אסתר אלכסנדר

Thank you for rating this article.

ד"ר אסתר אלכסנדר (1929-2005), כלכלנית ישראלית ויועצת כלכלית לשרים ובפרט שרת העבודה והרווחה אורה נמיר (וכן יצחק מודעי ומשה שחל).

נולדה בהונגריה והתחנכה בתנועת השומר הצעיר ובוגרת כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ובריטיש קולומביה (UBC) בוונקובר, קנדה. שימשה גם כלכלנית ראשית של משרדי הפיתוח ומשרד האנרגיה.

מחקריה עסקו בבעיית הסטגפלציה. פיתחה את "תאוריית חלוקת ההכנסות של האינפלציה", שאינה מקובלת באסכולות הכלכליות המרכזיות. ובפרט בספרה "כוח השוויון בכלכלה - המשק הישראלי בשנות ה-80" שיצא בשנת 1990 וניתח תהליכים כלכליים בשנות ה-1980'ים ועל בסיס התיאורה שפיתחה. החידוש בתאורית חלוקת ההכנסות, בניסיון לנתח את הסטגפלציה (אינפלציה בתקופת מיתון ואבטלה) ולסמן את הגורם העיקרי במדיניות המוניטריזם וחלוקת הכנסות בלתי-שוויונית. אלכסנדר הסבירה כי, כתהליכים מקבילים שוויון וצמיחה כלכלית משגשגים או מדרדרים ביחד ולא בנפרד. לכן, מחוייב לחזק את מדינת הרווחה הישראלית, כהכרח כלכלי-חברתי ובמטרה לצמצם את הפערים הכלכליים. מצד אחד ומצד שני לחזק את הכלכלה.

כפועל יוצא של התיאורה, הצליחה להביא ליישומה תחת השרה אורה נמיר במשרד העבודה והרווחה בממשלת רבין (1993-1996) ותרמה רבות להורדת אחוז האבטלה באופן שתרם גם לכלכלת המדינה.

אסתר אלכסנדר
מקור: בלוג עזרא דלומי

ציטוטים

"יש להילחם באינפלציה, וגם בסטגפלציה – שהיא אינפלציה ואבטלה ביחד – באמצעות מדיניות של הגברת השיוויוניות בחלוקת ההכנסות – כולל עליה בשכר, על חשבון ירידה ברווחים" (ספרה 'כוח השוויון בכלכלה', 1990).

"... אין סיבה שלא להגדיל את הגרעון ל-8% מהתוצר כדי להשקיע בתשתיות ובמקורות תעסוקה. ... גרעון מינימאלי לא צריך להיות יעד כלכלי. היעדים הכלכליים הם צמיחה, צימצום פערים והורדת היקף האבטלה" (ראיון, עזרא דלומי - אתר יסוד).

"גרעון מינימאלי ... לא צריך להיות יעד כלכלי. היעדים הכלכליים הם צמיחה, צמצום פערים והורדת היקף האבטלה ... תכניות הממשלה המיושמות בעשורים האחרונים מתבססות על ארבעה צעדים כלכליים המאפיינים את התפיסות המוניטריסטיות והניאו-ליברליות: קיצוצים בתקציב,ריבית גבוהה, שחיקת שכר,הפרטת נכסי הציבור" (ראיון, עזרא דלומי - אתר יסוד).

"אין מפעל שיכול להתקיים ללא קווי אשראי, לא כל שכן משק חקלאי. זה ידוע בכל מקום בעולם ..." (מכתב לאייבי רון על הסדר חובות הקיבוצים).

"אין להעמיד קיבוץ בודד מול הבנק, הכוחות אינם שווים. אין להאשים את הערבות ההדדית ב"חוסר יעילות" ו"בהשתוללות" של קיבוץ במצב כלכלי קשה, ואין לנסות ו"לחנך" אותו ל"התנהגות אחראית" על ידי הסרת הערבות ההדדית מעליו. הערבות ההדדית לא אשמה ב"כישלונו" של המשק השיתופי. יתר על כן, היא איננה תכונה שמייחדת אותו כלל. ערבות הדדית קיימת לא רק במפעל שיתופי, כמו הקיבוץ, או כור. גם בתוך קונצרנים קפיטליסטים גדולים. יש ערבות הדדית בין מרכיביו, זה שורש כוחו של קונצרן גדול. מפעלים שמרוויחים בתוך הקונצרן, עוזרים למפעלים שמפסידים בתוכו" (מכתב לאייבי רון על הסדר חובות הקיבוצים).

"הסדר חובות הקיבוצים, כפי שנעשה, נועד קודם כל לשרת את הפרטת הבנקים ולכסות את "הבור" שיצרו בוויסות המניות. אם כך, היינו השמן בגלגלי ההפרטה" (בלוג עזרא דלומי).

אסתר אלכסנדר
ספרה: כוח השוויון בכלכלה, 1990

קריאה נוספת

  1. קראו עוד בראיון עם פרופ' אסתר אלכסנדר, באתר הבמה  הרעיונית.
  2. דיוקן לאסתר אלכסנדר, שמשון ביכלר 2008.
  3. "סליחה שאני מתערבת", מכתב לאייבי רון 18.8.1990, בלוג עזרא דלומי 2005.
  4. אתר וויקיפדיה.
"... אני רוצה להודות לבמה הרעיונית על העשיה הגדולה והחשובה שלה ..."
דניאל גיגי, פורום מפלגת העבודה

מאז 2004

כבר מעל 17 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין - 2013 אוניברסיטת תל-אביב

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי