אורה נמיר הלכה לעולמה

אורה נמיראורה נמיר הלכה לעולמה והיא בת 88.

נמיר שירתה כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה והמערך (הכנסת ה-8, 9, 10, 11, 12, 13), שרה בממשלות ישראל (בכנסת ה-13) ושגרירת ישראל בסין (בשנים 1996-2000) - הייתה סמל למאבק למען מעמד האישה, זכויות האדם העובד וערכי תנועת העבודה.

נמיר נולדה בתאריך 1 בספטמבר 1930 ונפטרה בתאריך 7 ביולי 2019 - יהיי זכרה ברוך.

אחרי שירות במלחמת השחרור שימשה בכנסת השנייה (1951–1955) בתפקיד מזכירת סיעת מפא"י והנהלת הקואליציה ובשנים 1967–1979 כיהנה כמזכ"ל "נעמת" בתל אביב וכחברה במזכירות הארצית של הארגון עד 1974. בשנת 1974 נבחרה לכנסת וכיהנה ברציפות עד שנת 1996. פעלה רבות לקידום מעמד האישה בישראל כמו חקיקת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שריון לנשים 25% מהמקומות בכנסת, פתיחה לנשים את כל התפקידים בצה"ל שאינם תפקידי לחימה, הפעלת יום לימודים ארוך וחינוך חובה מגיל 3, והענקת הטבות למשפחות חד-הוריות. בכנסות ה-9 וה-10 הייתה יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ובכנסות ה-11 וה-12 הייתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה. בבחירות לכנסת ה-13 התמודדה על ראשות מפלגת העבודה והגיעה למקום הרביעי והייתה לאישה הבכירה במפלגה. בממשלת רבין השנייה (בשנים 1992–1996) כיהנה כשרה לאיכות הסביבה ולאחר מכן במשרד העבודה והרווחה. בכהונתה שופרו תנאי העובדים והמובטלים, אולם למרות התנגדותה הואץ ייבוא עובדים זרים לישראל, דבר שפגע במעמדו של העובד הישראלי. לקראת הבחירות לכנסת ה-14, דורגה במקום ה-13. בשנים 1996-2000 כיהנה כשגרירת ישראל בסין ובמונגוליה (מקור, וויקיפדיה).

לקראת הבחירות לכנסת ה-16 הוצבה במקום החמישי, הסמלי בעיקרו, ברשימת עם אחד, ולא נבחרה לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-3 מנדטים.

עוד על אורה נמיר פה בקטגוריית ההיסטוריה באתר וכן באתר הכנסת.

הרשמה לעדכונים

"עשבים שוטים, גדלים ליד שיבר מטפטף."
תומר פינס יור המשמרת הצעירה - 2019

מאז 2004

כבר מעל 15 שנה, הבמה-הרעיונית מהווה את כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

 יצחק רבין 2018 העבודה

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי - עמודה ראשית