הסניף בית היוצר למפלגה

Star inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactiveStar inactive
 

חיים הלחמי"בקשר לשיחתנו מהשבוע שעבר אני שולח אליך את ההעתק הרשימה שלי הדנה במאמרך ' הסניף בית לחבר', שנדפס בהפועל-הצעיר. וחושבני כי יש מקום שתובא בפני צבור החברים גם תגובה הבא לחזק רעיון ודעה. אני מקווה כי גם המערכת תראה כך את פני הדברים ותתן מקום לרשימתי הבאה להוסיף ולהמריץ את מחשבת החברים בסניפים בכוון הרצוי.

בברכת חברים נאמנה ותודה,

חיים הלחמי" (14.9.1964).

טוב עשה הח' דוד רייף, שנתן דעתו על סניף המפלגה ואף הביא אותה לפני החברים מעל דפי "הפועל הצעיר", (מס' 37, 2.6.64), דווקא בשעה שנערכנו לבחירות הפנימיות, כלומר, בימים שבהם עשינו לשיפוץ הבית.

הסניפים עמדו בסימן הפעילות המוגברת, חברים נחלצו לעבודת ארגון הסניף, רכשו חברים חדשים, גילו ותיקים שנעלמו משום-מה מאופק, הגבירו את הגביה, חרדו על כל חבר ובדקו שבע בדיקות את הכרטסת לבל ישמט חבר או חברה מרשימת בעלי זכות הבחירה.

לרבים מהסניפים, שבהם היתה הפעילות המפלגתית הארגונית אם לא משותקת, הרי נחשלת ומפגרת, באו ימים כסם-מרפא, ואסור לנו שהשפעתו של סם זה תפוג עם תום מערכת הבחירות.

הח' ד. רייף חושש, שאם התעוררות זו לא באה מתוך פעולה שוטפת, הרי בסופו של דבר יחזור הסניף וישקע בתרדמה עמוקה או כפי שהוא מתבטא: "יינעל על בריח". שותף אני לא בחששותיו. שקענו יותר מדי בשיגרה בסניפים. ואין הדבר תלוי בציבור החברים בלבד. אני אחד מאותם חברים אפורים, העושים את העבודה 'השחורה' בסניף ואלי מגיעים הדים מכל קצות אותו מחנה, המתקרא ציבור החברים. החברים בסניפים כמהים לפעילות ורוצים לראות במועדון הסניף את בית; גם "בעלי הטענות ומענות", "בעלי המרה השחורה", קטני האמונה ביכולותו של הסניף לשוב לחיים בריאים ותקינים של פעילות מפלגתית עניפה, עוד מהבהב בלבם זיק של תקוה פן ואולי, עם תום הבחירות וההיערכות החדש, יבוא שינוי לטובה, ומוטלת החובה על נבחרי הציבור לעשות כדי שתקוה זו לא תעלה לאש שנדלקה שתעדך. והדבר אפשרי. הח' רייף מעמיד לפנינו שלושה תנאים לכך; אני מקבל תנאים אלה, אולם ברצוני להוסיף עליהם.

הפועל הצעירהתנאי הראשון: לא להטיל על חבר אחד תפקידים רבים מתקבל על הדעת. לא רק משום החשש המוצדק פן יזניח החבר תפקיד זה או אחר, אלא גם משום שתנאי זה יאפשר להטיל תפקידים על חברים רבים יותר ועל ידי כך להפעילם בחיי יום-יום של הסניך, קרי: להרבות דאגתם למתרחש בבית המפלגה ולמשכם אל תחת קורת גג המועדון. לכן גם אינני גורס, שחברות בועדות תוטל דווקא על חברי המזכירות או המועצה. יש להרחיב את מעגל הפעילים גם מתוך, אם לא בעיקר, חברי השורה.

התנאי השני דורש יש מרכזת טובה, כלומר, מזכיר סניך, היודע את תפקידו. וזה הוא מקום-התרופה של סניפים לא מעטים. מכיר אני סניפים, ששאלת המזכיר אינה יורדת מעל סדר יומם. לא כל סניף יד בידו להעסיק מזכיר קבוע ויציב שיתמסר כולו לעבודה זו, שאגב - אינה קלה כלל ועיקר. מרבית הסניפים מסתפקת "בחצי או רבע" מזכיר, שלפעמים מוטל עליו התפקיד לאו דוקא משום שהוא מתאים לו, אלא משום שלא נמצא אחר שירצה להרתם בעול הזה. זכרוני, שהיו מקרים והובאו מזכירים לסניפים מחוץ למקום, אנשים שלא הכירו את בעיות המקום, את גוני הציבור שלו. והן המזכיר הוא המוציא והמביא בסניף, הן בו תלוי במידה רבה גורל הבית. לכן יש להקדיש מחשבה לפתרון בעיה זו, ובהקדם.

גם התנאי השלישי מובן ומקובל, אלא שאף כאן אני רואה מקום להרחבה, יימסר נא המועדון וכל אשר בו לטיפולן ואחריותן של החברות, תוטל עליהן המשימה להצדיק את שמו - בית ועד לחברים. בטוחני כי בכל סניף תימצאנה חברות עסקניות שתרצינה להראות את כוחן וגבורתן כעקרות-בית מופתיות, מארחות אדיבות ומסבירות פנים. אין אני טוען, שדווקא זה יהיה תחום פעולותן של החברות, אולם בתחום זה הן מוכשרות יותר מהחברים.

אבל דא עקא, לרבים מהסניפים חסרים הד' אמות של המועדון. פשוט כמשמעו - הבית על קירותיו, דלתותיו וקורת הגג. יש לעשות שהסניף לא ישאר בן-בלי-בית. ובית - משמעו בית ממש ולא תחליף ארעי. אך בינתיים אין להרפות מהתססת חיי הסניף, יש להרבות בחוגי בית לפי שכונות, שיכונים, תאים מקצועיים וכד'. יש להפוך את חוגי הבית למקור משיכה לא רק לחברי המפלגה, אלא גם לאוהדיה ולכלל ציבור חברי ההסתדרות, להביא לפניהם במסגרת ביתית זו את דבר המפלגה להסביר את דרכה ולקלוט בדרך זו חברים חדשים גם שלא בימי ההערכות. ובאין מועדון יש גם להפגיש מדי פעם בפעם חוג בית אחד עם משנהו. להרבות המגע בין החברים.

ולשלושת תנאיו של הח' רייף אוסיף עוד זאת: אותו מוסד ואותם חברים, שפעלו בשמו ודאגו להכנות, אליהם לדאוג גם להמשך.

יתכן שמהראוי היה, כעת אחרי הבחירות, כשהמזכירים נקבעו כבר, לערוך סמינריונים וימי עיון למזכירים החדשים, כדי להדריכם ולהורותם הדרך בה עליהם ללכת, ואף לעשותם קבע.

אך במזכיר סניף לא די. אין אדם יכול לעשות את כל המלאכה לבדו כדבעי. יש לשחררו מהעבודה הטכנית השיגרתית ולהעמיד לעזרתו מזכיר טכני שיעשה מלרכה זו, שעל ערכה הרב לא אעמוד כרגע. אבל גם במזכיר טכני, שאף הוא על פי רוב "חצי או רבע" לא די. יש להחדיר את ההכרה, שתפקידו של חבר במועצה, ועל אחת כמה וכמה במזכירות ובועדות למיניהן, אינו תפקיד של "בעל יועץ" או מותח ביקורת בלבד. יש להשריש את התודעה בלב חברים אלה, כי תפקידם מחייב אותם גם לעשייה, עשייה, הנראית לכאורה דלת-ערך, לעומת הבעיות הנכבדות, המובאות לפניהם להכרעה, אבל למעשה קובעת עשייה זו את תקינות חיי הסניף כבית לחבר.

יש סניפים, והם כלל לא מעטים הזקוקים להדרכה, לביקורת מתמדת, להקפדה על מילוי תכנית העבודה, להכוונה, לדרבון וזרוז. יש גם סניפים שאם כי נתברכו ביד מרכזת טובה, במזכיר נאמן ומסור, היודע אשר לפניו, הרי יש שהוא עומד לפעמים אין אונים וכמה יגיעות שהוא יגע וכמה טרחות שהוא טורח הם ללא הועיל, כול עוד לא ימצא הבנה לצרכיו במקום שצריכים להבין אותם. חוסר הבנה זה נובע מריחוק מקום, ממגע רשמי בלבד; יש להדק את הקשר בין הסניף והמרכז. אך אין הדבר יכול להעשות על ידי חוזרים ומכתבים או אפילו על ידי ביקור של המזכיר במרכז במחלקה זו או אחרת. ובפרט, כאשר המזכיר הנו רק "חצי או רבע" ושעתו לא תמיד פנויה. דרוש קשר הדוק ומתמיד. דרוש שבמרכז יימצא אדם, החי את חיי הסניף ומרגיש את דופק החיים שלו. ההכנות לבחירות שעמדנו בהן כעת למדונו, כי קשר כזה אפשרי וברכה רבה בו. עלינו לדעת, שדווקא "הפכים הקטנים" הם הקובעים.

ובין הפכים הקטנים מתגולל באי-אלו סניפים באיזה פינה נדחת "פך" אחד, ששמו "עבודה טכנית". את עלבונו של פך נידחת זה ברצוני לתבוע. חס לנו לזלזל בפעולת סניף זו: תיוק סדיר, כרטסת מעודכנת ומסודרת, גביה שוטפת (היכן מוצאים גובה?), הנהלה משרדית תקינה. לא אכנס בפרטים, כי הם רבים מדי, אך יאמר נא: בלעדי "פך קטן" זה לא תיתכן שום פעולה תקינה.

אם נחוש כולנו בצורך הדחוף של הפיכת הסניף לבית לחבר ואף נעשה למלא צורך זה, שוב לא יהיו החברים "כרטיס בכרטסת", אלא אבר חי בגוף בריא, פעיל ודרוך להגשמת תעודת המפלגה.

====

פורסם בעיתון "הפועל הצעיר" - שבועון מפלגת פועלי ארץ-ישראל, גליון 4-5, 13 אוקטובר 1964, עמוד 32.

הרשמה לעדכונים

מאמרים דומים

"העזה ורומנטיקה בשאיפה ובמחשבה, וריאליזים גמור בהגשמה."
יוסף שפרינצק, ועידת היסוד של מפא"י 6-7.1.1930

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

יצחק רבין - 2014 C

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית