מה עושים כעת?

אהוד ברק הודיעה על פרישתו ממפלגת העבודה ואיתו מתן וילנאי, שלום שמחון, אורית נוקד ועינת וילף.

ראשית - למרות המכה שמבחינת מספר המנדטים שפוגעת קשות בנקודת המוצא של המפלגה בצעידה לשיקום, הרי שאלו בשורות טובות. אין חולק, כי בשנים האחרונות, אבן הנגף המרכזית בשיקומה של מפלגת העבודה הייתה אהוד ברק וכעת זה פינה דרכו.

אז מה עושים כעת?

כדי לייצב את המערכת, נדרש להסכים על מנגנון ניהול לחודשים הקרובים. התפקיד, באופן טבעי והיסטורי במפלגה, נדרש שיושם בידי מזכ"ל המפלגה חיליק בר ופואד בן-אילעזר כיו"ר זמני מכהן. כלל חברי הסיעה בכנסת, והשמות ידועים, נדרשים להתייצב לצידו וכאיש אחד ללא ערעור על סמכותו לנהל את ענייני המפלגה פנימה ולהוביל לשיקום המנגנונים, החוקה ותשתיות המפלגה בכלל.

זוהי שעת מבחן, עבור מי שרואים עצמם ראויים להנהגה העתידית של המפלגה - כמו יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ' וגם של מי שנתכנו פורשי העבודה - עמיר פרץ, איתן כבל, דניאל בן-סימון וראלב מג'דלה. בנוסף, על המזכ"ל לפעול להחזרת חברים שפרשו בעבר כאופיר פינס, עמרם מצנע ואחרים וזאת לחיזוק השורות ברמה הציבורית, הערכית והמנהיגותית.

הראשונים, כבר לקחו אחריות ועזבו את המפלגה וכעת אנו ממתינים לאחרים.

חשוב להבהיר, כי סדר היום המרכזי של ניהול המפלגה בקדנציה זו צריכה להיות התמקדות פנימה בשיקום וחיזוק וחידוש הערכים הסוציאל דמוקרטים שלה ולא בשאיפה לשלטון. רק תקופה של ריפוי עצמי וחיזוק השורות תאפשר לתנועת העבודה לחזור ככוח מרכזי, השואף להנהגה ושלטון, בשנים הבאות. לעקרונות המרכזיים בשיקום המפלגה - ראו כאן.

הזמן קצר, המלאכה מרובה - אך תנועת העבודה שהקימה את מדינת ישראל ושרדה מהפכים רבים, אין לה סיבה שלא תצליח לשקם עצמה גם פעם זו.

הרשמה לעדכונים

"הגשמת האידאה איפוא באופן חלקי היא יותר חשובה לנו מאשר מלחמה עקשנית בעד התפיסה האבסולוטית של הרעיון."
פנחס לבון, גורדוניה - חוב. ט' יוני 1929 עמ' 21-22

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית מהווה את כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

טקס מפלגתי ליום השנה לרצח יצחק רבין 2018

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית