הצעת מזכ"ל העבודה: פריימריז פתוחים לראשות גוש השמאל

Thank you for rating this article.

סבב בחירות חמישי יחייב את המרכז-שמאל הציוני למהלך מהפכני, חדש ודרמטי: התמודדות ברשימה אחת שתקיים פריימריז פתוחים למועמדיה לראשות הממשלה ולכנסת.

רשימה אשר יובהר כי מיד לאחר הבחירות, תהפוך למפלגה דמוקרטית אחת גדולה.

חיבור העבודה-מרצ לא יעיל

הצעתו של ח"כ יאיר גולן ב"הארץ" לאיחוד מרצ-העבודה רחוקה מהמהפכה הנדרשת, ותביא למעשה להקמת מרצ דור 2. העבודה מעולם לא התיימרה להיות מפלגת בוטיק - ייעודה המקורי הוא להיות מפלגת המונים הנאבקת על השלטון. הוואקום האמיתי נעוץ בכך שאין למרכז-שמאל הציוני מפלגת שלטון דמוקרטית בעלת זיהוי ערכי בסיסי מובחן.

גוש עם אג'נדה ולא רשימה חד-פעמית של מנהיג

לטווח הארוך, לא ניתן להתגבר על כך ברשימה חד פעמית השייכת למנהיג אחד, אלא רק באמצעות כח פוליטי גדול המייצג אג'נדה ברורה ודמוקרטית - כח ששייך למטרה לפני ששייך לאדם. תנועה פוליטית ולא מפלגת אווירה. כחול לבן בשלושת המערכות הראשונות הייתה כח פוליטי גדול, אך חסר אג'נדה אידיאולוגית ודמוקרטיה. יש עתיד היא ה-דוגמה לרשימה של מנהיג אחד. מפלגות העבודה ומרצ? יש דמוקרטיה, אבל אין כח פוליטי גדול.

במתווה הנדרש כל מפלגות המרכז-שמאל הציוני (העבודה, כח"ל, יש עתיד, מרצ) יתמודדו ברשימה אחת שמנהיגה יבחר בפריימריז פתוחים. חברי המפלגות וכל אזרח שישלם סכום חד פעמי (ובתנאי שאיננו חבר במפלגה אחרת) יוכלו לבחור. גם חברי הרשימה יבחרו בפריימריז פתוחים. לכל מפלגה יינתן מספר מקומות יחסי המיועד לחבריה, וישמר האיזון בין הזרמים השונים. 2 מקומות בעשיריה ישמרו למועמדים שיבחרו על ידי יו"ר הרשימה בכדי לאפשר לו להתחזק בדמויות מובילות ונציגי סקטורים.

כך המרכז-שמאל הציוני יעמיד מועמד ברור וחזק לראשות הממשלה, כזה שכבר קיבל לגיטימציה ציבורית. דמיינו מה המשמעות של מועמד שנבחר על ידי מאות אלפי מצביעים להוביל את האלטרנטיבה לליכוד - רוח גבית אדירה תדחוף אותו לניצחון. המומנטום בבחירות הוא נתון דרמטי.

פריימריז ויצירת גוש אידאולוגי ארוך טווח

הפריימריז הפתוחים יאפשרו לדמויות שאינן עומדות בראשות מפלגה קיימת להתמודד, ויכניסו לזירה מנהיגים אטרקטיביים. האיחוד ייצור התלהבות ומוטיבציית שיא, ומפלגות הגוש יעבדו ביחד על אנשיהם ומשאביהם כדי להכריע את הבחירות. לא נחזה בקניבליזציה בגוש וקרבות בלימה נוכח אחוז החסימה.

במצב כזה גם לא נראה הזיות של שמאלנים המצביעים לסער, בנט וליברמן.

מי שיסרב לקחת חלק באיחוד וישים את האגו האישי לפני הסיכוי למהפך יוקע, וכישלונו בבחירות מובטח. באיחוד כזה תומך לדעתי חלק גדול ממצביעי המרכז-שמאל, וביתר שאת מתפקדי העבודה.

אין עסקינן רק במתווה חד-פעמי. מועמדי המפלגות יתחייבו כי לאחר הבחירות יבוא איחוד מלא, וכך יערך התיקון הגדול הנדרש: תהא למרכז-שמאל הציוני מפלגה גדולה, חזקה ודמוקרטית המייצגת אג'נדה בסיסית ברורה. נכון, יש הבדלים בין המפלגות, אבל יש בסיס משותף.

זה הרגע של מרב, בני, יאיר וניצן לגלות מנהיגות. זה הרגע - ואין בלתו.

===

מעמוד הפייסבוק של ערן חרמוני ובאתר עיתון הארץ

"עלינו ליצור צירוף של נכונות לקרב את המיעוט הערבי ליעודים הדמוקרטיים הפשוטים של המדינה, בלי להטיל על שכמם את מעמסת הציונות."
יגאל אלון, 1959

מאז 2004

כבר מעל 17 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין 2016 - תזכור

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי