אבנר סטפק על התכנית הכלכלית הטובה של מפלגת העבודה

Thank you for rating this article.

רואים התאוששות, חגיגה של צריכה פרטית, אבל אסור ליפול למלכודת של אווירת האופוריה הזו, כי החגיגה הזו עלולה להתברר כזמנית ולהגמר רע מאוד. ממשלת נתניהו-גנץ נכשלה בטיפול הכלכלי במשבר. התוכנית הכלכלית שהשיקה מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי, היא המצפן הנכון לכלכלה והחברה הישראלית ומעשית ולא בגדר ערימת סיסמאות בחירות.

המשק על סף התאוששות, אולי אפילו התפוצצות זמנית, שתתבטא בצונאמי של צריכה פרטית בשני הרבעונים הקרובים, לאחר תקופה של שנה שאנשים ישבו סגורים בבתים ומיעטו להוציא כספים. אנחנו כבר רואים התאוששות מאסיבית במגזר המסעדות ובתי הקפה ונראה, להערכתי, חגיגה של צריכה פרטית בתחום התיירות ובענפים רבים נוספים. אבל אסור ליפול למלכודת של אווירת האופוריה הזו, כי החגיגה הזו עלולה להתברר כזמנית ולהגמר רע מאוד.

ממשלת נתניהו-גנץ נכשלה בטיפול הכלכלי במשבר הזה. אפשר לומר שהמשק שרד את המשבר למרות הממשלה, ולא בזכותה. התוכניות שהושקו היו בגדר מעט מדי ומאוחר מדי וחמור מכל: התקציב של מדינת ישראל, הפך קורבן לצרכים פוליטיים של נתניהו.

התוכנית הכלכלית שהשיקה מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי, היא כנראה המצפן הנכון לכלכלה והחברה הישראלית של השנים הקרובות. אני מתחבר היטב לעקרונות התוכנית הזו ויותר מכך - מאמין שהיא גם מעשית ולא בגדר ערימת סיסמאות בחירות כפי שמפלגות נוטות להפריח לרוב בתקופת בחירות.

ראשית, היה מקום, ועדיין חשוב, לעדכן את יעד הגרעון ולאמץ מדיניות תקציבית מרחיבה ואחראית במקום מדיניות תקציבית קמצנית. וזה אולי שינוי הדיסקט המרכזי שיידרש מהממשלה הבאה, לא משנה מי יעמוד בראשה.

אבל הנושא המרכזי שבעיני הוזנח ע"י הממשלה היוצאת וצריך לעמוד במרכז סדר היום של הממשלה שתכנס, הוא שוק העבודה, שכירים ועצמאים. זהו שוק מתעתע, והוא יתעתע עוד יותר בחודשים הקרובים - מצד אחד מעסיקים רבים מתלוננים בצדק שהם מתקשים לגייס עובדים, מצד שני עסקים קטנים ובינוניים רבים קורסים. קצת אחרי שתגמר רשת הבטחון הסוציאלית שנפרשה בדמות החל"ת, יתברר שממשלת ישראל שחתה בעירום בכל הנוגע לשוק העבודה.

את רשת התמיכה הסוציאלית למובטלי הקורונה היה צריך לתקן ולקדם במקביל תוכניות לאומית להשבת המשק לתעסוקה מלאה. שוק התעסוקה יהיה האחרון להתאושש במשק הישראלי, ולהערכתי, אחוזי האבטלה (לא חשוב באיזו שיטה נמדוד אותם) הולכים להיות גבוהים וללוות אותנו לשנתיים נוספות לפחות, הרבה אחרי שהצריכה הפרטית ויתר האינדיקטורים הכלכליים במשק יחזרו להשתפר משמעותית והמשק יחזור לצמוח.

צריך לזכור שבמשבר הנוכחי נסגרו עסקים קטנים רבים ובנוסף, חברות גדולות ששחררו עובדות ועובדים לחל"ת או אף פיטרו את חלקן/ם, למדו שהן יכולות להתייעל ולהסתדר עם פחות עובדים, גם לטווח הארוך, ולא בהכרח ימהרו לחזור ולגייס בשוק העבודה. וכך, השוק, שנשלט כרגע בידי העובדים (או ליתר דיוק בידי המובטלים) עשוי בקלות להתהפך ולהיות "שוק של מעסיקים" בתוך כמה חודשים לאחר שתסתיים מעטפת החל"ת. במצב העתידי החדש, מאות אלפי מפרנסות ומפרנסים עלולים להשאר באבטלה כרונית, שלא מרצון בענפי משק רבים. המשבר הזה היה בגדר הזדמנות שפוספסה. הזדמנות לטפל במגזר הציבורי בצורה חכמה יותר ולהעצים את המקצועות שהוזנחו לאורך שנים רבות, הזדמנות לבצע הסבה מקצועית המונית לאנשים שאיבדו את פרנסתם במשבר לתחומים אחרים ובפרט תעשיית ההייטק (שחלק הולך וגדל שלה אינו עובדות במקצועות טכנולוגיים גרידא), הסבה שהייתה מסייעת לקטר של המשק לסחוב את ישראל לשגשוג כלכלי משמעותי ופותרת חלק ניכר ממצוקת האבטלה העתידית של ישראל, הזדמנות לטפל בפצצת הפנסיה הישראלית וגיל הפרישה שלא מותאם לשנת 2021. בקיצור, הזדמנות מבוזבזת לביצוע רפורמות רבות וקריטיות בשוק העבודה, שהיו מעלות את הבטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה, רפורמות שניתן לבצע כמעט רק בשעת משבר.

במשבר הקורונה עלה בצדק קרנם של מקצועות "הצווארון הוורוד": אחיות, עובדות סוציאליות, ופסיכולוגיות. מקצועות חשובים במיוחד בשגרה שהפכו קריטיים במיוחד במשבר, אבל נזנחו לחלוטין מבחינת הטיפול הממשלתי. לא סביר שנשים שלמדו שנים רבות את מקצועות הסיעוד, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית, נשים שעל כתפיהן הוטל חלק ניכר מהטיפול הרפואי והנפשי במשבר הזה (ושיישאו בנטל כנראה לעוד שנים רבות גם בהמשך) יעבדו בשכר מעליב כל כך במגזר הציבורי. וזה לא רק השכר, אלא גם כמות התקנים החסרים שהביאה לכמעט קריסה של עובדות רבות במערכת.

דמי אבטלה לעצמאים, קורבן של ממש של המשבר הכלכלי הנוכחי, היו כבר מזמן צריכים להלנתן. טפטופי התמיכות בעצמאים הצליחו לסייע לחלקם לשרוד, אבל במקרים רבים היו ממש לעג לרש. במקום לנצל את המשבר ולתת מענקי עידוד להקמת עסקים חדשים והתאוששות של עסקים שנסגרו בתקופת המשבר, הממשלה "דגרה" על הכסף ופשוט נתנה לעסקים רבים לקרוס.

לבסוף, נדרש במדינת ישראל שינוי - פחות תשלומים "פוליטיים" ויותר השקעה ממשלתית בציבור כולו על כל מגזריו בדגש על השקעה בתשתיות, השקעה מענקי עידוד לעסקים והשקעה בחינוך שלצערנו איבד מעל שנה קריטית ובכלל אינו במצב מזהיר בהשוואה בינלאומית,. הממשלה הבאה תצטרך לתת דגש מרכזי לשוק התעסוקה כולל הכשרת מובטלים וחל"תניקים להסבות מקצועיות בסקטור הפרטי, בדגש על תחום ההייטק. אי אפשר יהיה להמשיך לאורך זמן עם הניסוי הכלכלי של ממשלה שמשקיפה מהצד על הכלכלה, אינה מעבירה תקציב, מחלקת כספים למקומות הלא נכונים וכשמעבירה למקומות הנכונים, היא עושה זאת מעט מדי ומאוחר מדי, נמנעת מרפורמות חשובות ובונה על הסקטור הפרטי שימשיך לשאת בנטל ולתפקד עצמאית.

===

הטור המלא, באתר וואללה!

"עם לא יזכה לחירות אם לא יבטיח חרות שכניו"
קארל מרקס

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר מעל 19 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.
יצחק רבין - 2018 א

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי