עדכון על המצב ממזכ"ל העבודה חרמוני 11/4/20

חברות וחברי מפלגת העבודה היקרים,

ראשית אבקש לאחל לכן ולכם חג שמח, וכמובן בריאות טובה ואיתנה.

חשוב לי לעדכן אתכם בתמונת המצב הקיימת לאור ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות, לפרוס בפניכם בהרחבה את מכלול השיקולים הניצבים בפנינו וכן את ראייתי.

״ככל שיושג הסכם, אנו נעדכן מבעוד מועד ובאופן מסודר בדבר פרטי ההסכם, וכן בבר אופן ההצבעה של חברי הועידה ... ח״כ עמיר פרץ פעל רבות - לפני ואחרי הבחירות - על מנת לקדם הקמת ממשלה צרה, ממשלת מרכז-שמאל, ותרם בנושא רבות ... למעשה, גם ח״כ גנץ פעל לאחר הבחירות על מנת להקים ממשלה שכזו ... לצערינו מאמצים אלו עלו בתוהו ולא הושג רוב של חברי כנסת להקמת ממשלה צרה בראשות בני גנץ ...  תנועת העבודה הישראלית היא תנועה של 100 שנה. תנועה עם שורשים, ערכים, אידיאולוגיה ופעילים מסורים בכל רחבי הארץ ... תנועה של 100 שנה עלולה לעבור משברים. גם משברים קשים מאד ... אך גם בעקבות השבר שנוצר, האמנתי ועודני מאמין כי אנו יכולים ומסוגלים לצמוח מחדש״

תמונת המצב הקיימת –

אין זה סוד כי מתקיימים מגעים מתקדמים בין כחול לבן בראשות בני גנץ לבין הליכוד בדבר האפשרות להקים ממשלת חירום ואחדות משותפת. הבסיס לממשלה שכזו, אם תקום, יהיה של ממשלה פריטטית ושוויונית בין שני הגושים הפוליטיים, וכן רוטציה שוויונית בראשות הממשלה אשר קיומה ישוריין ויובטח בחקיקה מיוחדת. עקרון בסיסי נוסף יהיה וטו בכל הנוגע להליכי חקיקה כנגד שלטון החוק ומערכת המשפט.

במקביל, מתנהל מו"מ מתקדם בין מפלגת העבודה לבין כחול לבן בדבר הצטרפות של מפלגת העבודה לממשלה שכזו אם תקום, וזאת כחלק מהגוש בהובלת כחול לבן. אבקש בעניין זה לחדד ולהדגיש כי מפלגת העבודה מנהלת מו"מ רק מול כחול לבן, ואיננו מנהלים מו"מ מול נתניהו והליכוד, וזאת מתוך עיקרון של הצטרפות כחלק מגוש, בתנאים שמבטיחים ממשלה דו-גושית, שוויונית ופריטטית, לרבות בתפקיד רה"מ. במהלך המו"מ הנ"ל אנו עומדים על כך שבהסכם יובטחו מימושם של עקרונות מהותיים וחשובים בערכיה ודרכה של מפלגת העבודה הן בתחום החברתי-כלכלי, הן בתחום המדיני-בטחוני, והן בתחומי החברה האזרחית וההגנה על הדמוקרטיה.

נכון למועד זה טרם גובשו הסכמות סופיות, ולא ברור עדיין האם פנינו להקמת ממשלת האחדות, או שלא, ואו אז יתקיימו קרוב לוודאי בחירות רביעיות.

במידה ויושג הסכם ותתקבל החלטה על הצטרפות לממשלה, בכוונת יו"ר המפלגה ח"כ עמיר פרץ ובכוונתי להביאה לאישור של ועידת מפלגת העבודה וזאת כחלק מהוראות החוקה וכיאה למפלגה דמוקרטית. לאור המצב במדינה וחוסר האפשרות לקיים כינוסים המוניים, אנו נערכים לאפשרות של הצבעה מרחוק. לעניין זה אבקש להביע את תודתי והערכתי למטה המפלגה בראשות רועי שינדלר אשר מוביל את ההיערכות הארגונית בנושא.

כמובן, ככל שיושג הסכם, אנו נעדכן מבעוד מועד ובאופן מסודר בדבר פרטי ההסכם, וכן בדבר אופן ההצבעה של חברי הוועידה. אבהיר ואדגיש כי החלטת הוועידה תהא החלטה שתחייב את המפלגה, וכן את חברי סיעתה בכנסת, על כל המשתמע מכך. אני גאה בכך שאנו מפלגה דמוקרטית, ושמח על מגוון הדעות והדיונים הערים. כיבוד ההכרעה בהצבעה הנו כלל יסוד בדמוקרטיה.

בנוסף, יו"ר המפלגה ח"כ עמיר פרץ סיכם עם יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ לנהל שיח לעניין שיתוף פעולה פרלמנטרי בין 2 המפלגות והאפשרות לייצר בכנסת מערך סיעות משותף, וכן לבחינת יצירת שיתוף פעולה פוליטי אסטרטגי וארוך טווח בין 2 המפלגות להמשך. גם במקרה זה, ככל שיגובשו הסכמות הם יובאו לאישור כדין.

חשוב לציין כי הקו המנחה אותנו בעניין זה, הוא חיזוקה וצמיחתה מחדש של תנועת העבודה, ובכל מקרה מפלגת העבודה תשמור על עצמאותה, ערכיה, מוסדותיה ואפיה הדמוקרטי. אני מודע לכך כי היה ניסיון של כמה גורמים להפיץ ספינים שקריים בנושא זה, וצר לי כי היו גם כמה חברים מקרבנו ששיתפו עם זה פעולה ופגעו בכך במפלגה.

אבקש כעת להביע בפניכם את עמדתי בהתייחס להתפתחויות הנ"ל:

״ככל שיושג הסכם, אנו נעדכן מבעוד מועד ובאופן מסודר בדבר פרטי ההסכם, וכן בבר אופן ההצבעה של חברי הועידה.״

השיקול המהותי –

בנימין נתניהו וממשלת הימין הם שורש כל רע. הדבר הזה ברור כשמש. במהלך 3 מערכות הבחירות האחרונות שהתקיימו בשנה האחרונה, הובאה סוגיית המשך שלטונו של נתניהו להכרעת הציבור - אך לא הושגה הכרעה בין הגושים. מפלגת העבודה הודיעה במערכת הבחירות תחת כל עץ רענן, באומץ ובשקיפות, כי אנו נתמוך בהקמת ממשלת מיעוט בראשות בני גנץ, אשר תקום בתמיכת הרשימה המשותפת. יו"ר המפלגה ח"כ עמיר פרץ לא רק התווה את הקו הנ"ל והיה למעשה הרוח החיה מאחוריו, אלא פעל רבות – לפני ואחרי הבחירות – על מנת לקדם הקמת ממשלה צרה, ממשלת מרכז-שמאל, ותרם בנושא רבות. למעשה, גם ח"כ גנץ פעל לאחר הבחירות על מנת להקים ממשלה שכזו.

לצערנו מאמצים אלו עלו בתוהו ולא הושג רוב של חברי כנסת להקמת ממשלה צרה בראשות בני גנץ.

במקביל, כולנו יודעים מהי המציאות שמתרחשת סביבנו בימים אלו. מציאות ייחודית ומשברית בקנה מידה היסטורי. אין מדובר רק במשבר בריאותי חסר תקדים, אלא גם במשבר כלכלי שעוד טרם התחלנו להתמודד עם השלכותיו הקשות וההרסניות על המשק ואזרחי ישראל. כבר כעת אנו עומדים עם למעלה ממילון מובטלים, עסקים קורסים, וכו'. נדמה כי המילים 'מצב חירום' לא יכלו לתאר טוב יותר את המציאות הניצבת בפנינו.

במצב הדברים הזה, ולאור חוסר היכולת להקים ממשלה צרה בראשות גנץ, האלטרנטיבות הפוליטיות הן מאד ברורות: או הקמת ממשלת חירום ואחדות פריטטית בין הגושים כולל רוטציה בתפקיד ראשות הממשלה, או בחירות רביעיות תוך כדי משבר חוקתי, דמוקרטי, בריאותי וכלכלי.

עלינו לשאול את עצמנו ביושר,מה יביאו לנו בחירות רביעיות שלא הביאו לנו 3 המערכות הקודמות בשנה האחרונה? דבר אחד ברור, בינתיים נתניהו יישאר ראש מממשלה לפחות לעוד חצי שנה.

ומה יקרה אם חלילה בבחירות רביעיות יזכה גוש הימין לרוב? הרי שבמצב כזה לא יהיה שום כח שיוכל לעמוד בפרץ כנגד טירוף החקיקה האנטי-דמוקרטי.

אני מאמין כי בנסיבות הנ"ל טוב עשה בני גנץ כאשר החליט לבחון באופן אמתי, רציני ובתום לב את האפשרות להקים ממשלת אחדות פריטטית, כולל רוטציה שוויונית בתפקיד ראש הממשלה, ובכך לאפשר למדינת ישראל ממשלה נבחרת ומתפקדת בזמן משבר, וכן ממשלה שתוכל למנוע את הרס הדמוקרטיה הישראלית, וטוב עושה יו"ר מפלגת העבודה ח"כ עמיר פרץ שהוא נכון לבחון את הנושא ביחד עמו.

נכון, יכול ונתניהו איננו מכין אלא תרגיל הונאה מבית מדרשו ופניו אל בחירות רביעיות, אך אם החליט נתניהו ללכת לבחירות רביעיות בכל מקרה, יידע הציבור שהוא זה שכפה על אזרחי ישראל בתקופת שבר שכזו מערכת בחירות נוספת, ואילו המחנה שלנו נהג בתום לב, יושר, ואחריות.

יידע הציבור וישפוט.

״... ח״כ עמיר פרץ פעל רבות - לפני ואחרי הבחירות - על מנת לקדם הקמת ממשלה צרה, ממשלת מרכז-שמאל, ותרם בנושא רבות.
למעשה, גם ח״כ גנץ פעל לאחר הבחירות על מנת להקים ממשלה שכזו.

לצערינו מאמצים אלו עלו בתוהו ולא הושג רוב של חברי כנסת להקמת ממשלה צרה בראשות בני גנץ״

השיקול הפוליטי-מפלגתי –

נשאלת השאלה מה על מפלגת העבודה לעשות? שאלה זו איננה באה בחלל ריק, אלא נשאלת במציאות פוליטית קיימת.

קו השבר הגדול של מפלגת העבודה נוצר בבחירות א' לפני כשנה, שבהן ירד כוחנו מ-24 מנדטים ל-6 מנדטים בלבד. אך אין אנו עסקינן רק בירידה דרמטית במספר המנדטים. בחירות אלו הביאו את המפלגה לאבדן – זמני אני מאמין – של מקומה ההיסטורי במפה הפוליטית, כמפלגת שלטון אלטרנטיבית שמובילה את המחנה.

תנועת העבודה הישראלית היא תנועה של 100 שנה. תנועה עם שורשים, ערכים, אידיאולוגיה, ופעילים מסורים בכל רחבי הארץ. תנועה של 100 שנה עלולה לעבור משברים. גם משברים קשים מאד.

אך גם בעקבות קו השבר שנוצר, האמנתי ועודני מאמין כי אנו יכולים ומסוגלים לצמוח מחדש.

זה לא יהיה פשוט. כמו כל דבר בחיים שנופל ונשבר, מלאכת האיסוף, ההרכבה מחדש והטיפוס במעלה הדרך – איננה קלה. זה לא יעשה באבחה אחת, ואין מדובר בזבנג וגמרנו – אלא מדובר במערכה ארוכה וקשה. מערכה הדורשת ומחייבת אמונה בצדקת הדרך ונחישות.

הציבוריות הישראלית זקוקה לאלטרנטיבה שלטונית של מרכז-שמאל ציוני וסוציאל-דמוקרטי שתהא חזקה פוליטית, אבל גם ערכית (זה לא יכול להיוולד מליברמן, לפיד ובוגי, וגם לא משולי המחנה. דווקא למערך פוליטי של מפלגת העבודה עם כחול לבן, יש את הפוטנציאל העתידי לגבש זאת – על כך עוד בהמשך).

כפי שכולם יודעים, השנה האחרונה לא הותירה זמן פנוי לתהליכים ארוכי טווח, שכן מייד לאחר מערכת הבחירות הראשונה שבה נפל כוחנו באופן קיצוני, הגיעו לפתחנו 2 מערכות בחירות רצופות נוספות.

גם בהן פעלנו לכל אורך הדרך על מנת להחליף את נתניהו ולהקים ממשלה צרה בראשות גנץ.

לא הייתה אבן שלא הפכנו. בבחירות ב' לקחנו על עצמנו את תפקיד הפלוגה המסתערת של הגוש, עשינו מאמצים עילאיים לשבור את התיקו המשתק בין הגושים ולהעביר מצביעים לגוש המרכז-שמאל, ואף נחלנו הצלחה חלקית.

בבחירות ג' הקשבנו לקולות העצומים במחנה שקראו לנו להתאחד עם מרצ על מנת להציל את גוש השמאל, ולמנוע אבדן מנדטים יקרים להחלפת נתניהו. נהגנו במלוא האחריות לטובת הגוש ולטובת הסיכויים לניצחונו של בני גנץ, הגם שידענו כי יש סיכון גדול מאד שהשלם יהיה קטן מסך חלקיו. כך אכן קרה, וכוחה של מפלגת העבודה נפגע עוד יותר. העדפנו לשלם מחירים אישיים, והכל לטובת מיצוי המאמצים להחלפת נתניהו. לניצחון גוש המרכז-שמאל.

האם גם נעשו טעויות בדרך? בוודאי. אך כפי שציינתי, מלאכת האיסוף והצמיחה מחדש איננה מלאכה קלה ועוד יהיו בה עליות ומורדות לרוב, אבל אני גאה בכך כי גם בתקופה קשה זו בפן המפלגתי, פעלנו לכל הדרך בהתאם לצו המצפון המוסרי שלנו, עשינו כל שאנו יכולים על מנת להחליף את נתניהו, ולא היססנו לקחת על עצמנו תפקידים חשובים מאד במאמץ הכללי של הגוש לנצח.

ח"כ עמיר פרץ קבל על עצמו את האתגר העצום שבהובלת המפלגה לאחר המשבר הגדול שנוצר בעקבות בחירות א'. יש להגיד ביושר כי ח"כ פרץ יכול היה לאחר בחירות ב', וגם לאחר בחירות ג', לקבל מנתניהו יותר מחצי מלכות, לו היה מוכן כי מפלגת העבודה תצטרף לממשלה לבדה – ולא כחלק מכח גדול של גוש המרכז-שמאל - אך יו"ר המפלגה סירב לכך באופן עקרוני וחד.

אין דינה של הצטרפות לממשלת ימין בראשות נתניהו, כדינה של הצטרפות לממשלת אחדות פריטטית בין הגושים הכוללת רוטציה שוויונית.

״תנועת העבודה הישראלית היא תנועה של 100 שנה. תנועה עם שורשים, ערכים, אידיאולוגיה ופעילים מסורים בכל רחבי הארץ.

תנועה של 100 שנה עלולה לעבור משברים. גם משברים קשים מאד.

אך גם בעקבות השבר שנוצר, האמנתי ועודני מאמין כי אנו יכולים ומסוגלים לצמוח מחדש.״

וזוהי בדיוק הדילמה שניצבת בפני מפלגת העבודה היום:

בהינתן המצב שבני גנץ לא יכול להקים ממשלה צרה בראשותו, ובהינתן החלטתו להקים ממשלת אחדות פריטטית עם רוטציה, האם במצב הנתון הזה על מפלגת העבודה להישאר בחוץ ולהיאבק עם/מול מרצ בתוככי השלולית הקטנה, או שמא עליה להצטרף לממשלה ביחד עם גנץ, לחזק את כוחו בממשלה מול הימין, להיות במקום משפיע על סדר היום המדיני, הכלכלי והדמוקרטי של ממשלת האחדות, ולבנות מהלך לשיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח עם גנץ אשר יש בו את הסיכוי הטוב ביותר של מפלגת העבודה לחזור לקדמת המפה הפוליטית, לצמוח ולהיבנות מחדש, ולהיות גורם חזק ולא שולי - השומר כמובן לכל אורך הדרך על עצמאותו הפוליטית, ועל הערך המוסף הערכי שלו.

אני לא מאמין במחנה ה'רק נגד'. אני מאמין במחנה הגם 'בעד'. חובתנו לבחון מה הצעדים הקונסטרוקטיביים שיאפשרו לתנועת העבודה להתחזק ולחזור בתהליך ארוך טווח למקומה ההיסטורי הראוי. זה לא יכול לבוא מהשוליים הצרים, אלא רק ממניפה גדולה.

התנגדות לממשלה ששלי יחימוביץ תהא בה שרת אוצר, התנגדות לממשלה שיצחק הרצוג יהיה בה שר חוץ, והתנגדות לממשלה שעמיר פרץ יהיה בה שר הכלכלה, איציק שמולי שר הרווחה ובני גנץ יעמוד בראשה למשך מחצית מהזמן, היא התנגדות. כל אחת יכולה להיות יפה לשעתה, אך עלינו לשאול עצמנו באומץ אם לא הפכנו את המילה 'התנגדות' למקודשת? כזו שלא ניתן לערער עליה? להפוך בה? לבחון אותה מהותית?

אני חסיד קטן מאד של הגישה האומרת 'לשלטון בחרתנו', אך אינני מוכן לקבל גם את הגישה המחייבת 'לשלטון רק לא בחרתנו'. יצחק רבין ז"ל לדוגמה נבחר לראשות הממשלה לאחר שמפלגת העבודה הייתה קודם לכן משך כשנתיים באופוזיציה, אולם גם לא יהיה נכון להתעלם כי משך 6 השנים שקדמו לכך הוא כיהן כשר ביטחון בממשלות אחדות. כלום אין ערך גם בהבנה הפוליטית המעשית של תיקו משתק שאיננו מאפשר הכרעה במכת מחץ בודדה?

אשר על כן, במצב הדברים הקיים אני מאמין כי המעשה האחראי והנכון מבחינת תנועת העבודה הוא להיות נכונים לשקול בחיוב כניסה עם גנץ לממשלת אחדות פריטטית כולל רוטציה שוויונית בתפקיד ראשות הממשלה, תוך קבלת היכולת המהותית להשפיע על סדר היום ולממש את ערכינו, וכן לבחון את האפשרות לייצר מערך פוליטי רחב לטווח ארוך בין מפלגת העבודה לבין כחול לבן בראשות בני גנץ, מערך שיהיה בו כדי לאפשר למפלגת העבודה להתחזק ולהיבנות לעתיד לבוא.

״המעשה האחראי והנכון מבחינת תנועת העבודה הוא להיות נכונים לשקול בחיוב כניסה עם גנץ לממשת אחדות פריטטית כולל רוטציה שוויונית.״

חבריי היקרים, אבקש לסיום לפנות אליכם מלב אל לב:

אני מאמין באמונה שלמה כי תנועת העבודה השורשית תוכל למשבר שהיא ניצבת בפניו.

אנחנו נמשיך בנחישות, באמונה, ביוזמה וכן גם בפרקטיות מעשית ובונה. המסע הזה איננו יכול להיות אטרקטיבי בפני קטני אמונה, אבל הוא האתגר הגדול של תנועת העבודה בזמננו.

ביחד, אנחנו נמשיך, נעשה ונצליח.

בברכה,

ערן חרמוני, מזכ"ל מפלגת העבודה

נייד: 052-3691782, מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

• קודם
• הבא