מפלגת העבודה: בין הברק לרעם

Thank you for rating this article.

ברק היה לנו כבר, כעת מחכים לרעם.

כן חברים, כך קורה בדרך כלל. אבל אחרי ברק שלנו, של "העבודה", לא נשמע הרעם,רק קול ענות חלושה. אולי הוא שר בטחון טוב, מתן וילנאי אומר שכן, ועליו אומר חברנו וויליאם שייקספיר: "וילנאי איש כבוד הוא"ולא ידבר סתם. אולי ברק הוא אישיות מצוינת, אבל אין זה מספיק כדי לנהל מפלגה, כל מפלגה. מוטב שיתרום במה שהוא טוב ויש לו הרבה לתרום,את המפלגה שיעזוב במנוחה.

למשל, הרעיון הקפיטליסטי (הלו! אנחנו מפלגה סוציאל-דמוקרטית!) שמכירת נכסים תציל אותנו מטביעה במצולות הגירעון הוא ראוי ונכון כמו רעיון ההפרטה הטוטלית וכמו האווילות ש"כוחות השוק החופשי" די בהם כדי לנהל כלכלה. במקום לחזק את הסניפים ולעודד פעולה בשדה,מול "הליכוד", מול "קדימה", מול ש"ס, מול קנאות הימין ומול טמטום השמאל, סוגרים סניפים ומחסלים למעשה את המפלגה.

כל פעולותיו של ברק לא יצליחו להביא אותו שוב לכס ראש הממשלה בלעדינו, אותם עשרות אלפים חיילים אלמונים של סניפי המפלגה. ואנו תובעים לדעת (לא מבקשים) איפה המצע החברתי? היכן הנואם האידיאולוגי שיכבוש את לב ההמונים? איה שיתוף הפעולה בין מנהיגי המפלגה? לאן נעלם הניהול המקצועי והביקורתי של נכסי המפלגה כדי שיניבו פירות? הקוראים מתבקשים להשלים את הרשימה.

הרשמה לעדכונים

"לא יהיה נורא אם ניסע לגוש עציון באשרת תייר."
יצחק רבין, מדברי רבין אחרי ביקור בגוש עציון במערכת הבחירות 1977

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 4111995

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי