עקרונות לשיקום מפלגת העבודה

Thank you for rating this article.

שיקום מפלגת העבודה חייב שיתבצע מלמטה למעלה - ולא בבחירת יו"ר שיאמץ את החוקה האנטי-דמוקרטית וכפי שהיא כיום ובכך לא נועיל בדבר לשיקום המפלגה.

לכן וקודם לבחירת יו"ר, חובה לעדכן את החוקה שתחייב אותו לפעול במסגרת כללי משחק נתונים ובפרט - חוקי יסוד (שאי אפשר לשנותם); הגבלה על תיקוני שעה; מועדי כינוס מוסדות ידועים מראש, להגנה על המיעוט; הנגשת החוקה, התיקונים בה וטפסי הגשה באמצעות אתר אינטרנט זמין תמיד.

בניה מלמטה משמעותה קביעת לוח זמנים מחייב לתיקון החוקה בוועידה ובחירת כלל המוסדות מחדש ממועצות הסניפים ומזכירי הסניפים, צירי.ות וועידה מהסניפים, לשכת מפלגה, מזכ"ל ויו"ר ומוסדות אחרים כגון יו"ר משמרת צעירה ונוער העבודה, ארגון הותיקים ותא הנשים ועוד כמחוזות ומגזרים וכפי שיקבע בהסכמה פנימית רחבה. ראשית כול, יש לכנס את הועידה לתיקון החוקה (על בסיס חוקת 'דוד פדות') וכדי להחזיר את האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הפנים מפלגתית. זאת על דרך של חוקי יסוד (ראו למטה), הגבלת תוקף תקנות שעה וקביעת לוח זמנים מחייב לבחירת כלל המוסדות מחדש.

המתווה המתואר, הנו שלד לתהליך המלא ולא עוסק במצע, באישים או בפרטי תיקוני החוקה הדרושים ואלו יקבעו על-ידי צוות הפעולה הפנים מפלגתי - אלא מציג מסגרת וכלים שיבטיחו את המוסדות הדמוקרטים במפלגה מעתה והלאה (לחילופין, מוצע מתווה מזורז לקיום הליך בחירות לכלל המוסדות שיתחיל מיידית).

מתווה לבחירת מוסדות - הצעה לתהליך שיקום מפלגה מזורז

בנייה מחדש, חובה שתהייה מלמטה למעלה
בית מתחילים ביסודות ושלד, גג מניחים בסוף (לוח זמנים מומלץ, כ-11 חודשים; יובהר - זה אינו המתווה הרצוי, אך עדיף על פני המשך המצב הקיים).

יסודות ושלד - חברים, מוסדות וחוקה

  • פתיחת מפקד לתקופה מוגבלת (2 חודשים)
  • החזרת חברים.ות שעזבו, הבאת כוחות חדשים
  • מניעת ״מפקד ארגזים״ למוסד/תפקיד
  • מי שרוצה להתמודד, יוכיח שמחוייב לשותפות אמיתית במסע ולדרכה של המפלגה

בחירת מוסדות (היסודות, כ-3 חודשים)

יסוד המפלגה הוא החברים.ות ומרקם החיים המפלגתי מתקיים בסניפים - בין מערכות בחירות ובפרט בבחירות שאז הם השלד למטות השטח.

  • מועצות ומזכירי סניפים
  • צירי.ות וועידה מטעם הסניפים
  • לשכה (הנהלה תפוזר)
  • משמרת, נוער, ותיקים, נשים, מחוזות וכו׳

חוקה ומנגנונים (השלד, כ-3 חודשים)

אחרי היסודות, בונים שלד ומניחים מערכות (חשמל, אינסטלציה) שמאפשרות לבניין לתפקד.

  • וועידה לשינויי חוקה לעיגון כללי משחק בחוקי יסוד בלתי ניתנים לשינוי ע"י הנבחרים
  • וועידה רעיונית לחידוש מצע ודרך

הגג - נבחרים (בחירה, עד 3 חודשים)

אחרי שיש לבניין יסודות ושלד, נניח גג.
בחירת נבחרי ציבור לניהול והובלת המפלגה, כאשר כללי המשחק ידועים מראש והם עצמם ליוו את התהליך מתחילתו, הוכיחו מחוייבות למפלגה והחברים.ות ולא ״צנחו״ מבחוץ עם מפקד ארגזים ותוך שבירת כלים.מזכ״ל (ניהול המפלגה פנימה)

  • יפעל מיידית לחידוש מנגנונים (מוסד לביקורת, המוסד לבירור עתירות, מפקד וכו)
  • יושב.ת-ראש (מדיניות בחוץ)
    יפעל במרחב הפוליטי לשיתופי פעולה, לקידום העשייה בכנסת והרחבת התמיכה במפלגה בכלל.

לאחר סיום קביעת כללי המשחק, בחירת המוסדות ולבסוף הנבחרים - אפשר לפתוח מחדש מפקד להרחבת השורות ובפרט לקראת פריימריז לרשימה לכנסת.

צעדים לשיקום הדמוקרטיה

מטרה: בנייה מלמטה למטה תוך התאמת החוקה לפני בחירות המוסדות וקביעת לוח זמנים קשיח.

הצעדים וביצועם בסדר המופיע למטה, יבטיחו את הפרדת הרשויות וקיום הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית מעתה והלאה וללא תלות ביו"ר הנבחר.

  1. החזרת סמכויות מזכ"ל, כדי לאפשר התחלת שיקום השטח המפלגתי (כדי לאפשר הפרדת רשויות - המזכ"ל עוסק בענייני המפלגה פנימה; היו"ר בענייני המפלגה בכנסת, בממשלה ובציבור הכללי).
  2. צוות פעולה פנים מפלגתי (אם ייצוג לכלל הזרמים), שיגיש הצעה שתכלול תיקוני חוקה ובפרט "חוקי יסוד" ולוח זמנים לבחירה למוסדות השונים. הצוות יאפשר הצגת הצעות ורעיונות מכלל חברי.ות המפלגה וייעזר בגורמי חוץ וככל שיידרש (פעולה משותפת של כלל החברים, תתאפשר הסכמה משותפת ולגטימציה להצעות שיעלו בוועידה ולא כחוות דעת ועדה חיצונית מנותקת ושאינה מקובלת על החברים.ות).
  3. כינוס וועידה לאישור הצעות תיקוני החוקה ואישור לוח זמנים לבחירת המוסדות (ושעם אישור יציאה לבחירות, תפזר את עצמה).
  4. בחירות למוסדות (לחידוש והזרמת דם חדש לסניפים, התנעת דיון רעיוני ובנייה לקראת הבחירות לרשויות המקומיות והכנסת).
  5. לוח זמנים להגשת הצעת צוות הפעולה הפנים מפלגתי, יהיה 1-2 חודשים וכינוס הוועידה תוך 3 חודשים והבחירה למוסדות בטווח של עד 1 שנה.
  6. כינוס וועידה רעיונית, הוועידה הנבחרת תקיים דיון עומק של החברים.ות, היו"ר והמזכ"לים הנבחרים לגיבוש מצע ודרך לקראת הבחירות לכנסת.

תיקון חוקת העבודה

מטרה: הבטחת המנגנונים הדמוקרטים לטווח ארוך ובלי קשר לזהות היו"ר או המזכ"ל.

תיקון חוקת העבודה, יתייחס לכלל המוסדות, שיטות כינוס המוסדות וההצבעה בהם (פיזי ווירטואלי), אכשרה וכדומה וזאת כפי שיקבע צוות הפעולה הפנים מפלגתי. הכלים המוזכרים מטה, מהווים תיקון "תפעולי-משפטי" שיוטמע בחוקה וללא אפשרות לבטלם וכדי להבטיח את קיומה הדמוקרטי של המפלגה, נגישות לכלל החברים.ות והזדמנות שווה ליזום, להציע ולהחליט.

  1. חוק יסוד: סעיף שאפשר יהיה לשנות אותו רק בהצבעה פיזית וברוב לא מיוחס של 70% מכלל צירי.ות הוועידה (כלומר, הרוב הנו מוחלט ואם יש 1,000 צירי וועידה יידרשו 700 צירים להצביע פיזית ולא דיגיטלית בעד השינוי).
  2. תיקוני שעה: תיקון שעה יהיה תקף למשך 120 יום בלבד ואז תוקפו יפוג אוטומטית. הארכה תתאפשר בהצבעה לתקופה נוספת של 120 יום ולאחר מכן תדרש הצבעה פיזית בוועידה ורוב לא מיוחס של 51%.
  3. כינוס המוסדות: כל מוסד יהיה חייב להתכנס פיזית, כל פרק זמן נתון וכדי להבטיח את פעילותו. מצד אחד ומצד שני לאפשר לאופוזיציה (מיעוט) להעלות לסדר היום ולהציע החלטות שאחרת הרוב או המנגנון לא מאפשרים לו לקדם (מועצת סניף - פעם ברבעון; וועידת מפלגה - פעם בשנה; לשכת מפלגה - פעם בחודש).
  4. אתר אינטרנט: באמצעות אתר אינטרנט, המפלגה תנגיש את החוקה ותיקוני החוקה, הגשת בקשות לסדר לכל מוסד, בקשה לכינוס מוסד, בקשה לחופש מידע, עתירה למוסד לבירור עתירות וכו' ובאופן נגיש וקל ולא מוגבל.

דגשים עליהם יש לתת את הדעת:

  1. תקופת אכשרה: בהתאמה לכל מוסד ותפקיד וכדי להבטיח מצד אחד זהות מפלגתית עמוקה וארוכה ולא "הצנחת טרמפיסטים" וכן "מפקדי ארגזים" לטובת מועמד. ומצד שני, פתיחת המפלגה לכוחות חדשים ורעננים.
  2. הצבעה וכינוס וירטואלי ופיזי: יצירת איזון נכון בין השענות על כלים טכנולוגיים ודיגיטליים, לקיום הצבעות וכינוסים שמקלים ומוזילים מאוד את התהליך. מצד אחד ומצד שני, המנעות מחסם של אוריינות טכנולוגית וחשיבות המפגש הפיזי כמייצר שיחה וחיבור שלא אפשרי במימד הדגיטלי ויתר על כן, הקושי בנגישות שיוויונית במפגש דיגטלי לעומת המפגש הפיזי והחשש לפגיעה בדמוקרטיה.
  3. אוריינות דיגטלית: בהנתן הקידמה הטכנולוגית והחסכון במשאבים, חובה להבטיח כי גם בעת שימוש בהצבעה וכינוס וירטואלי - הם יונגשו באופן בלתי אמצעי גם לבעלי אוריינות דיגיטלית ונגישות טכנולוגית נמוכה. כלומר לאפשר נקודות הצבעה פיזיות בנוסף וכן להבטיח וכאמור בסעיף הקודם כינוס פיזי תקופתי.
  4. הפרדת ועצמאות רשויות: החשיבות שיש להפרדה ועצמאות המוסדות השונים במפלגה ובפרט אגף החברים והמפקד, הסמכות השיפוטית (המוסד לבירור עתירות) והיועמ"ש, הוועידה והלשכה, כלים להשפעת המיעוט (אופוזיציה) על סדר היום וכינוס מוסדות שונים.

מראה נבוכים - מוסדות מפלגת העבודה

חוקת מפלגת העבודה, מגדירה מוסדות דמוקרטים פנימיים הנבנים מלמטה מלמעלה - מסניף המפלגה, דרך הוועידה (שיושבת גם כמרכז) ועד ללשכה שהיא הגוף המנהל בפועל את המפלגה בחיי היום-יום. היא גם מחלקת את הסמכויות בין היו"ר שתפקידו להרכיב ממשלה ולכן לעסוק במדיניות 'החוץ' של המפלגה והמזכ"ל שאחראי על התנהלותה הפנימית והבטחת מוסדותיה וחייה הדמוקרטים והכנתה לבחירות (מדיניות 'פנים').

ללמוד עוד על מבנה המנגנונים הדמוקרטים של המפלגה, בסקירה של דודו פדות וגם בסדרת סרטונים על חשיבותם שהפיק המזכ"ל.

וועידת מפלגה

"הועידה היא מוסד העליון והמחוקק של המפלגה ... תיקונים או שינויים באמנת היסוד" (חוקת מפלגת העבודה, נוסח משולב 2007).

יו"ר מפלגה

"יו"ר המפלגה יהיה מי שנבחר ע"י כלל חברי המפלגה, בבחירות מקדימות (פריימריס) להיות יו"ר המפלגה ומועמד המפלגה לראשות הממשלה" (חוקת מפלגת העבודה, נוסח משולב 2007).

מזכ"ל מפלגה

"מזכ"ל המפלגה אחראי בפני מוסדות המפלגה על הניהול המשקי, הכספי והארגוני של המפלגה, בכלל זה לניהול בית מרכז המפלגה, נכסי המפלגה וכספיה, וזאת בכפוף לסמכויות מוסדות המפלגה" (חוקת מפלגת העבודה, נוסח משולב 2007).

לשכת מפלגה

"הלשכה היא המוסד המנהל של המפלגה ... לדון ולהחליט בכל העניינים העומדים על הפרק במפלגה, בכפוף לאמנת היסוד, למצע המפלגה, לחוקתה, להחלטות המרכז והועידה. לשקוד על ביצוע החלטות הועידה והמרכז, לרבות כינוסם לישיבות במועדים הקבועים בחוקה. הלשכה תדווח למרכז, לקראת ישיבתו, על פעולותיה והחלטותיה.

הלשכה תהיה מורכבת מחברי מפלגת העבודה מספר חבריה לא יעלה על 181 (10% מגודלו של המרכז) חברים בהרכב הבא: 30% בעלי תפקידים בתוקף תפקידים. (יקבעו בתקנון). 30% יבחרו על ידי מרכז המפלגה. 40% יבחרו בסניפים ובמחוזות. על אף האמור רשאי המרכז, בהמלצת הלשכה, לצרף ללשכה חברים נוספים שמספרם הכולל לא יעלה על 10% מהמספר המרבי של חברי הלשכה" (חוקת מפלגת העבודה, נוסח משולב 2007).

יש להתנגד להצעות, למשוך אותן, לקיים דיון רציני ומעמיק ולהחזיר אותן לוועידה בעתיד ובכפוף להגנה על מוסדות המפלגה, הפרדת הרשויות והבטחת נגישות מלאה.

"אחד הנזקים העצומים של נתניהו לאורך השנים הוא ריסוק שומרי הסף והשירות הציבורי. עכשיו כץ מצטרף אליו בענק. קראו את התיאור של שאול מרידור ותבינו איך זה עובד וכמה זה מסוכן לכולנו."(מרב מיכאלי, 20.8.2020)

במדע-המדינה נפוץ השימוש במונח עריצות המיעוט, שנועד להגן על הרוב מפני המיעוט בתהליכים דמוקרטים. רבים שוכחים שצמוד לו מונח פחות מוכר עריצות הרוב, שנועד להגן על המיעוט מפני כוחו של הרוב לכפות החלטות.

הבעיה אינה הדמוקרטיה הישירה, אלא בשומרי הסף וכפי שמסבירה מיכאלי - מי שולט.ת במפסק? ולמה שיוותר על הכוח האבסולוטי הזה? זהו מימוש המונח "עריצות הרוב".

מוסדות המפלגה, הפרדת רשויות ועריצות הרוב

מצב מוסדותיה הדמוקרטיים של מפלגת העבודה כיום, נאמן למילות האינטרנציונאל:

עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל,
מָחָר - הַכֹּל.

אז אנחנו חברים, העולם הישן ואלפי המתפקדים בפריימריז הם "מָחָר - הַכֹּל" כי נאמר "לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל".

מוסדות המפלגה

מה תפקיד היו"ר? לקבוע מדיניות חוץ ולהוביל אותה.

מה תפקיד המזכ"ל? לקבוע וליישם מדיניות פנים.

מה תפקיד החברים? באמצעות הלשכה והוועידה לבקר מוסדות אלו ולהעמיד אותם לסדר ולפי הצורך.

כך מתקיים לו עקרון הפרדת הרשויות והבא למנוע את עריצות הרוב על פני המיעוט.

הפרדת רשויות

כיום, רק מי ששולט בתשתית הטכנולוגית יכול להעלות הצעות לסדר ועל בסיס נימוקים כמגבלות הטכנולוגיה ובפרט התקנות להגנת הפרטיות. לעומת המצב בעבר שבו התאפשר לכל חבר לאסוף חתימות ולכפות דיון וסדר יום.

ויסבירו שלא כך הדבר, כל חבר.ה יתכבדו ויעלו הצעה לסדר. יפה, אבל האם מתאפשרת לחבר.ה נגישות מלאה ובלתי אמצעית לכלים הטכנולוגים ולטובת הפצת הצעות לסדר, לגיוס חברים.ות והחתמות? או שהרשימות ישארו סודיות כמחוייב בתקנות הגנת הפרטיות? התשובה ברורה.

דמוקרטיה בכלל וישירה בפרט, מבורכות. השאלה, האם מטה המפלגה מספיק ישר עם עצמו לשבת קודם ולבדוק את המספרים והנתונים? קודם להושיב טלפנים שיתקשרו לאלפי (ואולי יותר) חברים שאין להם אמצעי קשר דיגיטליים? לדאוג לנגישות טכנולוגית ומעשית של רבבות חברי מפלגה ללא הבדל של דת, גזע ואוריינות טכנולוגית. ניסיון סבבי הפריימריז האחרונים והצבעות הוועידה מוכיח שעשרות אחוזים מחברי המפלגה נעדרים בפרטי הקשר שלהם טלפון-נייד עדכני או כתובת דו"אל ולכן בפועל מודרים מהיכולת לקחת חלק במשחק הדמוקרטי הישיר. מעבר לכך, הפריפרייה החברתית והגיאוגרפית תודר באופן מובנה כי לא לכולם יש אינטנרט \ מחשב זמין וגם טלפון לא תמיד.

הוכחה להדרה שמייצרת הטכנולוגיה, כאשר אינה מיושמת באופן דמוקרטי ומונגש גם למי שנעדר אוריינות ונגישות דיגיטלית, אפשר לראות באחוזי ההצבעה במגזרים השונים בפריימריז האחרונים - אפשר לזהות את ייצוג החסר לחברה הערבית (והדרוזית) ולפריפרייה הגיאוגרפית (מחוזות דרום, נגב וצפון). מצד אחד ומצד שני ששת המחוזות הבולטים באחוזי ההצבעה.

מחוז הצביעו % מפלגתי % מחוזי בעלי זכות בחירה % בז"ב
מחוז קיבוצים 3,177 14 73.236 4,338 11
מחוז שרון-שומרון 3,069 14 58.793 5,220 14
מחוז תל-אביב 3,045 13 65.980 4,615 12
מחוז מרכז 2,419 11 56.999 4,244 11
מחוז מושבים 2,224 10 62.331 3,568 9
מחוז דן 2,024 9 59.652 3,393 9
מחוז חיפה 1,322 6 55.476 2,383 6
מחוז ירושלים 1,288 6 62.585 2,058 5
המחוז הערבי 1,044 5 35.353 2,953 8
מחוז דרוזים 919 4 46.437 1,979 5
מחוז צפון 871 4 46.752 1,863 5
מחוז נגב 592 3 42.743 1,385 3
מחוז דרום 366 1 30.964 1,182 3

מעבר לכך, מבנה המוסדות ההיסטורי של המפלגה מביא עמו הגיון גדול של הפרדת רשויות, ריסון כוח נבחרי הציבור כיו"ר וכמזכ"ל ומאפשר לוועידה וללשכה להעמיד אותם במקומם. דמוקרטיה ישירה וככל שהיא מבורכת, מעניקה כוח מוחלט לשולטים בכלים ובתשתיות הטכנולוגיות ובכך למעשה לא תייצר דמוקרטיה אלא דיקטטורה של פקידות.

להזכיר לכולם, בעבר חברי.ות ועידה יכלו להתאגד ולהתכנס עצמאית וללא אישור של נבחרי הציבור. מישהו נתן את הדעת על איזון כוחם של נבחרי הציבור ומטה המפלגה? נדמה שלמרות הרצון הטוב, נחפזים פה.

מוסד המזכ"ל

מוסד המזכ"ל הנו חלק יסודי בקיומה של מפלגה דמוקרטית מתפקדת.

מזכ"ל העבודה נבחר בבחירות דמוקרטיות ולכן לא מדובר פה על "סידור עבודה" אלא על הפרדת רשויות במפלגה וחיזוק כוחו לפעול כדי לשמור על המפלגה מפני יו"ר הבוחר לעשות בה כשלו.

הדיון בשריון המזכל אינו אישי כלל - אלא דיון עומק על החובה שלנו כמפלגה דמוקרטית להבטיח הפרדת רשויות ולא לאפשר ליור כוח בלתי מוגבל. ראינו כולנו מאז ימי ברק איזה נזק יכול לגרום לנו יו"ר שעושה במפלגה כקרדום לחפור בה.

כל מי שנכח בלשכות מזכ"לי מפלגה כמו רענן כהן, אופיר פינס, איתן כבל וחיליק בר - מבין את חשיבות מוסד המזכ"ל ואת העצמאות החוקתית שלו. העדר התלות ביו"ר, סמכויות ומשאבים מאפשרים לו לשמר תהליכים פנימיים, שיח ודיון, פעילות הסניפים, מפקד בלתי-תלוי ופעילות מוסדותיה הדמוקרטים של המפלגה כלשכה שמטרתה פתרון אד-הוק לאתגרים והריבון שהיא הועידה (כשלוחה של חברי המפלגה).

במהלך השנים האחרונות, כורסמו סמכויות המזכ"ל על ידי היו"ר וזו הסיבה למחדלים החוזרים של יושבי-הראש השונים. אין הכוונה ליו"ר הנוכחית, אלא להיסטוריה הכאובה שלנו מאז ימי ברק שבה המפלגה ואצל מרבית יושבי-הראש שימשה כקרדום לחפור בו.

"דמוקרטיה זה לפעמים כואב, אבל עד היום לא נמצאה שום שיטה טובה יותר."
שלי יחימוביץ׳, ועידת העבודה, 4.4.2013

מאז 2004

כבר מעל 18 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי