם הוא עדר. אני קובע בצער רב שאתם העדר. אתם אלה שהייתם צריכים לחבק את החיבור הזה. כן, נכון - היא (לוי-אבקסיס) באה מהימין. גם ציפי לבני באה מהימין, וכולנו קיבלנו אותה בזרועות פתוחות. למה מול אורלי לוי אתם מתגרדים כל כך?

היום ברור לכולם כי מה ש"כחול לבן" מכרה לציבור היה בלוף אחד גדול. יצרו מיזם פוליטי שהיתה לו מטרה אחת, הגדרה אחת: להחליף את בנימין נתניהו. אבל זו עגלה שהסוסים האצילים שמושכים אותה אינם שועטים באותו כיוון. כל סוס אציל שם שועט לכיוון אחר. בני גנץ רוצה הכל בהסכמות, הוא נמנע ממחלוקות. אבל לצידו סוס אציל נוסף – יאיר לפיד. הוא מושך לעימות מול החרדים ובאותה מידה שועט אל הימין הקפיטליסטי הקיצוני. אם לפיד היה יכול לעצב את הכלכלה והחברה בדמותו, 80% מאתנו היו עבדים של השיטה ומשרתים את לפיד וחבריו כי הוא מאוהב בחברות כוח האדם. ויש סוס אציל נוסף - בוגי יעלון, שהוא שועט אל ארץ ישראל השלמה, שהוא הביא איתו את האוזר, מעצב חוק הלאום. מישהו חושב שהעגלה הזאת תחזיק מעמד? מישהו חושב שהעגלה הזאת היא התשובה שעם ישראל צריך? ובכן, המיזם לא השיג את מטרתו.

עוד מעט תישמע זעקת השבר של "כחול לבן". עוד מעט נשמע את הקוזאק הנגזל זועק לו. הם מייד יגידו "היי, יורים בנגמ"ש! יורים בנגמ"ש!" ואתם הרי יודעים. ביליתי בבתי החולים כמעט שנתיים כי נמחצתי בין שני נגמ"שים במיתלה. ולכן אני לא מתכוון לתת לנגמ"ש הפוליטי של "כחול לבן" לדרוס אותנו כי הרי גם הם וגם ביבי מביאים את אותו הדבר בתחומים החשובים לאזרחים. גם כחול לבן וגם הליכוד מנותקים מהציבור ויביאו אלינו את אותה המדיניות של ניתוק, של ריחוק, של הפקרה.

אמנם הם קיבלו הרבה מנדטים, כי למאות אלפי אזרחים טובים שעברו מ"העבודה" ל"כחול לבן" לא היה אכפת התוכן הפנימי, הם לא בדקו מה יש שם באמת. האם זו מפלגת שלום? או מפלגת סיפוח? האם זו מפלגת האזרחים, מעמד הביניים? או מפלגת הטייקונים והאלפיון העליון? הפעם אני פונה לאזרחי ישראל: אל תלכו שבי אחרי הסיסמא "רק לא ביבי". כי "רק לא ביבי" זה לא מסר. הציבור צמא לשמוע על מה שחשוב לו באמת, ואת זה הוא ישמע מאיתנו.

יכולתי להישאר במקום הנוח לי, לחבור למרצ, לאהוד ברק, לעמוד בראש גוש שמאל. אם הייתי בוחר להישאר במקום הנוח לי, היינו גוזרים הפסד בטוח לכל המחנה. הרי אנו רואים שהחיבור של ברק-מרצ לא היה מוסיף קול אחד למחנה, וזה אומר לוותר מראש. אולי היינו עומדים יחדיו מנופחי חזה, אך היינו מגישים לנתניהו את השלטון ללא מאבק.
 
על מנת שלא יהיה ספק – אנחנו לא נשב עם בנימין נתניהו. לא ננהל מו"מ עם נתניהו עם כתב חשדות מעל ראשו, ואם יוגש נגדו כתב אישום נדרוש את התפטרותו המידית. איננו מחרימים את הליכוד, איננו מחרימים את מצביעי הליכוד. הם לא הבעיה, הם הפתרון, ואני מאמין שחלקם יבוא אלינו לבית הישראלי החדש.

עברנו שבועיים בלתי נתפסים וראינו איך אנשים חסרי אמונה מנסים להסית נגדנו. איך האיחוד הטקטי ברק-מרצ זוכה לאיתרוג, לליטופים, ואיך החיבור האמיתי שלנו סופג ביקורת מכל עבר. למה? למה? מאוד פשוט. כי לא הקשבנו לכל נותני העצות שהם תמיד בטוחים שהצדק בצד שלהם, שתמיד ייצגו את האמת המוחלטת שלהם. לצערי חלק מהם חברים שלי, בפוליטיקה ובתקשורת ואני היום מיישיר מבט אליכם ואומר לכם: יכול להיות שאתם כל הזמן צודקים אבל אתם כל הזמן מפסידים. אלה שהחליפו את המשפט "ביתי הוא במבצרי" ב"מבצרי הוא הטוויטר שלי". יכול להיות שהאמת המוחלטת שלכם היא בסך הכל שקט ברנז'אי, נוח? אנחנו כאן כדי לשבור את הדיכוטומיה שאתם יצרתם, את הסטיגמות שאתם מטילים על האנשים, את הנרטיב שמי שלא חושב כמוכם הוא עדר, הוא רפה שכל.

התקשורת היתה צריכה לחבק את החיבור הזה. כן, נכון – היא באה מהימין. גם ציפי לבני באה מהימין וכולנו קיבלנו אותה בזרועות פתוחות. אני מצפה מכל מי שרוצה באמת להחליף את ממשלת נתניהו שידע שרק תמיכה בעבודה - גשר מייצרת את הסיכוי הזה".

הרשמה לעדכונים

"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו."
דוד בן גוריון, משמעות הנגב שדה בוקר 17.1.1955

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2018 א

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית