השקת מצע מדיני-בטחוני של העבודה לכנסת ה-25

Thank you for rating this article.

מצע העבודה המדיני-בטחוני (המצע המלא, בקישור), הוצג בכנס מפלגתי בנוכחות יו"ר המפלגה ושרת התחבורה מרב מיכאלי, השר עמר בר-לב, סגניות יותר הכנסת ויו"ר ועדת המשנה לענייני חוץ אמילי מואטי, ח"כ גלעד קריב והשר והח"כ לשעבר אפרים סנה ובהנחיית ד"ר שאול ינאי.

ד"ר שאול ינאי: "במוצאי שבת מפלגת העבודה חוזרת לכיכר ציון וחוזרת לדרכו ומורשתו של יצחק רבין ז"ל.
במוצאי השבת חוזרים לכיכר ציון, שבה הסיתו נגד יצחק רבין, רוה"מ וראש מפלגת העבודה ונגד יוזמת השלום עם הפלסטינים. המסיתים שעלו לאחר מכן לשלטון אימצו רבים ממרכיביה של יוזמת אוסלו, אל לא היו מוכנים ליישם את העיקרי שבהם: שתי לשני עמים.
רבין הצהיר ב-1994 ש "אני רואה את עצמי ממשיך ומקיים את המגמה שהחלה בכ"ט בנובמבר: ביסוס מעמדה של מדינה יהודית ריבונית חזקה, הממלאת את ייעודיה הציוניים והיהודיים הכלל לאומיים. תוכנם ואיכותם של החיים בתוך גבולות המדינה עולים בחשיבותם על ערך הגודל".
מורשת רבין אינה רק מילים היא מעשים. הוא היה נחוש למצוא פתרון ללב הסכסוך הישראלי-ערבי: הפלסטינים. המלחמה הישראלי-פלסטינית יצרה מוות וסבל לרבים, רבים מאוד משני העמים. הסכמי אוסלו לפני כ-30 שנה היו חציית הרוביקון, של שני העמים: אימוץ פתרון שתי המדינות.

הסכמי אוסלו נועדו למצוא את הדרכים הנכונות לעבור ממלחמה לשלום, צודק ובר קיימא. תהליך אוסלו לא הושלם עד היום. התקווה לשלום הומרה שוב למלחמה. יחד עם זאת: הסכמי אוסלו הובילו לכך ש-95% מהפלסטינים נמצאים תחת שלטון עצמי, ההסכמים הפכו לבסיס לכול יוזמות השלום מאז ובעתיד. ההסכמים החלו גם תהליך שבו ישראל הרחיבה את מעגל השלום שכולל היום את ירדן, איחוד האמירויות, בחרין, סודאן ומרוקו. הסכם שלום עם הפלסטינים ירחיב את המעגלים לעוד עשרות מדינות ערביות ומוסלמיות.
במפלגת העבודה ישנם חברות וחברי כנסת מעולים, המקדמים נושאים רבים למען החברה והמדינה. כולן וכולם מאוחדים סביב הצורך בשלום וביטחון למדינת ישראל.
כולן וכולם מאוחדים סביב ההבנה ניהול הסכסוך עם הפלסטינים מנציח אותו אבל יוזמה מדינית מעניקה תקווה לסיומו
".

שאול ינאי

"השרה מיכאלי מזה שנים רבות מעצבת מחדש את המגדריות בעברית ומניחה לכול אחת ואחד להבין את המשמעויות החדשות. ההבנה האישית שלי היא ששינוי השפה נועד להטמיע גם את הצורך החיוני בשוויון בכול תחומי החיים. ללא שוויון מלא הדמוקרטיה פגומה, הסובלנות חסרה והחברה מפסידה.
השרה מיכאלי נטלה על עצמה להמשיך את דרך רבין. כמו רבין היא אינה רוצה רק לנהל את הסכסוך ולהשאיר לדורות הבאים מורשת של מלחמה מתמדת, אלא לחזור ליוזמה מדינית. השרה מיכאלי קבעה כי "הציונות ומפלגת העבודה האמינו ויודעות: ביטחון אמיתי הוא ביטחון באמצעות הסכמים, באמצעות שלום. אנחנו מחוייבות ומחויבים לדרך רבין, לדרך של הידברות והסכמים, לדרך של שלום" .
מניהול הסכסוך ליוזמה מדינית הוא החזון של מפלגת העבודה
".

מרב מיכאלי: "החזרה לדרכו של רבין, היא בעצם חזרה לדרכו של בן-גוריון שגרסה שקודם לכן יש להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כבית לעם היהודי בהחלטה להקים מדינה ואל אף הכול. אני רביניסטית, במובן של ההתעקשות על ביטחון ישראל אבל גם תפיסה סוציאל דמוקרטית, חיבור והשקעה בחברה הערבית ומאבק על הדמוקרטיה. האחריות והשליחות שלנו היא בהחזרת האמונה בדרך השלום. אחרי שלושים שנה של הסתה, עדין הרוב המכריע מעוניין בדמוקרטיה ושוויון ובדרך השלום של פתרון שתי המדינית ולא בדרכו של הימין שחוזר ונכשל בהקמת ממשלה.

מאז שנת 2002, בה הוגשה יוזמת השלום הערבית לישראל - אף ראש ממשלה לא הגיב לה. הגיע הזמן לאמץ את עקרונותיה ולהושיט יד לשותפים שלנו באזור לקידום פתרון שתי המדינות".

מרב מיכאלי

ד"ר שאול ינאי, עמר בר-לב: "את השר בר לב אנחנו מכירים מעברו הצבאי המפואר והשיגיו המרשימים העכשוויים כשר לביטחון פנים. בשנה וחצי האחרונות עמר, כשר לביטחון פנים, היה עסוק כול כולו בביטחון אזרחי מדינת ישראל ובשיקום כוחות ביטחון הפנים. בהנהגתו נבלמה העלייה המתמדת בנרצחים במגזר הערבי והחלה מגמת הירידה, בעשרות אחוזים, בכלל נתוני הפשיעה, במרחב היהודי ובמרחב הערבי כאחד.
השר בר לב מאמין ויודע כי השלום הוא מרכיב מרכזי בביטחון האמיתי ישראל, כדמוקרטית ויהודית .
לשר בר לב יש עשייה מרשימה וארוכה בקידום השלום. אחת מאמירותיו צדה את עיני: "מי שאינו מבין כי פתרון שתי המדינות הוא הפתרון היחיד, טומן את ראשו בחול. רק אם ניפרד מהפלסטינים לשתי מדינות נמנע מלסכן את המפעל הציוני ולהפוך את ישראל למדינה אחת דו-לאומית" (עמר בר-לב, 22.9.22)
".

עמר בר-לב: "מפלגת העבודה נושאת לאורך כל שנות קיומה את הדגל המדיני-ביטחוני, ואין לנו כל כוונה לקפל אותו אלא ליזום, לקבל החלטות אמיצות ולשמור על מדינת ישראל חזקה, בטוחה ועם רוב יהודי מובהק.

התפיסה המדינית-ביטחונית שלנו כוללת כמה עוגנים:
• חתירה להיפרדות מהפלסטינים, שמשמעותה שמירה על גושי ההתיישבות לצד העברת חוק פינוי-פיצוי מרצון לטובת מי שגרים מחוץ לגושים.

• משאל עם על עדכון הגבולות המוניציפאליים של ירושלים. יש כיום כ-300 אלף פלסטינים שגרים באזור ירושלים, ובינם לבינינו אין דבר. אין שום קשר בין מחנה הפליטים שועפאט וכפר עקב ועוד, לבין ירושלים הנצחית שלנו, הכותל, הר הזיתים ושאר המקומות הקדושים לנו. הפלסטינים האלו הם חלק מהרשות הפלסטינית ולא חלק מירושלים בירתנו.

• המשך הקמת והשלמת חומת הביטחון בין ישראל לבין יהודה ושומרון כדי למנוע לא רק טרור, אלא גם גניבות, פריצות ופשיעה חקלאית.

• המשך השקעות כלכליות מאסיביות ברצועת עזה. האינטרס הביטחוני שלנו הוא שתהיה לפלסטינים רווחה. כי אם יהיה להם מה להפסיד, יהיה כאן שקט. לכן, אנחנו צריכים לאפשר להקים ברצועת עזה שדה תעופה ונמל מים עמוקים, שיכניסו לרצועה מיליארדים לרווחת התושבים. ואם חמאס יעז לאתגר אותנו ויפעיל אלימות, צה"ל יכה בו כפי שעשה בעבר" (עוד מדברי עמר בר-לב).

עמר בר-לב

ד"ר שאול ינאי, על אמילי מואטי: "החזון של ח"כ מואטי הוא חברה ומדינה בה יש מקום לכולן ולכולם. במהלך כהונת הכנסת ה-24, הקצרה, ח"כ מואטי הייתה שותפה בכ-120 הצעות חוק. ביניהן, חוק התמ"ל כחלק מפתרון משבר הדיור, חוק המנגיש את הלימודים האקדמאיים גם לאוכלוסיות מוחלשות וחוק לסבסוד ופיקוח על מוצרי חלב לתינוקות. ח"כ מואטי מאמינה בסולידריות וחמלה חברתית.
ח"כ מואטי היא חברה בוועדת החוץ והביטחון אבל לא הסתפקה והגישה את חוק הקמת נציבות השלום. נציבות שתהיה מקבילה למועצה לביטחון לאומי ותהיה אחראית על קידום תהליך השלום.
ח"כ מואטי פועלת באופן נמרץ לקדם את היוזמה המדינית ובמקביל את החזון של יצירת שיתופי פעולה אזוריים לקידום הבנה תרבותית, שגשוג כלכלי ומאבק משותף בטרור.
בשבועות האחרונים ישבתי מספר פעמים עם אמילי כדי לעדכן את המצע המדיני-ביטחוני של מפלגת העבודה. למרות שאני עוסק בנושא המדיני הרבה מאוד שנים, נדבקתי באופטימיות וברצון העז שלה להפסיק את ניהול הסכסוך ולעבור ליוזמה מדינית אבל גם למדתי ממנה רבות כיצד ניתן לממש את יוזמת השלום
".

אמילי מואטי: "מדינת ישראל נשענת על צבא חזק במציאות בטחונית מורכבת. בסכסוך הזה אנחנו, תודה לאל, הצד החזק ולכן עלינו להפוך כל אבן ולנצל כל צוהר כדי ליצר מציאות בטחונית ומדינית אחרת. הגיע הזמן לשבר את הפרדיגמה שעבדו עליה מאוד קשה ב-30 השנים האחרונות - לפיה הסדר עם הפלסטינים הוא טובה שאנחנו עושים למישהו, או כניעה ללחצים בינלאומיים. הוא קודם כל אינטרס ישראלי, והוא נכון מכל בחינה. הוא נכון מבחינה ביטחונית, כפי שראינו במספר תוכניות כלכליות שהכינו לנו גם ה-INSS וגם ארגון ישראלי יוזמת, לגבי איך יראה העתיד שלנו אם יהיה הסדר. וכן, הוא נכון גם מבחינה מוסרית ומפלגתו של יצחק רבין ובן גוריון יכולה וצריכה לדבר גם על הדברים האלה" (עוד מדברי אמילי מואטי).

גלעד קריב: "גם כשאת או אתה יודעים שהדרך תהיה עמוסת פקקים ושיתכן ובמהלך הנסיעה יהיה צורך לחשב מסלול מחדש, השלב הראשון בדרך הזו יהיה לשים את היעד ב-WAZE. מי שרוצה להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית חייב להציב יעד ברור בWAZE הלאומי - היעד של היפרדות מהפלסטינים. לא ניהול הסכסוך. לא צמצום הסכסוך. לא הצהרה עמומה מדי כל כמה חודשים. אלא פעולות ברורות לקידום ההיפרדות! מי שרוצים שממשלת השינוי הבאה לא תהיה ממשלה של קיפאון מדיני והמשך הזליגה למציאות של מדינה דו לאומית מדממת, צריכים וצריכות לדאוג למפלגת עבודה חזקה ומשפיעה בכנסת וסביב שולחן הממשלה.

כדי להבטיח שהממשלה הבאה של גוש השינוי, בנושאים המדיניים, לא תפעל על פי החזון של זאב אלקין שתומך בסיפוח ובהכשרת והלבנת ההתיישבות הצעירה, אלא על פי החזון של רבין, של מרב מיכאלי, של השר בר-לב, של חברת הכנסת אמילי מואטי חייבים מפלגת העבודה חזקה! למובן הזה, פעם נוספת, בדיוק כמו ב-1992, בדיוק כמו ב-2016 כשהנשיא הרצוג יחד עם ציפי לבני התייצבו באומץ מול המציאות. גם הפעם, המפלגה היחידה שמניחה את סדר יום מוביל בתחום המדיני והביטחוני שמצד אחד הוא ברור ומן הצד השני הוא פרגמטי. הוא מתכתב עם המציאות המורכבת כפי שהיא - זו מפלגת העבודה" (לנאום המלא, בקישור).

אפרים סנה: "הייתי שליחו המדיני של יצחק רבין ודרכו במהותה היא קודם כל ביטחון ישראל וההסתה הפרועה שהשמאל בוגד מתועבת, ומצד שני האומץ להושיט יד לשלום לגדולי אוייבינו - ביטחון ושלום זו דרכנו, וכאן מרב ממשיכת דרכו.

אני דואג לישראל שהופכת מדינה דו לאומית וכבר כיום היחס חצי-חצי. אני דואג לישראל, שהחלשת הרשות כדי לטעון שאין שותף, פועלת נגדנו. אני דואג לישראל, כי צה״ל לא מטפל באלימות המתנחלים. אני דואג לישראל כי רק שיתוף פעולה בינל ימנע התגרענות איראנית. מצד אחד ומצד שני מוכנות לפעול עצמאית".

אפרים סנה

"ישראל היא המקום היחיד עלי אדמות שבו יש ליהודים אפשרות לעצב את החיים הציבוריים שלהם על־פי האידאלים המסורתיים שלהם."
אלברט איינשטיין, נאום לפני הידידים של האוניברסיטה העברית 1954

מאז 2004

כבר מעל 18 שנה, הבמה-הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

הרשמה לעדכונים

יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי